ואני - בשלי....

[תותית11]

אנחנו בדרך כלל לא מזוכיסטים

ואם לא רוצים להפגש עם מישהו אז ישנן כנראה מספיק סבות פנימיות לכך ומפגש עמו יעורר רק סבל מיותר. אם מרגישים חזקים מבפנים אז אין מניעה וישנה אפילו אדישות למפגשים עם בני זוג מהעבר. עצם זה שהמחשבה לפגוש אותו גורמת לאי שקט מצביעה על כך שטרם בשל הזמן להפגש ושהנפש עדיין אינה מוכנה. אז למה להפגש ולסבול אם הנשמה אומרת ומאותת שעדיין מוקדם?

 

[הנוסע השמיני]

תותית 11, המשפט שלך: ...

"..."אם מרגישים חזקים מבפנים אז אין מניעה וישנה אפילו אדישות למפגשים עם בני זוג מהעבר..." הוא ממצה ומסביר היטב את הנקודה...

 

[הנוסע השמיני]

אז התעצבנת, אח"כ נירגעת...טוב מאוד

...אני לא אל תקן "המחמד" התורן כאן... מה חושב, זה אומר...

נ.ב. את רגוע כבר?...

 

[פנטזיה נשית]

אתה עובד בשיטת הטיפול בהלם?

דווקא מאמינה שיש לך דברים חכמים ומחזקים לומר אז למה שלא תשים אותם כאן?

 

[הנוסע השמיני]

כן, טיפול בהלם לפעמים הוא הפתרון...

...זבנג!!!...וכל גלגלי השיניים מסתדרים עפ"י צו פנימי... לא חייבים כל הזמן ללטף , לחבק, לנשק ולפרגן...

כן-כן, לא-לא... הכי חשוב זה להחליט וזה הכי קשה...הביצוע זה רק 50%...מהשאר...וכמובן להתמיד בהחלטה...

 

[פרח גן עדן]

תגובה ראויה ורצינית אין באמתחתי...

אפשר לעזור לך במקום זה שם בין הסירים????

 

[עופריקו]

מייקי ..אפשר

אפשר לקיים קשר שלא מחייב ומאוד קורקטי רק למען הילדים , ובאמת רק למענם שיראו את אחיהם ,זה לא אומר שאת חלשה אילה להפך פה את תצאי חזקה וחכמה במקרה הזה ,קשר זה לא יחחיב אותך לראות אותו יותר מידי אילה רק בכדי להביא או לקחת את הילדים ,וכן אם לא ניפרדתם בגלל דברים שגרמו לכם לנתק כל קשר ,אז למה אי אפשר להתגבר על פחדים וזאת למען הילדים ,אסור שהם יפגעו יותר מידי מהסיפור הזה בכל מקרה קחי את הזמן שלך ותחשבי את אישה חכמה ואני בטוח שתבחרי את הטוב ביותר לך ולילדים שלך עופר

 

[מייקי69]

../images/Emo62.gifלא לערבב שמחה בשמחה

יש. נפל האסימון. התקבלה החלטה

שמעתי, חשבתי, לעסתי, בישלתי - ובאה ההבנה. הוא הכניס אותי לחנות ההיא - עם מגדנות הזוגיות. עכשיו אני שוב בחוץ. לפגוש אותו - זה להתקע שוב עם הידיעה הזאת שאני עם האף בחלון. ואם אני לא אפגוש אותו - מה, אני לא שם? עדיין? בחוץ? בטח שכן. אז מה הוא קשור לבעיה שלי? לפחד שלי? למה הוא הוא מבחן הגמר? מה שמתי אותו שם? התחרפנתי? לא. לא התחרפנתי. עירבבתי. עירבבתי כאב בפחד. צער בשדים. והוא בכלל לא קשור לזה. אין לי צורך, שום צורך לפגוש בו. מה אני צריכה להלביש עליו את מסכת השד הפרטי שלי. מי הוא? סיפור הצלחה? או אולי גרוע יותר - הוא המוציא לפועל של איזה גזר דין קוסמי? מה פתאום ! הוא היה אחלה - וטוב מאד שהיה ! ואני - לא טוב לי מחוץ לחנות. או שכן טוב לי שם. מרוב פחד, אפילו לא עצרתי לחשוב. לא אוהבת להיות לבד, כן אוהבת להיות לבד. לפעמים ממש כן. לפעמים הכי לא. בקיצור - לא קשור אליו! אני כמעט רוצה לבעוט בעצמי שלא הבנתי את זה בעצמי. שהייתי עיוורת כזאת. מבולבלת כזאת. כל כך שמחה שהיתה בי העקשנות לחזור ולהטריד אתכם. לגלגל את זה עוד ועוד - לעצב את זה לכדי הבנה - בזכותכם ! שימשיך הוא ויחיה את חייו. ואני - אשאר לבדוק את הבפנוכו של עצמי עם עצמי. אחפש דרכים הרבה יותר בונות לצאת החוצה. להתגבר על התווית הזאת שהדבקתי על עצמי. שום מפגש לא יהווה את לחש הקסם שיוציא אותי החוצה. רק אני, והרצון הענק שלי לשוב אל רחבת הריקודים. אז עד שיבוא היום בו תצא הצעקה : "עולם! אני חוזרת ובגדול!" תדעו שאני כאן. כל יום קצת יותר חכמה. כל יום קצת יותר חזקה. והרבה והמון בזכות המסע בו אני הולכת, כשאתם לצידי ! פוף, וואחד מסע!

תודה!!!!!!!!!!

 

[אורמור]

בון וויא´ז יקירתי, רק קדימה../images/Emo45.gif

 

[האלי]

יפה לך

נסיעה טובה מייקי. המשיכי לשלוח לנו גלויות ממסעך. מלווה אותך מרחוק באהבה. שלך, האלי.