ואם זה היה ילד/ה?
לגבי אחרים, החושים שלנו לעתים עובדים היטב, באופן נקי יחסית.
אנחנו יודעים שדברים מסויימים יכולים להזיק ושדברים אחרים יכולים להועיל, למשל.
לגבי עצמנו, אנחנו לפעמים יותר מעורפלים.
אני מוצא שלפעמים להסתכל על עצמי מהצד, כאילו הייתי חבר/ה טוב/ה שלי ולא עצמי, נותן לי פרספקטיבה מועילה לגבי כל מיני דברים.
זה מפשט את העניינים.
ושדרוג נוסף של זה - לשאול את עצמי, איך הייתי ניגש לזה, אם היה מדובר בילד/ה.
שלי, למשל.
או לא שלי - אבל כזה שאני מופקד על שלומו לזמן מסויים.
אני מוצא את אלה כזוויות מצלילות ביותר, לפעמים.
גם אתם?
לגבי אחרים, החושים שלנו לעתים עובדים היטב, באופן נקי יחסית.
אנחנו יודעים שדברים מסויימים יכולים להזיק ושדברים אחרים יכולים להועיל, למשל.
לגבי עצמנו, אנחנו לפעמים יותר מעורפלים.
אני מוצא שלפעמים להסתכל על עצמי מהצד, כאילו הייתי חבר/ה טוב/ה שלי ולא עצמי, נותן לי פרספקטיבה מועילה לגבי כל מיני דברים.
זה מפשט את העניינים.
ושדרוג נוסף של זה - לשאול את עצמי, איך הייתי ניגש לזה, אם היה מדובר בילד/ה.
שלי, למשל.
או לא שלי - אבל כזה שאני מופקד על שלומו לזמן מסויים.
אני מוצא את אלה כזוויות מצלילות ביותר, לפעמים.
גם אתם?