של בעלי, יש ילד ששמו "נטע". אמנם נטע זה אכן זכר, ואמנם אני מאלה שמאוד אוהבים לשמוע "יובל" לבת, למשל. גם שמות ילדיי נופלים לקטגוריה זו, אבל "נטע" לבן מוזר אפילו בעיניי.
בתיאטרון בית לסין, מצאתי ברשימה שלי שם "נטע" ושמחתי שסוף סוף לא אצטרך לדבר עם איזו גברת פולניה שכבר יש לה מנוי לפילהרמונית (נו, תהרגו אותי). האיש שענה לי שכח מזמן איך זה להיות בן 70, והוא הצהיר על עצמו שהוא נטע. בזמנו חשבתי שאולי זה איזשהו קיצור או שם חיבה יידי. לא התעמקתי, אבל זה אומר שיש נטע כשם של גבר לפחות בן 75-80 (וזה היה לפני יותר מעשר שנים).
(בת 80!) שקוראים לה גבע. לאחותה ה'קטנה', אגב, (בת 75 בערך) קוראים נגה. ההורים שלהם היו צריכים להיות ממש חדשנים בתקופתם. ואגב, הכרתי גם בחור שקראו לו אילת (כמו העיר).
ואני מכירה משפחה שיש בה טל (בת), מעיין (בן), יובל (בת), פלג (בן) ואשד (בן). היות שהם בני משפחה שלי (מדרגה לא ברורה כלשהי) שאלתי אותם למה הם לא משנים את שם המשפחה ל"שפריץ" או לפחות ל"גייזר".