mefisto hagadol
New member
ואי, מאיפה להתחיל?
תשמע, לשאול מה בין מדיטציה ובין "קישור" כפי שאתה מכנה את זה, זה כמו לשאול מה בין ניו-אייג' (ע"ע הימרי ההילר משידורי המהפכה) ולבין מסורות רוחניות עתיקות יומין. אני חייב להודות שאני לא מומחה גדול, לא לזה ולא לזה (ותזהר מכאלה שטוענים שהם כן..) אבל שנינו חייבים להודות שכל עניין התקשור מתבסס על לא מעט ספקולציות לא ברורות לחלוטין (בלשון המטה) כשמדטיציה מכוונת בדיוק להפך הגמור - התנתקות מכל הספקולציות על טבע האדם\הנפש\העולם וחוויתם כפי שהם - מבלי לדעת את התשובה מראש. אם יש מלכים\בודהות\ישויות מוארות בספרות העליונות? ואללא, לא יודע. אבל מה שאני כן יודע זה שאני יכול ללמוד המון על מי אני (ומי אני לא) על ידי התבוננות כנה. 2 הצעות לי אליך, מחולקות לסעיפים: 1: א) כבה את הפלפון ב) התישב בצורה נוחה כשרגליך נוגעות בריצפה, ידיך אסופות בחיקך וגבך ישר (לא חייבת להיות ישיבה מיוחדת) ג) עצום את העניים לכדי חצי ותשאיר שנץ פתוח ד) תנשום באופן טבעי לחלל הבטן ותספור את נשימותך. כשתגיע ל10 התחל שוב ב1 ה) התבונן בעצמך ובמחשבותיך מבלי להתערב בהם. מי חושב? מי מתבונן במחשבות? הם אותו אדם? כן? לא? גם וגם? 2: אתה באמת רוצה לדעת איך העולם הזה בנוי? אם יש מימדים נוספים וישויות שנמצאות בהן? - יש כ"כ הרבה אסכולות. חלקן מסכימות זו עם זו, חלקן חולקות זו על זו. חלקן מסכימות זו עם זו ולא יודעות את זה.. אתה יכול ללמוד הכל, החל מקבלה וכלא בסיינטולוגיה (רחמנה ליצלן!) ולא תרווה נחת, כי תמיד תשמע משהו חדש שסותר את כל מה למדת עד כה. ובנינו, זה גם לא משנה.. ולסיום: אדם אחד ניגש לבודהה ושאל אותו האם ישנו אל שברא את העולם, ואם לאל הזה יש מלכים-שליחים. הבודהה שאל אותו למה זה כל כך חשוב לו, ענה לו האדם כי אם ישנו אל, עליו לדעת כיצד לעבוד אותו. על כך ענה לו הבודהה שאם ברצונו של אדם לעבוד את האל עליו לחוות את האלוקי "ואיך חווים את האלוקי?" שאל האדם. ענה לו הבודהה שאם ברצונו של אדם לחוות את האלוקי, עליו לעצום את עיניו, להרגיש את הרוח נושבת על פניו, את השמש בוערת על כפות ידיו ואת האדמה יציבה מתחת לרגליו. "זהו?", שאל האדם. "ולהקריב? אין עלי להקריב קורבנות לאל?" "רק את הסבל ואת הבורות שלך" ענה לו הבודהה, "עליך רק להקריב את הסבל ואת הבורות על מנת לחוות את האלוקי." מקווה שזה עזר
ג'.
תשמע, לשאול מה בין מדיטציה ובין "קישור" כפי שאתה מכנה את זה, זה כמו לשאול מה בין ניו-אייג' (ע"ע הימרי ההילר משידורי המהפכה) ולבין מסורות רוחניות עתיקות יומין. אני חייב להודות שאני לא מומחה גדול, לא לזה ולא לזה (ותזהר מכאלה שטוענים שהם כן..) אבל שנינו חייבים להודות שכל עניין התקשור מתבסס על לא מעט ספקולציות לא ברורות לחלוטין (בלשון המטה) כשמדטיציה מכוונת בדיוק להפך הגמור - התנתקות מכל הספקולציות על טבע האדם\הנפש\העולם וחוויתם כפי שהם - מבלי לדעת את התשובה מראש. אם יש מלכים\בודהות\ישויות מוארות בספרות העליונות? ואללא, לא יודע. אבל מה שאני כן יודע זה שאני יכול ללמוד המון על מי אני (ומי אני לא) על ידי התבוננות כנה. 2 הצעות לי אליך, מחולקות לסעיפים: 1: א) כבה את הפלפון ב) התישב בצורה נוחה כשרגליך נוגעות בריצפה, ידיך אסופות בחיקך וגבך ישר (לא חייבת להיות ישיבה מיוחדת) ג) עצום את העניים לכדי חצי ותשאיר שנץ פתוח ד) תנשום באופן טבעי לחלל הבטן ותספור את נשימותך. כשתגיע ל10 התחל שוב ב1 ה) התבונן בעצמך ובמחשבותיך מבלי להתערב בהם. מי חושב? מי מתבונן במחשבות? הם אותו אדם? כן? לא? גם וגם? 2: אתה באמת רוצה לדעת איך העולם הזה בנוי? אם יש מימדים נוספים וישויות שנמצאות בהן? - יש כ"כ הרבה אסכולות. חלקן מסכימות זו עם זו, חלקן חולקות זו על זו. חלקן מסכימות זו עם זו ולא יודעות את זה.. אתה יכול ללמוד הכל, החל מקבלה וכלא בסיינטולוגיה (רחמנה ליצלן!) ולא תרווה נחת, כי תמיד תשמע משהו חדש שסותר את כל מה למדת עד כה. ובנינו, זה גם לא משנה.. ולסיום: אדם אחד ניגש לבודהה ושאל אותו האם ישנו אל שברא את העולם, ואם לאל הזה יש מלכים-שליחים. הבודהה שאל אותו למה זה כל כך חשוב לו, ענה לו האדם כי אם ישנו אל, עליו לדעת כיצד לעבוד אותו. על כך ענה לו הבודהה שאם ברצונו של אדם לעבוד את האל עליו לחוות את האלוקי "ואיך חווים את האלוקי?" שאל האדם. ענה לו הבודהה שאם ברצונו של אדם לחוות את האלוקי, עליו לעצום את עיניו, להרגיש את הרוח נושבת על פניו, את השמש בוערת על כפות ידיו ואת האדמה יציבה מתחת לרגליו. "זהו?", שאל האדם. "ולהקריב? אין עלי להקריב קורבנות לאל?" "רק את הסבל ואת הבורות שלך" ענה לו הבודהה, "עליך רק להקריב את הסבל ואת הבורות על מנת לחוות את האלוקי." מקווה שזה עזר
ג'.