ואיך הגעתי לכאן

ואיך הגעתי לכאן

שלום חברים,

שמי X ואני בן 23.
יש לי חברה מזה 4 שנים וזוגיות עם סימן שאלה

סימני שאלה ? כי לאחרונה עולים בי הרבה כאלה עקב הרבה ריבים ,בעיות תקשורת ובעיקר דברים שלא משתנים אצל בת הזוג שלי אחרי כ"כ הרבה פעמים שאני מבקש

תקציר של 4 שנים :

אנחנו שכנים התאהבנו לאט לאט לאט בדרך עשינו הפסקה של שנה וחזרנו למרות הכל .
האהבה שלי אלייה הרסה אותי ומצאתי את עצמי נופל לזרועתיה בחזרה.
היום,
האהבה שלנו לקיימת אך במטרה לעשות צעדים דרסטיים חסר לי כמה דברים ולכן זה מקיצון לקיצון אני צעד מלעשות את הצעד הגדול אך גם צעד מלוותר על הכל

יש בנינו בעיית תקשורת קשה לי לפתח איתה שיחה על דברים שחשובים לי בחיים באמת
אני מרגיש שיש חוסר התעניינות אמיתי מצידה בכל הקשור לחיים שלי
ואילו אצלי אני מרגיש שהעולם שלה הוא העולם שלי (מתעניין בכל דבר שקשור אלייה ומייעץ )

ב70% מהמקרים היא לא מאמצת את העצות שאני נותן לה ( דבר שחשוב לי באהבה זה לסמוך ולהאמין בעצות שבן הזוג נותן לך )

והחשוב מכל יש בנינו פערי בגרות אדירים למרות שהיא בת 21 אני דיי בוגר לחיים שלי ולוקח את החיים מאוד ברצינות
התבגרתי מהר מאוד יחסית,התחלתי קריירה בגיל צעיר וזה השפיע עליי רבות .

חוש ההומור שלי מצויין והיא דיי אוהבת אותו
אך היא קצת ילדותית וזה יוצר פערים אדירים
בזמן שהרצינות שלי קצת גרמה לי לדלג על שלב הפייסבוק והוואטסאפים
אני מוצא אותה עדיין שם מתעניינת מה עם X ומה עם Y וזה לא יוצר אצלי קינאה אך זה פשוט מהצד שלי זה קצת מפריע לי כי זה מצטייר בעיני כמשהו מאוד תפל וילדותי .

ניהלנו שיחות הלוך ושוב על כך שבכדי להתקדם בקשר אני חייב שהיא תתבגר
והארתי על זה 900 פעמים אך שום דבר לא השתנה ואני מרגיש שזה לא ישתנה אף פעם .
קשה לי עם זה...
אני מוצא את עצמי מסתכל על זוגות אחרים ומקנא בתקשורת היפה שנראית לעין כלפי חוץ בניהם בזמן שאצלי יש קצר

אהבה וזוגיות מושלמת מצטיירות בעיני כמשהו רחוק קצת מהמצב שאני מצוי בו כעת

אני חייב לציין שאני אוהב אותה המון והיא בחורה מקסימה יש לה לב מדהים
אך הזוגיות שלנו כלפי חוץ נראת מושלמת
אך מתחת לפני השטח יש הרבה בלאגן ויש הרבה מה לתקן

בימים האחרונים אני מרגיש שאני נשבר...

אני אוהב אותה
ואני לא יודע מה לעשות
אם לוותר על הכל או שישנה עוד דרך לנסות לגשר על הדברים?

תודה על העזרה מראש :)
 
אתם ילדים.

היא בת 21, והיא איתך מגיל 17, למה אתה מנסה לבגר אותה בכח?
לאיזהה כיוונים רציניים היא רוצה להגיע איתך, האם שאלת אותה?
אולי היא לא באותו ראש איתך

בקשר לשיחות, היא יכולה להקשיב לעצותיך, היא צריכה לסמוך שהן באות ממקום טוב, ועם זאת, זכותה גם לא לפעול לפיהן.. אחרי הכל, הבחירה והחיים הם שניהם שלה.
אתה כנראה רואה דברים אחרת ממנה, אולי בגלל אופי, אולי נסיון חיים, אולי גיל, ועדיין, זה נראה שאתה מנסה לקחת ילדה שכל חייה לפניה, ולגרום לה להיות אשה מיושבת ביום בהיר אחד.

ניסית להסביר לה מה שמפריע לך?
שהיא לה עניין בחייך האישים ברמה מספקת?
שהיא גורמת לך קנאה שעושה לך רע?

ילדותיות היא משהו שלא בהכרח צריך להיעלם מאדם בשביל שהוא יקיים זוגיות, השאלה היא איפה זה מתבטא.
 
ממ...

היא אמרה לי פעמים רבות וחוזרות שהיא רק מחכה שאני יעשה את הצעד אני האחד שלה מבחינתה....

אני לא מצפה שהיא תפעל לפי העצות שלי גם אני חושב שבהרבה מקרים אני טועה אבל למרבה הצער ברוב המקרים בסופו של עניין היא אומרת" זה מדהים איך אתה מכיר אותי הייתי צריכה לנהוג כמו שאמרת "

אולי אמרת את זה הכי נכון שיש אני מנסה לקחת ילדה ולהפוך אותה לאישה בין לילה
ואולי זה אחד המשפטים שדיי מסכם את העניין
אך מצד שני התבגרות זה תהליך
עד כמה שאני מבין בנשים ( אם בכלל) ישנם נשים שהם סופר בוגרות לגילם ואולי באחת כזאת הייתי מוצא נחלה ( אך אני מאמין שהייתי משלם מחיר על שאר התכונות שאצלה הם מקסימים בעיניי )


לגביי השורה של "ניסית להגיד לה..."
מבחיניתי ברגע שאני אומר את זה אני בקו פרשת המים
כי ברור לי שאם שם זה לא ייצלח זה הגיע לקיצו

ילדותיות בעיני זה מקום שאני בורח ממנו שנים
עשיתי שטויות בחיים שלי בכמות לא מבוטלת...
ביליתי ועשיתי צחוקים מפה ועד הודעה חדשה אך לפני שלוש שנים כמעט מאסתי בזה לגמריי ,שיניתי פאזה לגמריי

אני עדיין מלא בהומור ויודע מתי להיות ציני שצריך ( נראה לי שההודעה ההראשונה שלי ציירה גבר מאוד מדכא סטייל סיינפלד באחד הפרקים שג'ורג' מבקש ממנו להיות פחות מצחיק )

אני מרגיש שאם הייתה לי בחורה שקצת יותר בוגרת והשיח היה בנוי על אמפתיה ואכפתיות הקשר הזה היה מושלם

האכפתיות אחד מהשני זה עיקרון באהבה בשבילי ואני מרגיש שאני מוכר את עצמי בנזיד עדשים רק בכדי לספר לעצמי שטוב לי....
 
מצד אחד..

אתה טוען שהקשר כזה רציני, שהיא מחכה לתתחתן איתה, מצד שני, איזה מן קשר זה, אם אתה מפחד לדבר איתה על דברים שמפריעים לך ,
מתוך חשש שתפרדו? אין ביניכם תקשורת מינימלית .
זה לגמרי לגיטימי להעלות דברים שחשובים לנו בשביל לעשות את הקשר למושלם, אם אתה חושש מזה, מה הטעם לקשר שיפה רק מבחוץ?

באותו פרק של סיינפלד, בו ג'ורג' ביקש ממנו לא להיות מצחיק, הסתבר שהבחורה נמשכה אליו בגלל שהוא היה מסתורי מדוכא חח

כך שהמסר הוא פשוט להיות עצמך.

אני אדם מאד בוגר ורציני, ועם זאת, אני גם ילדותית בהרבה דברים ואותם אני מקווה לא לשנות לעולם, אין צורך לבקש ממנה להשתנות
רק כי אתה עברת הארה כלשהי ששינתה אותך.
משתמע לי שאתם ממש לא מוכנים לקחת צעדים רציניים קדימה, למרות שהקשר ארוך על הנייר ולמרות שאתם אוהבים.

יש לכם כברת דרך לקחת עד לרגע בו בכלל תחשבו על זה כרעיון בר ביצוע.

דבר ראשון שתעשה - תקשורת. דבר איתה, אם אהובתך לא תהיה זו שתקשיב לך ותתאמץ לעשות אותך מאושר, מי כן?
 
חח ....


אני יגיד לך את האמת
אני ניסיתי לדבר כ"כ הרבה פעמים ושמעתי
"כן כן אני אנסה" וזה נדף אחרי יום או שתיים...
איבדתי קצת אמון בכח השיחה שלנו..

להקשיב לי ולהתאמץ לעשות אותי מאושר....
נראה לי שהיא קצת מעבר לזה כי מבחינתה הכל מושלם אצלנו
חוץ מהעצבים שלי שאני צריך לעבוד עליהם
ואני סתם לדוגמא עובד עליהם השכם וערב ושיניתי את העניין הזה מקצה לקצה

היא מתעצבנת כאשר אני מביא את עניין העצבים שלי כדוגמא לשינוי שהתבצע אצלי במערכת היחסים שלנו

היא במצב שהיא רואה את ההארות שלי כמשהו ש"יעבור לו הוא אוהב אותי אחרי הכל "
לא לוקחת את זה במספיק רצינות
ואני חושב שזו כבר בעייה בפני עצמה

אני לא יודע איך אני מדליק אצלה נורה אדומה
כי נורה אדומה זה מן שלב ביניים בין לעשות צעד עם משמעות הרבה יותר גדולה
 


אז היא אכן רואה את היחסים בצורה שונה ממך מאד, ולא לוקחת אות ברצינות .

מה שבטוח, זה שאי אפשר לבנות על זה יחסים ארוכי טווח או יציבות.

פשוט תהיה כן איתה אחרי שתעשה חושבים עם עצמך, לאן אתה רואה את הקשר הזה הולך.
 

דיאנה83

New member
בעיית תקשורת

היי,
תקשורת!תקשרות!תקשורת.
זה הכלי הכי חשוב ביחסים והוא הכי קשה ליישום.
ולא משנה באיזה גיל.
יש כאן בעיית תקשורת גדולה, לא רק מצידה, אלא גם מצידך.
אני מאמינה שיחסים הם קודם כל חברות אמיתית .
תאר את ההרגשה לספר לה כל מה שאתה מרגיש מבלי לרגע לחשוש מריבים/כעסים/שיפוט וכדומה, יכולה להבטיח לך כי ההרגשה מדהימה :)
חשוב גם ללמוד לדבר עם הצד השני, אנחנו לא שמים לב אך כשמשהו מפריע נבוא ותגיד:" אתה עשית..." בצורת הדיבור הזו אתה יוצר מצב של תקיפה והדבר היחיד שהיא תרצה זה רק להגן על עצמה..מבלי בכלל להקשיב לך.

נשים וגברים שונים מאוד אחד מהשנייה ולא משנה הגיל (למרות שבגילאים שלכם יש פאר יותר גדול), גבר חושב ופועל בצורה מסויימת שלאשה יהיה מאוד קשה להבין.

אתה מתאר הרגשה של היא לא מבינה אותך ומה אתה מרגיש, נסה אולי לשבת ולכתוב לה הכל, אבל באמת מה שאתה מרגיש ולא לתקוף, תתאר מה ההתנהגות שלה גורמת לך, תדבר אך ורק על הרגש שלך (אגב נשים מבינות מאוד רגש)

מעבר לזה כך בחשבון שכל אחד מתבגר בשלב שלו ,לפי מה שעובר בחיים, כנראה שאתה חווית יותר דברים, מה שגרם לך להתבגר יותר מהר. חשוב מאוד שלא תנשה לשנות אותה, אלא לקבל אותה כמו שהיא ולנסות להתבגר יחד..אחרת אתה יוצר אצלה תחושה שאתה לא אוהב אותה באמת.

מאחלת לך המון הצלחה, אם תרצה להמשיך לכתוב, נשמח לעזור.
 
היא נשמעת לי לא כל כך חכמה

מעבר לילדותיות.

אתה מתאר קשר שאין בו בכלל התאמה וקורא לו אהבה.
אתה גם משתמש בכל מיני תיאורים מוגזמים וזה מצייר אותך קצת תלוש מהקשר האמיתי.

הפכת להיות הפסיכולוג שלה במקום החבר שלה.
איפה האהבה פה, איני יודעת.
 

Megie

New member
היי דוק'


אני חושבת שהבגרות שלה עדיין בשלבים מתחילים ופה בעצם הפער, זה נכון שהרבה בנות 21 בוגרות יותר לגילן, אבל היא נשמעת כבת 21 אופיינית, היא צעירה והדרישה שלך לברות מצידה לא תפעל כי זה לא תלוי בה.
יכול להיות שעם השניפ הפער יילך ויצטמצם ויכול להיות שזאת היא ואתה התחלת להשים לב לכל זה מהרגע שהזווית ראיה שלך לגבי הקשר התחילה להשתנות-הרי עד אותו הרגע היא כן עמדה במה שהגדרת לעצמך כי הדרישות שלך היו הרבה יותר מינימאליות..
היא כזאת ואני בספק אם זה יכול להשתנות-לפחות כיום..אולי בעוד כמה שנים זה ישתנה-השאלה אם תיהיה מוכן להמשיך ולראות לאן זה מתקדם.

בעייני שניכם עדיין צעירים, אפילו שאתם המון שנים יחד-קשר שמתנהל בגיל 17-18 שונה מקשר בגיל 21-22 וכו'..

תחשוב טוב מה אתה מחפש כיום-ואם הרצון להתמסדות נובע מרצון בכללי (גם אם זה לא היה איתה) או מהעובדה שאתם כבר 4 שנים יחד וזה נראה לך טבעי להתקדם..כי אם זאת הסיבה, חבל לעשות צעד ולהתחרט אח"כ כי הדברים לא משתנים.

לגביי שאר הדברים שאמרת(ההקשבה וכו') הכל נגזרות מהבגרות שלה, כמו ילדה שאימא אומרת לה מה כדאי לה ומה לא-היא לא תנהג ככה למרות שאיפשהו היא יודעת שאימא צודקת..כנ"ל לגביך, היא עדיין ילדה והבחירות למעשים נובעים מהמקום הזה.

אני מציעה לך לעשות צעדים משמעותיים מדי-מה שכן..אולי כדאי לנסות לעבור לגור יחד, זה מאוד מבגר את שני הצדדים ויכול להיות שזה יעשה לה שינוי בגישה לחיים (העצמאות מאוד משנה-מנסיון)..ומשם לראות מה עושים הלאה
 


הרושם שלי שאתה מאוהב באדם שאולי מנצל אותך לצרכיו או לא אוהב אותך כמו שאתה מצפה.
אם יש מצידה רצון לזוגיות שקלו פנייה לטיפול זוגי (לא חייבים להיות נשואים!) אצל מטפל/ת מוסמך/ת, אם אין רצון שקול לקחת עצמך לטיפול ולמד לשמור על הלב שלך ולאהוב במידה.

בהצלחה
 

on n on

New member
האמת דוקטור

אם דיברת איתה על זה כמה וכמה פעמים, לדעתי, אתה צריך לקחת בחשבון שזה לא ישתנה אף פעם ושלא תוכל לשנות אותה ואז לחשוב טוב...
תציב יתרונות מול חסרונות (וכן, יש לה חסרונות כמו שיש גם לי וגם לך)
תחשוב אם אתה יכול לחיות עם זה שנים
ותקבל החלטה.

בהצלחה.
 
למעלה