כיפה וסנדלים
New member
ואח``כ שקעה השמש...
יואל ישב על הרצפה ובעייניו דמעות. נראה שהמקרה הטרגי שקרה בתחילת השבוע עדיין הסעיר אותו, ואיך אפשר אחרת. ישבנו שם כולנו ובכינו איתו. הסתכלתי סביב, לפעמים מקרים כאלו מזכירים לך את העבר. כולם הגיעו, הנה איתמר שביחד ירדנו בערב ר``ה השנה המטורף ההוא למעיין ב2 בלילה. וביחד עשינו מסלולים בגולן בגשם שוטף. ושלומי שנתקענו פעם בטרמפים באמצע השומרון. נדב, וכל המעיינות שחיפשנו ביחד. דני, וההכתרה שעשינו. ופתאום אריק היה חסר כ``כ. כל השטויות, המשחקים, הלימודים יחד. והלב בוכה, לא מאמין שכבר לא נראה אותו, שכבר לא יעמוד בכניסה לביה``כ בערב שבת מדבר עם החניכים שלו. לא יבוא לעזור במה שרק צריך. ואז שקעה השמש, התפללנו ערבית והתפזרנו... ``הרי את מקודשת...`` ההתרגשות באולם תיפסה לשחקים, השמחה גאתה, ומספר נשים ניסו להסתיר דמעה סוררת שהחליקה. אביתר עמד שם תחת החופה זקוף ונרגש. הסתכלתי לידו על יואל ודמעות עמדו בגרוני, אביתר כ``כ דמה אז לאריק שאי אפשר היה שלא להזכר בו, נזכרתי בהקדמה לאנציקלופדיה התלמודית ``אם שליש מהעם היהודי חדל להתקיים, עלינו להיות יהודים פי שלוש`` איזו הנצחה חזקה מזו יש? חשבתי. ושפתי לחשו ברגש: ``מקודשת, מקודשת, מקודשת...``
יואל ישב על הרצפה ובעייניו דמעות. נראה שהמקרה הטרגי שקרה בתחילת השבוע עדיין הסעיר אותו, ואיך אפשר אחרת. ישבנו שם כולנו ובכינו איתו. הסתכלתי סביב, לפעמים מקרים כאלו מזכירים לך את העבר. כולם הגיעו, הנה איתמר שביחד ירדנו בערב ר``ה השנה המטורף ההוא למעיין ב2 בלילה. וביחד עשינו מסלולים בגולן בגשם שוטף. ושלומי שנתקענו פעם בטרמפים באמצע השומרון. נדב, וכל המעיינות שחיפשנו ביחד. דני, וההכתרה שעשינו. ופתאום אריק היה חסר כ``כ. כל השטויות, המשחקים, הלימודים יחד. והלב בוכה, לא מאמין שכבר לא נראה אותו, שכבר לא יעמוד בכניסה לביה``כ בערב שבת מדבר עם החניכים שלו. לא יבוא לעזור במה שרק צריך. ואז שקעה השמש, התפללנו ערבית והתפזרנו... ``הרי את מקודשת...`` ההתרגשות באולם תיפסה לשחקים, השמחה גאתה, ומספר נשים ניסו להסתיר דמעה סוררת שהחליקה. אביתר עמד שם תחת החופה זקוף ונרגש. הסתכלתי לידו על יואל ודמעות עמדו בגרוני, אביתר כ``כ דמה אז לאריק שאי אפשר היה שלא להזכר בו, נזכרתי בהקדמה לאנציקלופדיה התלמודית ``אם שליש מהעם היהודי חדל להתקיים, עלינו להיות יהודים פי שלוש`` איזו הנצחה חזקה מזו יש? חשבתי. ושפתי לחשו ברגש: ``מקודשת, מקודשת, מקודשת...``
