ואחרי הכל...

מה יש להסביר?

בית כנסת - כמעט ולא. בטח לא שופר. חברים - קצת, אבל דֵּי מיֻתר. עבודה. בדידות. עצבים. קצת אֹכל. זהו, בעצם. אה, ובדידות.
 
כיוף ענק

ביום הראשון הסתלבטתי על החוף בים המלח, בשני נחתי, איך זה? ועוד נשאר לי זמן לפני השקיעה לחזור בתשובה שלא חזרתי בשאלה יותר מוקדם.....
 

עדישי56

New member
חרא דבר

דפקתי את הראש בקיר תיפסתי על קירות בהיתי בקירות.. שימו לב שהמוטיב החוזר כאן הוא קירות. בעעע שונאת חגים.
 

isackris

New member
ישנתי וקראתי... על סף איבוד השפיות.

או מה שנישאר...
 

נסתרת

New member
מה זה פורום של בכינים פה?../images/Emo142.gif

בכל סיטואציה אפשר למצוא נקודה חיובית! לא? אני מבקשת מכולם להצביע גם על דברים חיוביים בחג (וגם שליליים) כמו למשל שדסדס כתבה שהיא ישנה טוב, וגם אני ישנתי טוב, אפילו טוב מאוד, ובתור אחת שנוסעת הביתה פעם עד פעמיים בחודש היה לי נחמד מאוד, האכילו אותי לא רע ביכלל, לא הייתי צריכה להכין כלום לעצמי בחג, הכל הכינו לי, היה לי גם שקט ופרטיות כשכווווולם הלכו להיתפלל שעות על גבי שעות, ולמדתי... והעוגות של אמא...., והדובדבן שבקצפת זה האחינים המתוקים שלי, שלאחת מהם היה יום הולדת שלוש, בקיצור תתחילו לשרשר,
 

חייקה

New member
מה קרה לך נסתרת

זה דבר טוב הרי אסור לישון ברואש השנה אולי אחרי חצות בקושי המ אומרימ מי שישן ברה ישן המזל שלו
 

stאסתי

New member
ישנתי,קראתי,התגנבתי לדבר בטלפון:)

האמת היה בסדר המון חברים,אנשים שלא ראיתי שנים ניסו להחזיר אותי קצת בתשובה ולא הצליחו בכיתי לנעם בטלפון:) האמת דיברתי עם תומר ועופר רוב החג בטלפון. וככה עבר עלי החג
 
אם כך את בוכה, איך את צוחקת?

 
שמחה שעבר

ובאמת במקום להתבכיין או בנוסף לבכיינות הצלחתי גם לראות את הצד החיובי שבמצב. ישנתי המון, לא הייתי חייבת לקום לתפילות, להתלבש בבגדים חנוטים ולהרגיש כמו מומיה, לעבור תחת עינן הביקורתית של המתפללות הזקנות של בית הכנסת (נו... עדיין לא נשואה?), לסבול שעות בתפילות משעממות שאף פעם לא דיברו אליי, ללכת ל'תשליך' ולהתנהג כמו ילד בן שלוש בניעור כיסים דמיוניים, בקיצור, החג עשיתי מה שבא לי (למרות שעדיין לא ממש חיללתי את השבת והחג) והרגשתי הרבה הרבה יותר טוב משנים קודמות.
 

snatgra

New member
מה אני היחיד ששמעתי שופר בר"ה?

וספרתי בלתות למשך שבע שעות כל יום? אוי לנו מיום הדין, שאז באמת אני אשתגע.
 
כלומר,

הייתי יכול להתחלף בכיף עם כמה אנשים פה (אני מדבר על הנסִבות החִצוניות, לא על ההרגשה) וכמה דברים היו באים כאן, באמת, על מקומם בשלום. אילו ידעתי.
 
למעלה