ואחרי ההכרויות....

5halo

New member
ואחרי ההכרויות....

ההתייעצות הראשונה שלי: יש לי מטופלת טיפול 3 סך הכול, רוסיה מבוגרת שמאוד מאוד מאוד מאוד חשוב לה גבולות. הסיבה שהיא באה אלי (היא מכירה אותי ממקודם למדנו ביחד עיסוי שוודי)היא בגלל שהיא זיהתה אצלי שאני נפש חופשייה ופחות זקוקה לגבולות כמוהה וזה מה שהיא חיפשה. בנוסף בכול פעם שאני נוגעת לה בכף הרגל היא מתחילה לבכות, לא מכאב אלא ברור שזה רגשי, בעיקר שאני נוגעת בטחול(אפילו לא טיפול עמוק כי אני יודעת שלא לפני הטיפול ה5). הייתי רוצה לקבל את דעתכם לבכי המוגבר וגם אולי עצות איך לעבוד על הגבולות המוגברים שלה ולפתוח אותם מעט יחד עם הרגשת ביטחון. (אני רואה את הגבולות כעל סכרים שעולים על גדותייהם כול הזמן ואם נפרוץ בהם פירצה אז יהיה זרימה של המים והרגשות בצורה מאוזנת יותר) תודה הילה
 

כיסופון

New member
../images/Emo140.gifהיי הילה

כפות הרגליים הן איבר סומטוטופי בטיפול יכולים להופיע מס' התפרצויות רגשיות, צחוק , בכי, כעס, רדימות וכו' מצב רגשי המתפרץ בזמן הטיפול מראה על דחף לאיזון מסויים כבר במהלך הטיפול. לדעתי! במקרה שלך הבכי של המטופלת הנובע מנגיעה בטחול מעיד על כך שחייה של המטופלת לא היו קלים במיוחד לגוף השאלה הטחול הוא איבר המכניס מידע, נוזלים ומזון לגוף ומתאים אותם לצורה הרצויה, שאותה ניתן לנצל. ובמילים פשוטות יותר הטחול הוא העבד המבצע את העבודות היומיומיות, ואחראי על יצור תמצית המזון. ומפה ניתן וצריך להקיש דבר מתוך דבר ומתוך כך, לבצע איבחון פיסי ונפשי. אני בד"כ אף מעודד את המטופלים שלי להביע ולהוציא כל סוג של רגש המתפרץ במהלך טיפול שהרי למטרה זו היא מגיעה. בהצלחה
 

5halo

New member
אני מאוד אוהבת את זה שהיא בוכה

אין לי שום בעיה עם זה ההפך.... היא טיפה נלחצת מזה אז אני מעוניינת לא להפסיק את הבכי אלא בשיטה כיצד לגרום לה להרגיש בנוח עם זה. חשבתי על עבודה על האדמה באופן עמוק, ולהדגיש את הגבולות בין המים ליתר האלמנטים... אני פתוחה לעוד הצעות ותודה על אלו שכבר נתת הילה
 
היי הילה ../images/Emo13.gif

גם אני בגישתכם. הריאקציה הטיפולית שבאה לידי ביטוי בבכי היא ריאקיה חיובית מאחר והמטופל משחרר את רגשותיו אבל חשוב יותר שגם המטופלת תבין זאת, אחרת- אם תלחץ אנחנו לא משיגים את המטרה לשמה היא מגיעה לטיפול... אילו ממצאים נוספים עולים מכפות הרגליים? האם כפות הרגליים רכות מאוד? "מיימיות"? האם את מבחינה בחוסר? אני חושבת שלחזק את האדמה יכול להוות כיוון טיפולי נכון אך מה לגבי האש שלה?
 

5halo

New member
היי מעיין

קראתי שוב את ההודעה המקורית וראיתי שבאמת לא ציינתי שהרגל שלה מאוד מימית, רכה, ואיך שאני נוגעת בה היא גם מזיעה. יש לדעתי עודף גדול של מים, בגלל זה אמרתי סכרים, האש שלה די נכבת מהמים, וגם היא ניראת ללא אנרגיות. היא לא מתרגשת מהדמעות, זה לא ממש בכי זה מה שמוזר, פשוט יורדות לה דמעות, אני נוגעת והעיניים פשוט דומעות. היום למשל בטיפול התחלתי עם דרכי פינוי והדגשתי את הלימפה, והיה פחות דמעות. לכן לדעתי זה עודף גדול של מים. חשבתי על כיוון של- פיזי: עבודה על לימפה, אדמה, ובכלל דרכי פינוי רגשי- הרבה שיחות ולדובב אותה לגבי הרגשות שלה... (כמו שציינתי היא בעצמה מטפלת ואצלה אין דבר כזה לדבר בזמן טיפול ואצלי דווקא היא מגיבה טוב לשיחות שלנו) אשמח לקבל עוד עצות ואני חייבת לציין שממש נחמד לי בפורום בנתיים
הילה
 
כייף לשמוע שנחמד לך בפורום ../images/Emo13.gif

לגבי המטופלת זה נשמע שהעודף שלה במים נובע מחוסר מאוד עמוק מבחינה ריגשית ולמה הכוונה? (עודף שנובע מחוסר?
) החוסר הריגשי שלי, הרגישות הרבה, הרגשנות שבה הביאו אותה, ככל הנראה, לסוג של סערת רגשות, שעם הזמן גברה עד לכדי מצב של עודף, ריבוי, מים. את מתארת מצב לא קל של מים שעולים על גדותיהם, הזיעה בכפות הרגליים, והדמעות רק מעצם המגע וממה שהצלחתי להבין אלו לא דמעות של עצב/בכי אלא פשוט ניקוי, הגוף מוציא החוצה מים כדי לנקות את עצמו. אני אוהבת את הטיפול הפנטגרמי ואני חושבת שיש לו השפעה נפלאה ויחסית מהירה. את יכולה לנסות במשך 3 טיפולים ולראות כיצד היא מגיבה לטיפול. במידה והזיעה ו/או הדמעות לא פוחתות אלא מתגברות צריך לבדוק האם הטיפול הרפלקסולוגי הוא הדרך הנכונה. הייתי מנסה לפעול בדומה בדומה- מטפלת לפי הסדר הטיפולי ובין לבין עוברת על איברי המים (הכחולים)כמו לדוגמא: שלפוחית השתן, כליות, לימפה, בעזרת טכניקת משיכה (פשוט לא לחדור מדי ולא לנסות "לפרק" אלא לנסות להזרים, להניע) ואז עוברת בעזרת הטכניקה של השליטה והבקרה- טכניקה סיבובית (עם כיוון השעון) גם על מנת להניע וגם על מנת לחזק את האדמה. את יכולה כמובן להוסיף את הכבד והטחול, מקלעת השמש ובהונות. אני חושבת שדרכי פינוי, לימפה ואדמה בהחלט יכולים לעשות את העבודה. בהצלחה ונשמח לעדכונים
 

5halo

New member
תודה

זה גם הכיוון שאני חשבתי עליו. בנוסף שהיא מטפלת היא עובדת נורא עמוק... מניסיון- שלמדנו יחד שוודי היא הייתה מפרקת אותי חשבתי לעשות גם איזה טיפול או שניים של מטה מורפי שהוא עדין לנסות לראות איך עדינות משפיעה עליה.... בנתיים אני חושבת שהטיפול עושה לה טוב ראיתי אותה ברחוב הבוקר והיא אמרה לי שהיא מרגישה ניפלא היא כול כך מוכנה לשינוי ורוצה אותו... זה כזה תענוג לטפל במטופלים שרוצים לטפל בעצמם ולא משאירים את כול האחריות על הידיים שלך ובאמת לוקחים חלק בטיפול. שיהיה יום מצויין הילה
 

אסתר84

New member
היי אלה

לפי הראיה ההוליסטית הטחול מקושר למחשבות יתר /אובססיביות. . את מציינת אישה שחיה עפ"י אמות מידה ברורות וקבועות - קרי הצורך בגבולות ברורים בינה לבין העולם. זוהי הגדרה כוללת להגדרות משנה - יחסי עם שכניי, יחסיי עם עובדיי או העובדים איתי, יחסי עם המטפל שלי ויחסי עם בן זוגי. כשאת נוגעת לה בטחול את למעשה נוגעת ב"עקב אכילס" שלה. ייתכן כי היא פנתה אלייך כי בפנים היא בסוג של מאבק ערכי עם עצמה - הצורך הנובע מהרגל - צורך במסגרת ברורה, בתבנית - בגבול. מול רצון להשתחרר הכבלים של ההגדרות ולו במקצת.אותו היא מקווה לעשות באמצעותך. לפי הרפואה הסינית טחול הוא בן זוגו של הקיבה. קיבה גם כן קשורה לתחושות, הרגשת בטן. תחושות בבטן - התרגשות, כעס, פחד.שביטויים עשוי להופיע בצורות שונות - בכי, קיפאון, שלשול וכו'. עצם העובדה שהיא מאפשרת לך להגיע אליה היא כבר הישג שלעצמו. אני חושבת שעצם הכוונה טמונה בה העשייה. את יכולה לעבוד על מרכזים שיכולים להרגיע כמו מקלעת השמש, אדרנל וואגוס הרפייה של שרירים אך לדעתי כל העבודה כולה היא בכוונה להגיע אליה בזמנה החופשי. כמובן את יכולה לאזן יסודות.עבודה על נשימה. מאחר ואת ארומתרפיסטית גם שמנים מרגיעים יכולים לעזור. מקווה שתרמתי שבוע נפלא אסתר רומי רפלקסולוגיה ותדרי ריפוי
 
למעלה