ואולי סדק? - - - - - - - - -- - - - - - -

[כלעוד]

ואולי סדק? - - - - - - - - -- - - - - - -

היי את........... נראה לך שאני בגיל שלך, שיש לי כוח לכל הלילות הלבנים האלה?!.... חשבת שאני נדיה קומנצ'י: מתיחות, ואקרובטיקה?... והלב שלי: מה, הוא נער גומי? היי, תיזהרי, בבקשה... וכמה דרינקים. תני ללכת. יש התחייבויות, די להשתעשע כל הזמן. ילדה שלי,ו מה זה כל השכל הזה, פיצוץ למוח. חוכמה היתה התחום שלי.... ולמה את טובה אליי כל כך? אני עוד לא רגילה. מדוע כשבא שיא, אני בוכה? (ולא רק מסתובבת כמו תמיד) האם יש סדק בחומה? אולי חדרו להן כמה קרניים ? נמס ה"לא בנויה לקשר"? --------- (נמס בכוס) אור? אולי? מעט..... כמעט.... הדגש|עכשיו.

 

[פאמקי]

מקסים!

ישנן נדירות שסודקות את החומה... ויש משהו קסום בזה. קסום ביכולת לתת לתמימות (ראשוניות) מקום, לאפשר למישהי להיכנס... כבוד על הסבלנות, על היכולת להזיז את ה"שכל" ולתת ללב לנצח על כל הקסם הזה. מודה, אני לא הצלחתי. ה"ילדה" הייתה כל מה שאמרת- יפה, חכמה, סקסית בטירוף, אוהבת, מוקסמת, אלופה (בהמון תחומים), טובה, רגישה...אך ההיגיון הכריע. לא מצטערת על שהכרתי וגם לא על שסיימתי. אך מוקסמת מכך שאת מניחה להיגיון ומאפשרת ללב. בהצלחה!

 

[כלעוד]

היי תודה פאמקי. חששתי שזה ילדותי ושחצני

קצת, אבל רציתי לפרוק.וגם, אני אוהבת להתבטא אמנותית. אמנות או נמות. בכל אופן אולי תרצי לדעת: את זוכרת שעשית פה מין סקר פתוח כזה, עם שאלה, האם אני מוכנה ל? אני עניתי סתמית-לכאורה "האם אני מוכנה לקשר" והגיג בנושא, והנחתי לזה. אבל לא יודעת משהוא נגע בי, ובאותו יום בכיתי אחרי הרבה זמן, והבנתי דברים. לפיכך לדעתי הרבה בזכות מה שאני מכנים בחסידות "חברותא" -הלב נפתח גם לרומנטי האישי. אז תודה לכן, חברות יקרות. קצת מבולבל, אני מקווה שתביני.

 

[פאמקי]

בהחלט מובן

לעיתים, ההארה מגיעה מהדבר הכי "סתמי" שאנו פוגשות בדרך, על כך לא כדאי להתעלם מרגשות. שמחה שהצלחת לעבור את המכשול של "אמירות סיסמתיות" שלעיתים, אנו משתמשות בהן רק כדי להגן על עצמנו. זה רק אומר שגם אם יצא מהקשר הזה אהבה גדולה או קשר קצר- בכל מקרה זכית.