... ואולי לא?

[Pixy led]

... ואולי לא?

היו היום כמה חלופי מלים עם החבר לשעבר (כן, בינתיים הוא הפך ל"לשעבר"... אבל זה מצב אופטימלי, מבחינת שנינו, אז למה להתווכח?). אמרתי לו על ה-BDSM: "אני משאירה את התקופה הזאת של חיי מאחור, עכשיו," והוא צחק והקניט, אמר שהוא מתקשה להאמין או משהו כזה. ותוך כדי צחוק הבנתי שגם אני מתקשה להאמין. ואני לא יודעת אם זה מוצא-חן בעיניי... אני לא רוצה ש-BDSM יהיה צורך שלי, אני לא רוצה שיהיה לי קושי בבחירת פרטנרים או שאני אאלץ לבוא על ספוקי מחוץ לקשר קבוע... כרגע, אמנם, אני לא בדיוק בוערת מתשוקה לאדון - אולי כי סתם לא בא לי, אולי כי אני בדיוק אחרי קשר ויותר מתאים לי כרגע סתם להתהולל עם החבר'ה, אבל אני יכולה לזהות את זה בבירור... את מה שמדליק אותי, את מה שאני אוהבת. וזה עדיין הכניעה, עדיין הרצון במאסטר שמנחה ומורה, עדיין הכאב, עדיין... כל הדברים האלה. זה קצת מפחיד אותי.

כשהתחלתי להתעסק/להתעניין ב-BDSM ידעתי שיכול להיות שזה יהפוך ליותר משעשוע, למשהו שיהיה חשוב לי בחיים... והחלטתי ללכת על ההרפתקה. עכשיו, כמובן, אני לא מתחרטת לרגע (ובכלל, לא מאמינה שחרטה מועילה יותר מדי בחיים). אבל כשאני רואה שזה כן חשוב לי... אני נבהלת. המחשבה שלי היא ש"אני רוצה להיות נורמלית", אבל בעצם אני יודעת שלכל אחד יש את ה"אבנורמליות" הקטנה שלו, וזה לא ממש מונח מתאים. לא כתבתי כמה זמן, גם כי היו לי מחשבות מהסוג הזה, וגם סתם בגלל הבגרויות והעומס של סוף השנה... אז אני מתנצלת שכשאני כבר כן כותבת, זה משהו עגמומי כזה. שבת שלום לכולם... אני אוהבת אתכם מאד.

 

[nerissa]

קחי את הזמן שלך, חמדתי

שמרי את האנרגיה ללימודים. נשבעת לך שיהיה זמן להחלטות כאלה ואחרות, שאלות של מהויות מיניות.. לי לקח עשרים שנה בערך. לא אומרת שתחכי כל כך הרבה חלילה - אבל.. יש זמן. את לא במרתון, את לא צריכה להחליט מחרתיים, אין בחינת בגרות בזה

תני לעצמך זמן להכיר את עצמך.. וכן - זה יהיה בסדר גמור ונורמלי לגמרי להחליט בסופו של בר שאת לא נורמלית

אישה קטנה ומדהימה שכמותך מחבקת אותך חזק

 

[Master Eagle]

שיהיה לך בהצלחה בכל דרך שתבחרי

אבל שתדעי לך שהנסיון שלי אומר שמה שאת מרגישה עכשיו, ילווה אותך כל החיים ולכן תני לזה פשוט לזרום. תהיי את כמו שאת ואל תתני למחשבות (כלומר לשכל, להגיון) להשפיע על ההחלטות של הלב.

 

[gidionline80]

זה לא עגמומי זה טיבעי ואמיתי../images/Emo48.gif

תני לעצמך זמן

 

[princeOFdream]

אולי דוקא כן...

אכן, שמתי לב שאת לא כותבת כבר הרבה זמן, נראה מה יהיה עם זה בסוף... אבל בואי נדבר על מה שכבר כן כתבת. אני רוצה שתנסי לתאר לעצמך מה היה קורה אם בכלל לא היית נחספת לBDSM? מה את אומרת? לדעתי, אם לא היית נחספת לזה מעולם, לא היית מודעת לקיום של זה וזה כלל לא היה מושך אותך- אלא אם היית באמת מאותם פסיכים שהמציאו את זה- את הדבר האמיתי (ואנחנו יודעים כמה את נורמלאית לעומתם...) אז מה הנק' בעצם? אני אגיד לך, הנק' היא שהכל בראש ידידתי. בסופו של דבר את קובעת מה מגרה אותך ומה לא- אני יכול כיום לעמוד מול עשרות דברים שגירו אותי בעבר ואם אני לא נותן לזה לחדור אלי, אני לא אתגרה מזה... לא! זה לא הישג על-טבעי או משהו, זה נורמאלי לחלוטין משום שאנחנו (בני-האדם) עם הראש שלנו יכולים לעשות הכל, פשוט צריך לדעת לשבור את המחסומים שעומדים בפנינו מהיום בו מתחילים ההורים לחנך אותנו. אז נכון, זה קשה, וגם אני שמאמין בזה בכל ליבי עוד יש לי מחסומים רבים וכבירים לשבור ואת חלקם אולי לא אשבור לעולם (תלוי אם אעלה ביום מן הימים על הדרך הנכונה או לא), אבל דבר כמו BDSM? זה פשוט! אני למשל שBDSM זהו דבר מה שמאד מגרה אותי ומושך אותי(לא אלו לא אותן מילים), אני מסתדר גם מצויין ביחסים וונילים לגמרי. זהו, זו דעתי.

 

[אורי לוינסון]

במובן מסויים

יתכן והבחירה לא ממש בידיך, כלומר היא כן וכמו לכל בחירה יש מחיר. זה חוזר לשאלה האם BDSM היא נטיה מוטמעת ואין דרך אלא לממש אותה עם כל המשתמע מזה או לא לממש אותה עם כל המשתמע מזה. האם BDSM הוא כמו נטיה מינית ? חד מיניות שבה אין בעצם בחירה זה פשוט זה, כמו שקל לקבל את הטרו כדבר שזה פשוט זה, או לקבל את הבי ? תיצטרכי לגלות זאת לבד. אפשר לוותר על גורם הלחץ יש זמן, באמת יש זמן עגמומיות אינה עגמויות בעיני, היא כנות ואמת. "קל" לי להתחבר לאמת ולכנות שבך.

 

[אייבורי]

פיקסיייי

אם את לדגע חושבת שזה תירוץ הולם להתחמק ממפגש פורום אז יש לך טעות רצינית לכי לעמוד בפינה שניה, תביאי פתק מההורים אנחנו פה מחכים לך

 

[פ ו מ ל י ת]

אולי.

התשובה בידייך בלבד. מתוקונת, לא יודעת מה כתבו לך לפניי. החלטתי להגיב לפני שאני קוראת כדי שלא להיות מושפעת. אז מה? החלטת שלא מתאים לך? אז לא. יש בידייך האפשרות לחזור ולחשוב על זה. כשתרגישי שזה הזמן, או שתבוא הזדמנות, חשבי על זה שוב. אל תמהרי לקבוע קביעות לכל החיים. אל תגידי "זהו, אני לא בעסק יותר" קחי זמן לדברים שאת רוצה לחוות עכשיו, תני לעצמך לפרוח לכל כיוון שבא לך. רק השאירי בידייך את החופש לחזור בך אם תרגישי צורך. קחי חיבוק גדול. ולדעתי ההודעה שלך לא עגמומית בכלל. מותר לך גם לחשוב הפוך מכל העולם. אישית, אני מודה לך על השיתוף הכן.

 

[Pixy led]

תודה, חבר'ה.../images/Emo25.gif

קראתי את מה שכולם חשבו... דבר ראשון, תודה לכולכם, אני ממש מעריכה את זה שכתבתם ואת דבריכם. אני גם מסכימה שבסופו של דבר, ברמה כלשהי, הבחירה של כל אדם - מה הוא יאהב, וכדומה, שייכת לו. אני גם חושבת שיש סיבה, למה אדם אוהב דבר כזה או אחר, מתגרה מדבר כזה או אחר (ובמקרה הזה - BDSM) ושאסור להתעלם, אלא להפך, תמיד צריך "לראות את חצי הכוס המלאה" ולמצוא מה מרוויחים מהנטייה הטבעית. חשבתי קצת על הנושא גם בסוף-השבוע באוירה יותר רגועה, והחלטתי שבאמת, בהעדר חבר, ועם זה שבעוד חדשיים וחצי אני נוסעת גם ככה מהארץ לחמישה חודשים, אז עדיף לי לשים את זה קצת בצד ולחשוב על למודים ודברים אחרים. לא להתעלם, כמובן, זה עדיין חלק ממני, כך או אחרת... אני אוהבת את זה.

אבל לא להלחץ, כמו שאמרתם. ואייב - אל תדאג, אין לי כוונה שלא להגיע למפגש.

אז שוב, תודה כולם, כרגיל, הצלחתם להרגיע אותי. ולילה טוב...

 

[sapirac]

good luck

Well dear Sorry to be the guy that bring you the bad news. But BDSM it’s not something that u decide to join and leave away what ever you feel like. Its something that you bourn with. I had exactly the same feeling, thinking that bdsm is behind me, but few years latter I return big time. It’s like the epigram “ones parachutist always parachutist” I wish u luck and best time at USA. Regards ARIK