ה צ י לו..

[ש מ י ם ל י]

ה צ י לו..

זהו...הרמתי ידיים...אין לי כח יותר להתמודד...אין לי עזרה מהצד השני והיום זו השבת השחורה ביותר שהייתה לי..מצטערת שאני מתבטאת במילים שכאלו אבל הילד הוציא אותי מדעתי...טמטם אותי..שגע אותי..אני יודעת שעל ידי כדור אחד כל הסבל הזה לא היה נגרם לי...בעלי לא מוכן לתת לו רייטלין כאשר הוא לא במסגרת של הגן..אני לא יכולה יותר..אני יכולה לשמוע את הדופק שלי מאיץ.. אבודת עצות כל כך, על סף ייאוש...

 

[א רויטל]

../images/Emo24.gifלך ולילד ,

אם הבעל אוסר לתת כדור בשבת , שהוא יתמודד עם הילד בשבת ולא רק את!!!!!

אולי כך ידע להעריך את מאמצייך, אפילו תשאירי אותם לבד ,תלכי ותשאירי לו את כל האחריות. אולי כך ישנה את דעתו.

 

[liat555]

הי ממוש קודם כל חיבוק ממני

שנית צאי להתאוורר קצת ( את מוזמנת אלי) מבטיחה להתקשר בקרוב לעודד בנוסף את חייבת לשבת עם בעלך לשיחה שקטה בעניין ולמצוא פיתרון- אדבר איתך בטלפון

 

[ש מ י ם ל י]

ליאתי אמרתי לך פעם שאת מדהימה|חיבוק

תודה על העידוד היום בפון...את פשוטמ ד ה י מ ה!!!

 

[גמבה חמודה]

../images/Emo45.gif

 

[zivadina]

גם אני ממליצה על אוורור בשבילך

ואם את סומכת על בעלך שיטפל בילד, תלכי מן הבית ותשאירי אותם לבד. נראה אותו!

 

[תפוזינה הגדולה]

התמודדות עם הבעל

הדר בקשה שבוע שעבר לא לקחת את הקונסרטה נענתי לבקשתה והיא הייתה מקסימה בעלי מיד אמר את רואה היא מסוגלת גם בלי אז מעכשו בחופש לא נותנים ואני איתך תראי יהיה בסדר. למחרת בבוקר הוא יצא לסידורים הדר ממש הוציא אותי מהכלים אז למרות התנגדותה "אבא אמר שלא צריך" נתתי . כשהוא חזר הדר מיד ספרה איזו מחשפה אני כי נתתי לה כדור בעלי כעס "אבל סיכמנו" תגובתי הייתה (אני בדר"כ לא מדברת ככה) כשאני איתה לבד אני מחליטה. אנחנו חיבות לעמוד על שלנו ואני מציעה לך בתקיפות כי אין ברירה להעמיד אותו במקום " אני זו שמתמודדת אז אני מחליטה" מבטיחה לך מנסיון שלי ושל אמהות אחרות שהם מיד שותקים.לא לוותר זו מלת המפתח.

 

[zivadina]

אחריות כל אחד מן ההורים

אני מסכימה בהחלט עם תפוזינה: כל הורה צריך להיות זה שמחליט כאשר הוא נמצא לבד עם הילד, ולא רק בנושא ריטלין. לא ייתכן שהבעל יחליט וילך לו. שייקח אחריות על ההחלטות שלו ויישא בתוצאות בעצמו. נראה אותו. כמובן שלא מדובר רק בבעל יחיד, אלא ברוב הבעלים, לצערנו.

 

[ש מ י ם ל י]

חחחחחחח גם שלי רץ לספר..

הוא רץ לספר לאבא שלו: "אמא נתנה לי כדור" ובלה בלה בלה..מתחיל ליילל בכדי שרחמיו של אביו יכמרו עליו...אני תולשת פה שערות ולאף אחד לא איכפת..זה יכול להוציא אותי מהכלים, אתמול הרגשתי שאני על סף התמוטטות עצבים, אני מדברת במלוא הרצינות...ברוך ה' עכשיו הוא רגוע...איך אומרים: עד הפעם הבאה... תודה על העידוד לכולכםםםםםםם

 

[שש שבע]

רק צריך לתת להם להיות עם הילד

לשעה בלי כדור, זה סותם פיות הכי יעיל שיש,

 

[חיוך נצחי]

מקווה שהדופק נרגע, ../images/Emo24.gif

מאוד מתסכל במצבים כאלו עם הפרחחים הקטנים שלנו, גם למצוא שבן הזוג מושך לכיוון הפוך ולא יעיל. עמדי על דעתך- אם נראה לך כי יש צורך, תני לו ריטלין גם בחופש. לא צריך להפוך לויכוח, פשוט- צריך. נותנים. במשך שנים גם אצלנו היה כך. נתנו ריטלין רק בשעות הגן/בי"ס. התסכולים, המריבות, החיכוכים בין כולנו לכולנו- לא היו שווים את זה. כאשר התחלנו לתת גם בצהריים לבכור ובשבתות וחפשים- גם אנחנו הרווחנו- אך בעיקר הילד הרויח. פחות כעסים עליו, ללא תסכולים, ללא הצקות לאחרים- פשוט היה כיף איתו- וכיף לו. מערכת היחסים במשפחה שווה את זה

ולא להתייאש לעולם

 

[Kalusa]

הפסקתי להתווכח.

עכשיו כשהיתה החופשה ובעלי היה בבית עם הילדים הוא לא נתן. ואני? לא התייחסתי. ראיתי שהילדה לא קיבלה כדור. אוהו איך ראיתי, זה שקוף. אבל אמרתי לעצמי: שיתמודד. וכך היה. לא אכחיש, שבערב כשהיינו כולנו יחד, כמעט מרטתי שערות. אבל הבלגתי. כשהיינו כולנו בחופשה (יום אחד) שוב התעלמתי ותפסתי מרחק "ממרכז הרעש". היום כששלחתי אותה לאימי, נתתי לה כדור (אמא שלי לא צריכה להיות "בעונש"). והילדה? ממש היתה מותק, צפיחית בדבש והכי חשוב רגועה. אבל כנראה שאין ברירה. עלינו ללמוד מהניסיון של עצמנו ועל בשרנו בלבד ורק אז להבין מתי ואיך לתת. ואם לבעלים שלנו יש בעיה לתת, ש ה ם יתמודדו. ואם יצליחו להעביר את היום בלי כדור - עלא כיפאק. ואם לא, שימצאו פיתרון. אבל, שלא יגידו לנו איך להתנהג!!!!!

 

[שש שבע]

הי, יש דברים שהבעל כנראה לא צריך

לדעת הוא הרי לא נמצא עם הילד נכון? מזכיר לי כשבני הגדול התחיל לסבול פתאום מטיקים, ניסיתי הכל, לקחתי לרופא שנתן תרופה שלא הועילה, עברנו לדיאטה מאוד קפדנית שהועילה, אבל לא נשאר לילד הרבה מה לאכול אז נשברנו שנינו. וכך עברנו מדבר לדבר ללא תוצאות, עד ש...נתקלנו בטיפול בביופידבק, נסעתי עם הילד שהיה בן 10 לבית חולים כל שבוע לטיפול, שילמתי הון, ומהצד בעלי היה סקפטי וכל הזמן אמר לי "זה לא יעזור, חבל על הזמן והכסף, גם זה לא יעזור" הא זיזל בטיפול שהיה אז נסיוני בטיקים, בפירוש כך אמרו לנו. בקיצור יכולתי להישבר, אבל התעקשתי, למזל כולנו, הטיפול עזר, והיום 12 שנה אחר כך הוא לא סבל יותר מהבעיה, פעם כשמישהו סיפר על כמה שהוא סבל מהילדים בבית הספר בגלל פגם שיש לו בפנים, בעלי אמר " איזה מזל שלקחנו את הבן לביופיבק, אחרת הוא גם היה סובל" אז כשזה הצליח הוא גם היה שותף, אני מאמינה שהמשותף לבעלך ובעלי, הוא החרדה, הם חוששים ממה שיקרה לילד, אני ממליצה לך להפנות אותו לפורום הזה\ שיקרא ויתרשם, שישאל שאלות משלו, ושיראה שדוקא בלי טיפול גם אם זה אחרי הצהרים הילד עלול לסבול בהמשך בגלל הפידבק שיש לו מההתנהגות שלו כשהוא ללא כדור. חצי יום זה הרבה זמן. ושלא לדבר שזה מציק לכולם. תסבירי לבעלך שזה כמו משקפים לקצר רואי, יש ילדים שיכולים להסתדר בלי משקפיים לפעולות פשוטות אבל צריכים אותם לקריאה ולימודים. ויש כאלה שלא יכולים לזוז צעד אחד בלי משקפים. ואם עדין בעלך לא מבין, לדעתי את יכולה לתת לילד תרופה בלי ידיעתו. אני בטוחה שחצי עולם יתנפל עלי, אבל את אמא שלו, ואת ודאי רוצה את טובת הילד וכל המשפחה, אז יש אדם אחד שהוא במקרה האבא שלא מבין את זה, אז לא מתחשבים בדעתו.

 

[תפוזינה הגדולה]

פתאום החליט שזה מיותר

בעלי פתאום החליט שלתת קונסרטה זה מיותר ושאף פעם זה לא נראה לו. כשהוא אמר זאת חשבתי שאני מתפוצצת בתוכי. מה פתאום פתאום לא נראה לו זה מיותר. כאילו אני החלטתי על דעת עצמי. לקחתי נשימה ארוכה החלטתי להבליג ובזה הסתיים העיניין. אני ממשיכה לתת הילדה מרוצה כולנו מרוצים ולא שמעתי אימרות נוספות בעיניין. לדעתי ממה שאני שומעת כאן לגברים הרבה יותר קשה לקבל וגם אם הם מקבלים אז מידי פעם כדי להשתחרר הם זוקרים אמירה מסויימת. גם אצלכם זה ככה, מסכימ ים איתי?

 

[חיוך נצחי]

גברים מסכנים. קשה להם...

הבעל שלי מרוצה כשהילדים מטופלים... אבל גם לאחר 12 שנה עוד לא משלים עם העובדה שילדיו אינם מושלמים.. (אף אחד לא מגלה לו שגם הוא לא)

 

[05 מיכל]

עד היום יכול לקרות לנו

שאנחנו יושבים אצל פסיכולוג לייעוץ, וכשבעלי מתאר את המצב מנקודת ראותו הוא מוכרח לציין שהוא לא לגמרי משתכנע שלילד/ה יש בעייה. אומר - וממשיך לדון בבעיות כאילו לא אמר כלום. הוא פשוט חייב להצהיר שהוא לא ויתר על עמדתו המקורית. בשביל הפרוטוקול... (והוא לא מתכחש לתועלת של הרטלין, ולא מתנגד לתת. סליחה, תיקון: הוא לא מתנגד שאני אתן...)

 

[05 מיכל]

דרך אגב

אני לא חושבת שקשה לבעלי לקבל את זה שהם לא מושלמים. קשה לו לקבל את זה שיש להם סיבה אובייקטיבית. קשה לו להיפרד מהססמה "הוא/היא פשוט לא רוצה". קשה לו להיפרד מהעמדה המאשימה שהוא התחנך על ברכיה.

 

[שש שבע]

בעלי כנראה לא מבין

הילדה מתנהגת מקסים, המורים מרוצים, והוא "אולי כדאי לתת לה לנסות בלי הכדור, היא הרי בסדר עכשיו" ואני צריכה לשכנע אותו שהיא בסדר בגלל הכדור, ואם נפסיק, תהיה התדרדרות. אבל הוא לא מתעקש, הוא מזמן למד שבעניני הילדים בי"ס ורפואה, עושים מה שאני אומרת, כי אני יותר מבינה ומצויה בענינים האלה. הוא רק ה"שליח" ה"נהג" ללכת לקנות להביא לקחת...