ה-ברזח אגדה סופית

mydearudi

New member
ה-ברזח אגדה סופית

על כאב קיומי, געגוע אינסופי ואהבה - לקראת שבת.

מעבר למרחב המוכר לנו, במימד אחר בו משיק הפוטנציאל הקיומי לחומר הממומש, קיים גבול מפורז בין הקיים לבין שאינו קיים.
כאן אלוהים בוחר, מתוך עצמו, מתוך הפוטנציאל כולו, מי יזכה להתממש כחומר, כצומח, כחי.
הסבל השורשי ביותר הוא הסבל לא להיות קיים. אפשר לראות זאת בעצמנו פוטנציאל הוא צורך, וצורך שאינו ממומש הוא סבל.
מי בר המזל שיזכה להיות, מי ימומש במציאות, ומי יאלץ להמתין, אולי לנצח? ועד כמה נדירה הזכות להיות אדם?

אילו הוויות, (תודעות, נשמות) יזכו למימוש, להיות חלק מהבריאה, חלק שהוא יתברך- אוהב. הם שיזכו לביטוי, יזכו להיראות, להתגבש ולהתלטש.
הברזח, מלא קולות תפילה ותחנונים, שמחה וצער אינסופיים, אבל הוא בעיקר מלא בקדושת ההחלטה הגורלית.

נבראינו בצלמו, וההחלטה לחיות באופן מלא, אינה תקיפה רק לזמן בריאת העולם, גם לא לתחילת חייך, אלא היא מתקיימת בכול רגע מחדש.

זכור כי אתה בר- מזל,
להיות קיים,
להיות חי,
להיות אדם!
הביזבוז הוא החטא היחיד.

הסיפור בהשראת מורי יוסי בן- גל ז"ל.
היום בו נולדת הוא היום בו החליט אלוהים שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיך.
 

ינוקא1

New member
תודה


אמת ויציב

זכינו במתנה הגדולה מכל - "מודעות".
וזו מתנה לזמן מוגבל.
&nbsp
והמודעות היא כלי פלאי שאנחנו יכולים למלא אותו במה שנבחר.
אוצרות מדהימים או אשפה.
&nbsp
החטא היחיד הוא למלא אותה באשפה במקום באוצרות.
&nbsp
&nbsp
 

mydearudi

New member
בארזאח פנימי

הוד קוסמותיך,
לפי האיזוטריה הסופית, הבארזאח הוא המרחב בו אלוהים (הטבע, המציאות, אללה) בורא יש מאין.
לפי הסופים אלוהים הוא כל הקיים והלא- קיים (לה אילאהה אילאללה) והוא אחראי לשתי פעולות בריאה (Creation) ויצירה (Manifestation).
פעולות אלו מתרחשות כול הזמן, הבריאה לעולם לא נגמרת, העולם פועם במקצב 1:6 (סה"כ 7) בפעימה השביעית אללה מכליל את בריאתו + יצירתו.
זה מאפשר את השינוי, ועבורך- מאפשר כישופים, ניסים, בניה והרס.
הפוטנציאל המייחל למימוש הוא אלוהים עצמו, הבארזאח גם הוא- יתברך.
&nbsp
לימדי את סודות ה *ברזח הפנימי* , את המקצב שלך לשינוי, בצלמו נבראנו.
&nbsp
 
מעניין תודה זה לא אומר לי הרבה כי אני לא סופית אבל שמתי לב

שמספר 7 מציין הרבה פעמים מעל המציאות גם בתטא הילינג רקיע שביעי של הבורא גם ביהדות ונראה שגם אצל הסופים
 

mydearudi

New member
תודה

אני חושב שכניסה למקצב 1:6 נעשית בעיקר ע"י טקס אקסטאטי שנקרא 'זיכר', הכיוונון המדיטטיבי שנעשה במחול הדרווישים ובמדיטציות.
 
נא לא לתאר את האל

אם בא לו הוא יברא יש מאין מול הפרצוף שלך ולא מהבארחאז .
דבר נוסף קצת יהדות , רמת אור רמ"ח + 6 רמות "מה" .
יחד 7 .
ומכאן כל הקשקשת על 7 .
דוד
 

רגלים

New member
יפה, קצת שונה ממה שאני רואה את זה

ההוא סבל רק למי שחיים וקיימים.
בשבילם ה"אין" , חוסר הקיום, הוא הכאב:
המחסור - מה שרוצים ומשתוקקים אליו
הפחד - לאבד את מה שיש
ההתגעגעות - למה שהיה ואיננו עוד
תחושת ההחמצה - מה שהיו יכולים להיות ואינם.
ככל הנראה הסבל הוא תוצאה של אשליה כזאת או אחרת.
אבל צריך כאן להבין שהסבל עצמו אינו אשליה. אפשר לשים אותו
בפרספקטיבה, אבל גם זה לא בשביל לא לבטל את הסבל אלא
כדי להתקדם הלאה.
 

mydearudi

New member
סבל מחוסר מימוש

תודה רגלים, ישנן זויות מבט רבות לכול דבר. ראיתי במשך שנים ילדים שסובלים מאותו פער שבין הממומש ללא ממומש, לעיתים חריגים מהצד המוגבל גופנית ולעיתים מעודף כישרון עם קושי רק באחד המרכזים.
דוגמא, ילד עם שמיעה מוסיקאלית ימשך לנגינה הרמונית, אבל מנגד כשמנסה לנגן בפסנתר האצבעות בוגדות בו.. והתוצאה קאקאפוניה שמכאיבה לו פיזית באוזניים הרגישות. התסכול המצטבר יגרום לו לנשור מלימודי פסנתר לפני ילד חסר כישרון, שיושב ומתרגל בשיוויון נפש ללא כאב.
התוצאה, סבלו של הבלתי ממומש. ובמציאות, חסרי הכישרון יגיעו רחוק יותר.
 
למעלה