ה"אצבע"

[marish1]

ה"אצבע"

מה לעשות לילדה בת 9 שהאצבע שלה לא יוצאת לה מהפה זה גורם לה לאבד ריכוז אפילו מרדים אותה בכיתה ניסיתי כבר "מרה" הבת אמרה זה מעדן תודה

 

[דליה.ד]

אצבע בפה

ארבעה מחמשת ילדי מצצו ומוצצים אצבע, הגדולה (היום 19) סיימה בכיתה ב', הבן (15) סיים בגיל 13 עם התחלת הטיפול האורתודנטי - אז פשוט נאמר לו, עד שלא תפסיק למצוץ - לא תקבל טיפול! מכיוון שהוא הבין את הצורך לטפל בשיניו ולהראות טובהוא החליט להפסיק - זה היה קשה והיינו צריכים להזכיר לו, אבל ברגע שהפלטה נכנסה - האצבע יצאה. שני הצעירים שלי (8.5 ו - 7) עדין עם האצבע - בעיקר בשינה. לגבי הבת שלך: עד שהיא לא תבין, ועד שלה לא ירד האסימון....קשה לעשות משהו אולי בדרך של עיצוב התנהגות. אבל בלי שיתוף פעולה מצידה והבנה לגבי הנזק שהיא מחוללת לעצמה - אין טעם בכלל לנסות. לפני הרבה שנים החלטתי שאצבע בפה זו הבעיה והאחריות של הילדים שלי ולכן לא ישבתי להם על עורק הצוואר (למרות שכן ביקשתי מידי פעם להוציא את האצבע) בנושא. מצד שני כן הסברתי על הנזק לשיניים ועל הנזק התדמיתי שלהם (שבגיל ההתבגרות מקבל מימד מאוד דרמטי!). אם הם באו וביקשו עזרה להפסיק סיכמתי איתם באיזה דרך נעזור להם: טבלה עם פרסים, להזכיר להם, להוציא ממש את האצבע מהפה וכו'. אבל - התנאי היה שזה בא מהם. קחי את הילדה לאורטודנט טוב, שישוחח איתה - בלעדייך - אולי זה ייסיע שתבין. אם היא תרצה להפסיק - עזרי לה, אם לא - פשוט תאמרי לה - זו הבעיה שלך! ולכי לישון בשקט, היא צצטרך במוקדם או במאוחר להתמודד כך או אחרת (ויש מבוגרים שמוצצים אצבע, אני יודעת, אבל אותם אין לי רצון וחשק לחנך...).

 

[מרמריסה]

אצלנו זה ../images/Emo95.gif.... ../images/Emo5.gif

ירדנו מבמשך היום לשינה ולמחשב, ועכשיו רק בשינה (משתדלים). שמתי לב שזה עוזר מאוד לילד לווסת את עצמו ולהירגע. אני לא רוצה להילחם עם הילד (בן 5 וחצי!) והוא מבטיח שכשהוא יהיה בן 6 הוא יפסיק לגמרי. בכלל, גיל 6 זה "גיל היעד" שלו גם ללהפסיק לבוא למיטה של ההורים... אז אני נותנת לו את הקרדיט עד אז ואם יהיה צורך, נתחיל בגמילה אגרסיבית יותר. היתרון של מוצץ הוא שהוא אינו מחובר לגוף

 

[05 מיכל]

מניסיון אישי טרי:

אל תחכו סמוך מדי להתחלת כתה א'. שההסתגלות לפרדה מהמוצץ תושלם לפני שיש צורך להסתגל למסגרת ביה"ס. אנחנו לא נזהרנו מזה, וזה הקשה מאוד-מאוד על הילדה.

 

[מרמריסה]

כיתה א' תהיה בגיל 7

 

[חיוך נצחי]

גם אצלנו זה המוצץ, אבל מתוך עקרון

אני משתדלת ל'טפטף' לילדים מה לא נראה לי בהרגל כזה או אחר, לחזור על כך מדי פעם (בעדינות

) ועוזרת להם לבנות את רצונם לכיוון הנכון.. כל אחד משלושת ילדיי היותר גדולים, הפסיק עם חיתולים/מוצץ/בקבוק.אור בלילה וכדו', כאשר הפנים את המסר והדרישה באה ממנו. ביתי אף החזיקה במוצץ להרדמות עד גיל 7 וחצי. אבל הסתירה אותו באדיקות בחדר, שלא יידעו

כאשר יש שיתוף פעולה מהילד/ה- זה הרבה יותר קל ולא מותיר משקעים.. ואני מכירה בת 16 אחת שיושבת ומוצצת אצבע בכיתה.. לה לא אכפת, לא עזרו צעקות הוריה ובטוח לא יעזור דבר- עד שהיא תחליט שנגמר.. אפשר לטפטף..קצת, ועוד קצת, לכוון..ולחכות לזמן המתאים