התרשמותו

התרשמותו

של מבקר בהונגריה שחזר לישראל בימים אלה
שהוא דור שני של הורים דוברי הונגרית
האנטישמיות מורגשת אבל בכל זאת
"הוא הרגיש את עצמו בבית"
 

הרבי 101

New member
לדעתי, זאת התרשמות והרגשה לא נכונים ואמיתיים

...

כי כדי להרגיש איך זה שם, אתה צריך לגור שם לפחות שנה/שנתיים,
ואני מבטיח לך, שבמקרה כזה המבקר הזה היה מרגיש לגמרי אחרת
שם ... והוא היה רוצה "לעוף" משם בשיא המהירות ...
 
הרגשה

אני נולדתי שם
ובדיוק יודע מי הם
רק בשביל חברי הפורום רציתי לתת תמונה עדכנית
בראש שלי הרעיון שיהיה לפורום חבר קבוע למסירות אינפורמציה עדכנית
יש לי כל מיני שמות
אבל לא הרגשתי פידפק מצד חברי הפורום
 

הרבי 101

New member
גמני נולדתי שם ב-26.12.47 ועזבנו בזמן המהפכה

האנטי-קומוניסטית ההונגרית נגד ברית-המועצות הסובייטית
ששלטה אז שם עם צבאה, באמצע דצמבר 1956 ...
ההיתי בן 9 על האניה בדרך מאיטליה לארץ ביום השלישי
של ההפלגה מתוך 5 ימים בים ... והגענו לחיפה ב-28.12.56
וירדנו ארצה ב-29 לחודש ...

בן כמה היית כשעזבת את הונגריה, ובאיזה תאריך ???

יש לי שם אח צעיר שעובד שם מפעם לפעם בשטח הבניה ...
ואני מכיר יהודי טוב במושב ניר-גלים שליד אשדוד שגם עובד שם
בשליחות חברת בניה גדולה מהארץ ... דרך,אגב המושב הזה,
שגם בתי הגדולה, ו-4 מנכדיי (ילדיה) גרים בו, הוקם בשנת 1948
על ידי עולי הונגריה ...
 
עזבתי

את הונגריה בדצמבר 1948
אחרי שמונה ימים הגעתי לארץ
אני דור שעבר את השואה ושרד
ניר גלים מוכר לי הטיב
בני נשוי עם בת ניר גלים
 

הרבי 101

New member
מה אתה אומר, אלעזר? עולם קטן, והארץ עוד

יותר קטנה ... שלח לי בפרטי את השם, כי אני נמצא שם
לעיתים קרובות, ואשתי עוד יותר לעיתים קרובות, אולי בעצם
כבר ראינו אחד את השני פעם שם, אם התארחת שם אולי
בשבת או באחד החגים ...
 

הרבי 101

New member
יפה, ושלי הם חרצ'ק, האשה אמרה לי שהיא מכירה

אותם. היא חזרה בדיוק הערב מיומיים עם הנכדים ...
ואני התארחתי אצל הבת בשבת לפני אחרונה, וגם
שבתות לפני כן ... הצעירים שהתיישבו שם בשכונת
"בנה ביתך" ממש הצעירו את היישוב והכניסו בו חיים
והיום כאשר אתה יוצא מבית הכנסת בשבת, זה
תענוג לראות את כל הדור הצעיר והמון הילדים ...

יש שם 4 דורות, דור המייסדים (כבר לא הרבה) אלה
ששרדו את השואה והקימו את היישוב (בגיל הוריי ז"ל),
הדור השני המקביל אלי, הדור השלישי של ילדינו, והדור
הרביעי של הנכדים שלנו ושל הנינים של המייסדים ...

ישוב לתפארת מדינת ישראל, ועל אפם וחמתם של כל
העמים הנוצריים האנטישמים באירופה ...
 

הרבי 101

New member
וכנראה שגם אני מכיר אותם, אבל לא מקשר את השם

לאנשים, אבל המחותנים שלי ובתי בטוח שמכירים אותם ...
 

szobor

New member
איך הצלחתם לצאת מהונגריה?

איך הצלחתם לצאת מהונגריה באמצע המהפיכה? ועוד בשלבי התבוסה כשהגבולות היו סגורים מסוגרים בפני האזרחים השבויים בידי הקומוניסטים. הרוסים שנכנסו כתגובה למהפיכה היו מלאי כעס וחרון ונקמנות. אנחנו גם עזבנו בדצמבר , אבל אנחנו ברחנו ועברנו את הגבול לאוסטריה. הגבולות הו שמורים על ידי רקטות תאורה ואם היו תופסים את הבורחים היו לוקחים אותם לכלא או יורים בהם. אנחנו נשארנו שלושה חודשים באוסטריה עד שהתארגנו בעזרת הסוכנות לעלות על אוניה מונציה בפברואר או מרץ לא בידיוק זוכרת. היתי גם בערך בגל שלך וגם נולדתי בדצמבר. באותו זמן כל הממסד היה בתוהו ובוהו, ומענין איך הצלחתם לצאת באופן חוקי?
 

הרבי 101

New member
לאבי ז"ל, שהיה אז כבן 30, היו הרבה קשרים,

ודרכם הוא יצר קשר עם 2 שומרי גבול בגבול עם אוסטריה (הצעיר היה החתן של המבוגר),
ראיתי אותם ערב אחד מהמיטה שלי אצלנו בבית מדברים עם אבי. הוא סיכם איתם שהם
יבריחו אותנו את הגבול לאוסטריה ... ואז יום איד בדצמבר נסענו "כאילו" לבודפסט לבקר
קרובים, אבל למעשה האח של אבי שעבד שם, חיכה לנו בתחנת הרכבת, וסימן לנו שאנחנו
יכולים להמשיך לגבול האוסטרי. הגענו בלילה עם רכבת מבודפסט מערבה לגבול עם אוסטריה
לכפר/עיירה בשם שופרון. הלינו אותנו שם באיזה מנזר ושכבנו לישון. לקראת חצות קמנו והם
הבריחו אותנו את הגבול לאוסטריה, בדומה לתיאורים שלך, עברנו בלילה ההוא סיפורי אלף
לילה ולילה, ולבסוף לקאראת הגיענו לעיירת הגבול באוסטריה, שומרי הגבול סחטו מאיתנו את
הפורינטים האחרונים, אחרת היו מסגירים אותנו ... (אבא, אמא, ו-4 ילדים קטנים) ...
ומשם זה כבר היה מסלול דומה אליך: וינה, נאפולי, חיפה ... ו-"לא יצאנו באופן חוקי" ...
אבל המשפחה של אחי אבי כן יצאו חוקית 3 חדשים אחרינו ...
 

szobor

New member
גם אנחנו ברחנו כפי שתארת

אנחנו ברחנו ב5לדצמבר 1956. בידיוק באותו אופן שילמנו הרבה מאוד כסף. היינו קבוצה . הוברחנו במכונית משא סגורה לשופרון ובאורווה או אוסם של איכר שחי בכפר על הגבול שהיה שיכור כלוט ועזב אותנו לפני הגבול מפחד. הקבצוה שלנו נישארה בלי מלווה ועשינו לבד את הדרך בגשם בבוץ בפחד מהרקטות. אימי רצתה לחזור לדירה הנוחה שהיתה לנו ואני ילדה קטנה נשאלתי על יד אבי עובד העצות מה עלינו לעשות . סחבתי את המזודה קטנה של אימי שבקושי הלכה ביגלל כאבי גב קשים החלטתי בשביל המשפחה הקטנה שלנו להמשיך לחופש. הייתי מאוד עיפה וחלמתי על המיטה שלי בל לחזור להונגריה בשום אופן לא היתה אפציה בישבילי. הגענולאיזה ביקתה קטנה ונכנסנו לנוח בה. התברר שהביקתה היתה מלכודת לאסוף את הבורחים על ידי שומרי הגבול. היה לנו מזל והמשכנו כבר בלי המלווים מצוידים בשעונים ובוודקה במיקרה ויתפסו אותנו. אמרו לנו ללכת ליקראת הכוכב הצפון האור היחיד בשטח. כמה שמחנו לשמוע מדברים גרמנית הסימן שהיגענו לגבול. אלה היו מאוסטריה מצילי הבורחים שחיכו לנו ואספו אותנו חלקינו נלקחו למחנות ולנו חיכו חברים של הורי שציפו לנו. חיכו לנו עם טקסי שכמעט החזיר אותנו להונגריה ביגלל שלא היתהתאורה בדרכים ללא דרכים ליד הגבול. וינה היתה יפהפיה מקושטת לחג המולד והיה בישבילנו חיזיון שלא מהעולם הזה. באותו יום שברחנו באו לעצור את אבי וחיפסו אותו כעריק בוגד במולדת בפירסומים בעתון שהופץ גם באוסטריה. חבר שלו במחלקה נאסר וישב 12 שנים בכלא וכששוחרר מת מהעינויים והיחס הגרוע שסבל בכלא. מהפכנים שהיו בסביבה של אבי הוצאו להורג. אבי הוכר אחרי נפילת הקומוניסטים ב1989 כגיבור המהפיכה והבית חולים בו עבד כמרכז המהפיכה שעזרה לשחרר את המולדת ההונגרית מדיכוי הקומוניסטים. PETERFY KORHAZ יש שלט בכניסה ציון לעבר המפואר. יש ספר שמתעד את הגבורה של המהפכנים וכולל את ההתנהלות של בית החולים בזמן המהפיכה.
עלינו לארץ אחרי שלושה חודשי התלבטויות לאן מועדות פנינו ובחרנו בארץ.
 

szobor

New member
מישהוא היה במוסד אונים?

היינו איזה חמישה ילדים הונגרים, מענין אותי לדעת מה קרה להם? היינו כל הזמן ביחד ולא למדנו כלום. זה היה מוסד בכפר סבא נידמה לי. הייתי שם כמה חודשים עד שהורי מצאו עבודה ומקום מגורים . האם מישהוא שעלו בשנים 1956-57 היה שם?
 

הרבי 101

New member
אנחנו פגשנו בוינה גם את בת הדודה של אימי

ועד יהודים רבים שעזבו את הונגריה אם בבריחה ואם רשמית
אז גם איתם היה סיפור דומה למה שהיה אחר-כך עם יהודי
ברית-המוצעצות ועם עוד הרבה קהילות של יהודים ברחבי העולם ...

כלומר, אצלנו אבי רצה להמשיך לארה"ב או לקנדה, ואילו לאימי כבר
הספיק מהגויים האנטישמים לאחר כל מה שהם ומשפחתם עברו בשואה
ואחר-כך ורצתה לעלות לארץ. שאלו את פי הבן הבכור ואני כמובן אמרתי
לארץ ... אבל בסך הכל אני מעריך שלפחות שני שלישים מהיהודים
שעזבו את הונגריה היגרו לארצות מערביות, ורק כשליש עלו לארץ, כמו
בכל שאר הקהילות ברחבי העולם ...

בכל אופן אצלנו לא היתה התלבטות רבה ... החלטנו על היעד וזהו ...
 

הרבי 101

New member
אה, ושכחתי: בת הדודה של אימי המשיכה עם משפחתה

לארה"ב של אמריקה לעיר הקודש ניו-יורק ...
וכן עוד שכנים רבים שלנו מהעיירה המשיכו לכל
מיני ארצות שונות מארץ הקודש, לבלגיה, קנדה וכו' ...
 

szobor

New member
גם הורי התלבטו

לגבי ארצות הברית. התקבצנו שם בזלצבורד באוסטריה שלושה זוגות שניים עם ילדים והתארחנו אצל קרובים לשלושה חודשים . היה מקסים כולנו ברחנו. הבני דודים וחברים ברחו לפנינו והיו שפני הנסיון להצלחת המסע.אחר כך הסוכנות התחילה לצייד אותנו בבגדים ולהכין אותנו לנסיעה מונציה לארץ. לונציה הגיעו מצרפת קרובים שלא ראו את הורי מלפני הנאצים. הם היו שרידים ממשפחה מפוארת. גם אצלינו היה מפגש של קרובים מהמערב. אתה לא היית במיקרה במוסד אונים?
 

הרבי 101

New member
גמני הייתי במוסד, אבל במוסד מסוג אחר לגמרי

גם הוא היה מיועד לילדי עולים חדשים, אבל הוא היה (היו בעצם 3 מוסדות כאלה)
מוסד שקשור לישיבת פוניביז' שבבני-ברק ... באותם ימים החרדים הליטאים שם
עוד לא היו כאלה קיצונים ומסובבים כפי שהם היום, ראש הישיבה היה הרב כהנמן,
איש נחמד ואוהב אנשים ... בפנימיה עצמה לגיל בית הספר היסודי (כיתות א' עד ו')
היתה ספריה ענפה שהיו בה מלבד סיפורי חסידים ורומנים של א. להמן (זה לדתיים)
גם מספרות העולם למיניה ... והיה מוסד לגדולים לכיתות ז'-ח' במבנה אחר וקצת
מרוחק מהמוסד לקטנים. בית-הכנסת היה משותף (מוסד שלישי היה לעולים מארצות
המזרח ולספרדים) ...

כאשר סיימתי שם את כיתה ח' בהצטיינות, הם רצו שאמשיך
ללמוד בישיבה הקטנה שלהם, אבל לי היו תכניות אחרות, ואחר-כך עברתי לישיבה
התיכונית מרום-ציון (Boys-Town) שבשכונת בית-וגן בירושלים לשנות התיכון. היו שם
אז ישיבה תיכונית וישיבה מקצועית עם מקצועות שונים כגון דפוס, מכונאות, ועוד ...
ראשי הישיבה דאז היו הרב רביץ (ההוא שנפטר והיה גם חבר כנסת אח"כ) של
הישיבה המקצועית והרב שמחה הכהן קוק (מהמשפחה המפורסמת) בישיבה התיכונית ...
היו שם הרבה יהודים אמריקאים בסגל כאלה שעלו ארצה, כי הישיבה הזאת היתה
קשורה ל-"ישיבה-יוניברסיטי" שבניו-יורק בארה"ב ... היום בכספי התרומות של האמריקאים
נבנתה שם קריה שלמה, שכוללת גם ישיבה גבוהה, הכל ציוני ... לא חרדי ...
 

evike

Well-known member
מנהל
אני הייתי במוסד לבנות קרוב לישיבת פוניביץ'

כמובן, לבנות דתיות.
אחרי העליה לארץ ב 1957, הגענו למעברות בלוד.
לא היה שם נעים בלשון המעטה. אז הורי הכניסו אותי למוסד. הייתי אז בכיתה ג', ורצו להקפיץ אותי לכיתה ד'. אמרו שעם תעודה כמו שלי, ועם הרמה הגבוהה בהונגריה לעומת ישראל של אז, אין לי מה לעשות בכיתה ג'.
ואני, שגם כך כל הזמן בכיתי ורציתי הביתה, לא הסכמתי לעבור כתה, שכן, גם אם לא היה לי טוב במוסד, לפחות היו לי כמה חברות בנות גילי ולא רציתי להפרד גם מהן.

לבסוף, לאחר תחנונים רבים, הוציאו אותי מהמוסד לאחר תקופה לא ארוכה.
 

הרבי 101

New member
עולם קטן וארץ קטנה, כשהייתי במוסד לגדולים,

הוא היה בדיוק ממול למוסד של הבנות, ובלילה אחד יכל להציץ לשני ...


אבל כשאת היית שם, אני עדיין הייתי במוסד של הקטנים ...
שזה היה קצת יותר למטה ... בסה"כ כל המוסדות הללו היו
קרובים האחד לשני, ואני הייתי בהם מאמצע כיתה ג' ועד סוף
כיתה ח' ...
 
למעלה