התרגשות

ץץץץץ

New member
התרגשות../images/Emo106.gif../images/Emo106.gif../images/Emo106.gif

חבר´ה, כבר הרבה זמן לא הייתי גאה בעצמי כמו אתמול. אתמול היה ערב יום השואה כמו שאתם יודעים. וכאן בטבריה הרחוקה העלנו את הטקס שעבדנו עליו כל כך הרבה זמן. (עצרת זיכרון של העיר כולה). נעזוב לרגע את העובדה שזו הייתה הפקה של ממש ואני הייתי על תקן עוזר במאי תשמעו...... אני דפקתי שם מונולוג.... כזה מונולוג של איזה שש שבע דקות, מרוב המחמאות שקיבלתי (עם כל הצניעות הכנה שלי) אני ממשיך להסמיק עד עכשיו. אתמול פשוט הרגשתי מה זה להיות שחקן, אף על פי שכבר שיחקתי לא מעט בחיים שלי. מחיאות כפיים כמובן שלא קיבלתי (בכל זאת, יום השואה) אבל לצאת ולראות 750 800 איש מדברים עליך, לקבל מחמאות מראש העיר ומכל כך הרבה מורים ומנהלים...... קשה להסביר את ההרגשה. מה גם שבסוף הערב קיבלתי הצעה מתיאטרון קטן שנקרא תיאטרון המשולש. המנהל האומנותי של התיאטרון היה המנהל המוסיקלי של הערב והוא מאוד התרם. יאללה שיתפתח משהו, אני מחכה כבר שנים..... בקיצור, סליחה אם קצת ניסחפתי עם האורך, הייתי טעון כמו שאתם יכולים להבין. מחר אני הולך להתפרק ולראות את החזרה הגנרלית של המחזמר החדש "רמבטיקו"
בתיאטרון חיפה. יש שם שחקן טברייני, שהספיק להכיר אותי. הוא משחק בתפקיד ראשי. אני אספר לכם איך היה, עד אז...
 
אני מבין אותך,זו ההרגשה הכי מופלאה

בעולם!!!!!!!!אל תצטנע,אין צורך,אני חושב שאדם צריך להיות מסוגל להעניק לעצמו קרדיט שהוא ראוי לו:) רמבטיקו?<תעדכן אותי איך היה,אני קשור בעקיפין
 

ץץץץץ

New member
thank you all../images/Emo51.gif../images/Emo98.gif

תודה על ההזדהות לגבי ערב יום השואה. זה באמת היה יפה. היום ראיתי את עצמי בווידאו (זו הייתה פעם ראשונה ואחרונה). תום, אם אתה קורא את ההודעה, אני צריך לדבר איתך באופן מורחב על כפכפי, בחייך. אם יש סיכוי שתוכל לעזור לי, זה יהייה אדיר. ואגב, אני נוסע בשבוע הבא ל"טובים השניים" גם אני אחווה דעה, שמעתי מהרבה קליברים בתיאטרון שלא מפסיקים לדבר על זה. ובעוד שבועיים, כמה מקרי, אני רואה כאן בטבריה את "אדונן של שתי משרתות", אז נשתמע....
 

actress

New member
איך אני מזדהה איתך ושמחה בשבילך../images/Emo9.gif

איזה כיףףףף זה!!!! באמת אין דבר יותר כיףףף מלעשות מונולוג או קטע אחר ואח"כ לקבל על זה מחמאות. ואני ממש ממש מזדהה איתך כבר קרה לי כמה וכמה פעמים, אבל אני נורא ביישנית אני מקבלת מפנימה ואח"כ בורחת מהמקום. אני צריכה ללמוד לקבל מחמאות, אני כמובן אוהבת להחמיא תמיד לאנשים אבל קשה לי לקבל מחמאות טובות, וקיבלתי המון אני אומרת תודה ו
ועפה מהמקום. ושיהיה לך המון המון המון בהצלחההההה
 
רגע, רגע, מה אני שומעת כאן?

את?????????????? ביישנית?????????? נו, אם את ביישנית אז מה אני אגיד? ותסלחי לי אם אני גורמת לך להסמיק אבל את נהדרת ואת שחקנית לא רק על הבמה!
ועכשיו אחרי שאשלח את ההודעה הזאת אני הולכת לכתוב עוד משהו על ביישנות ותאטרון.
 

actress

New member
אמממ.. כנראה את לא מכירה אותי ../images/Emo8.gif

אם היית בהופעה של שנה שעברה אחרי שכולם נכנסו אל מאחורי הקלעים אז אני נשארתי שם וכולם יצאו לקבל מחמאות, אז אני נשארתי שם לעוד איזה כמה דק´ ואח"כ יצאתי וחשבתי שלא יתנפלו אבל כן התנפלו אז אמא שלי אמרה לי שאנשים שהזמנתי במיוחד חיכו חיכו חיכו לי וראו שאני לא יוצאת אז הלכו וקיבלתי טלפונים גם אחרי, הקיצקץ אני ממררת ת´חיים של המורה שלי שאני אומרת לה שההצגה תהיה גרועה, ועוד... ואח"כ זה יוצא פיצוץ.
 
אבל באמת יצא פיצוץ ../images/Emo6.gif

ראיתי את המופע עצמו וקרעת אותי מצחוק. כך שאני בכלל לא מתפלאה על ההתנפלות
 
יום השואה, הומור ותאטרון

אז אחרי שקראתי את ההודעה הנרגשת והמרגשת של תום על המופע שלו מערב יום השואה, גם אני רוצה לכתוב כאן משהו שדי קשור (אם כי באופן עקיף) לנושא הזה, אם כי אני די מתפדחת
כי מקצועית אני לגמרי לגמרי לא וממש רחוקה מזה אבל בכל זאת... החוג שלי היה אתמול במוצאי יום השואה. וכקונטרה ליום השואה וכדי להתפרק מהרגשת המלנכוליה שהיום הזה משרה (לפחות עליי) הנושא היה הומור. וככה כל אחד היה צריך להציג קטע שבו הוא צוחק על עצמו, הרי לכל אחד מאיתנו יש איזה פאק שאפשר לצחוק עליו, אז במקום שנצחק על אחרים, בואו נצחק קודם על עצמנו.
אני אחרי שמאוד פחדתי (אני????? להצחיק??????) ולא היה לי שמץ של מושג מה אני הולכת לעשות, פתאום זה בא לי: אין דבר יותר מתאים לזמן ולמקום מאשר לצחוק על הביישנות שלי ופחד הבמה שיש לי (כן, למרות שאני חולה על הדרמה אני סובלת מפחד קהל, בעצם אולי זה לא למרות אלא בגלל שיש לי פחד קהל אני מכורה לדרמה). וככה בקטע שעשיתי הקצנתי את התופעות של הביישנות, גמגמתי בכוונה ובהקצנה וכך גם "רעדתי". אם זה יצא מוצלח או לא, אין לי מושג (כי המדריך הורה לצחוק גם אם זה לא מצחיק) אבל הרגשתי נפלא אחר כך וחייכתי כל הדרך חזרה הביתה.
 

dalitush

New member
\אכן..

אצלנו בשכונה שאני מופיעה באיזשהו טקס, הצגה כל מיני דברים של מועצת הנוער. יום למחרת או אפילו באותו יום אנשים עוצרים אותי ברחוב ושואלים אותי אהה..זו את מהמופע את מול לא? איזו פצצות הם אומרים וזהו.. אין כמו הפידבק על הבמה אין אין! אה..כן ותום ברוך הבא!!!!!!
 
למעלה