הנה התשובה כמו שהבטחתי
אנחנו מדברים על השיר המפורסם והשנוי במחלוקת !Chop Suey (כנראה קיצור של Chop Suey-cide שמשמעו "התאבדות") שהתפרסם כבר בסוף הקיץ של 2001. שמו של השיר הגיע מתוך פואמה שנקראת "אבא ארמניה" ונכתבה על שואת הארמנים בזמן מלחמת העולם הראשונה. הדובר בשיר שואל את אלוהים מדוע הוא זונח אותו, ו"אבא ארמניה" עונה לו בתשובה שממנה ניתן להסיק שהוא מצדיק התאבדות. שואת הארמנים הוא השם שניתן לשני אירועים נפרדים אך קשורים בהסטוריית הארמנים: האירוע הראשון היה טבח נגד הנתינים הארמנים של האימפריה העותומנית בידי הסולטן עבדול חמיד השני בשנים 1894 - 1896. האירוע השני היה מקרה של רצח עם, שכלל טבח והגליה של הארמנים על ידי ממשלת הטורקים הצעירים בשנים 1915 - 1918. במהלך צעד זה נהרגו בין מיליון לשני מיליון ארמנים. קודם לאירועי השואה הארמנית הייתה האימפריה העותומנית בדרכה לירידה מעל דפי ההיסטוריה. אימפריה זו, שבשיאה השתרעה מדרום מזרח אירופה עד צפון אפריקה והיוותה איום על מעצמות אירופיות, תחדל להתקיים לאחר מלחמת העולם הראשונה. באימפריה חיו קבוצות אתניות רבות, בהם ארמנים, כורדים ויהודים, אך רוב האוכלוסייה הייתה מוסלמית, והשלטון היה טורקי. החל מאמצע המאה ה-19 העולם נשטף בתנועות לאומיות שדרשו עצמאות והגדרה עצמית (ראה אביב העמים). בין השואפים לעצמאות בשטחי האימפריה העותומנית היו הארמנים, הכורדים והיהודים. האימפריה התנגדה לשאיפות אלו משום שראתה בהן פגיעה בכוחה. בנוסף לבעיות מבית, איימו על האימפריה העותומנית מעצמות זרות. רוסיה הייתה פעילה במיוחד באזור, וניסתה להחליש את כוחה של האימפריה. לאחר מלחמת העולם הראשונה ונפילת האימפריה, המדינה העצמאית של ארמניה נוצרה במזרח תורכיה. הצבא האדום פלש אליה ב-1920 ומדינה זו צורפה לברית המועצות. אזור כורדי אוטונומי הוקם אף הוא, אך ניסיונותיו לקבל עצמאות ב-1920 דוכאו על ידי הטורקים.
טבח הארמנים 1894-1896: ב-1890 חיו כ-2.5 מיליון ארמנים באימפריה העותומנית. מרבית הארמנים היו נוצרים ובכך שונים מהרוב המוסלמי. רוסיה עודדה את הארמנים לשאוף לאוטונומיה, כדי להחליש את האימפריה העותומנית. כדי לא לאבד את שליטתו החליט הסולטן עבדול חמיד השני להסית את הכורדים נגד הארמנים. התנכלות הכורדים ונטל המסים הגבוה, הובילו להתקוממות ארמנית. בתגובה הצבא העותומני וכנופיות כורדיות הרגו בין 100,000 ל-200,000 ארמנים והרסו מאות כפרים, כנסיות ומנזרים ב1894-1896 (טבח הסולטן עבדול חמיד השני). מאוחר יותר, במאמץ לקבל הכרה בינלאומית, מורדים ארמנים השתלטו על בנק עותומן באיסטנבול. בתגובה המון טורקי, מוסלמי ברובו, הרג כ-50,000 ארמנים. מידת מעורבות השלטון באירועים אלו אינה ברורה.
שואת הארמנים: במהלך מלחמת העולם הראשונה ממשלת הטורקים הצעירים שלטה בתורכיה. הארמנים תמכו בממשלה זו שכן קיוו שמדיניותה כלפיהם תהיה שונה מזו של עבדול חמיד השני, אולם תקוות אלו התבדו. השלטון הטורקי חשש מכך שהארמנים יהוו גיס חמישי. ב-1914 הועבר חוק המחייב כל גבר עד גיל 45 להתגייס לצבא או לשלם כופר. מרבית הארמנים שגויסו עבדו בסלילת כבישים ורבים מהם הוצאו להורג. חלק מהארמנים שערקו הצטרפו לצבא הרוסי. בראשית 1915 החלו יחידות ארמניות של הצבא הרוסי בגיוס ארמנים בשטח הטורקי. בתגובה, רצחו הטורקים הצעירים 300 מנהיגים ארמנים באספה אליה הם זומנו על ידיהם ב-24 באפריל. מעשי טבח החלו להתרחש ברחבי תורכיה. הממשלה הטורקית החליטה להגלות את הארמנים והצעידה אותם אל מחוץ לגבולותיה. התנאים הקשים, בנוסף להתנכלויות לצועדים, הוסיפו למספר הקורבנות בנפש. ישנם חילוקי דעות לגבי מספר הקורבנות. הארמנים מעריכים את מספרם בעד 2.5 מיליון איש, בעוד שהטורקים מעריכים אותם בכ-100 אלף. מספר הארמנים בתורכיה באותה עת מוערך כבין 1 ל-3.5 מיליון.
אירועי הרי משה: חמישה חודשים לאחר שפקודת ההגליה ניתנה (במהלך שואת הארמנים השנייה), מרבית הארמנים בסביבתם התקבצו בהרי משה. עובדה זו מעידה כבדרך אגב על כך שפקודת ההגליה לא נאכפה בו זמנית בכל האזורים. הכוח הצבאי הטורקי באזור לא הספיק להתגבר על 5,000 הארמנים שהתקבצו באזור. הדעות חלוקות בשאלה האם הייתה התנגשות צבאית באזור. יש הטוענים כי התחוללו קרבות חריפים בעוד שאחרים טוענים כי לא הייתה לחימה כלל. לאחר ארבעים ימים בהרים הארמנים פונו בשתי ספינות צרפתיות לפורט סעיד במצרים. הסופר היהודי האוסטרי פרנץ ורפל כתב את הספר "ארבעים הימים של מוסה דאג" בעקבות אירועים אלו. אף על פי שרבים רואים ספר זה כספר עובדתי הרי שלמעשה מדובר בפרוזה המבוססת על עובדות. ספר זה מהווה חלק חשוב במאבקם של הארמנים לפרסום שואתם.
היחס כיום לשואת הארמנים: שואת הארמנים עדיין מהווה נקודה כואבת. הטורקים נוטים להמעיט בערכה ולהכחיש את אחריותם לה, בדומה להכחשת השואה. היסטוריונים טורקים טוענים כי רוב הארמנים מתו בשל מגפות, רעב ועימותים צבאיים שחלו בשל מלחמת העולם הראשונה. עקב רצונן של מדינות שונות ביחסים טובים עם תורכיה מופעל לחץ להמנע מהזכרתה של שואת הארמנים. לדוגמה, נעמי נלבנדיאן, בת לעדה הארמנית בישראל הדליקה משואה ביום העצמאות 2003 בזכות פעילותה כאחות במחלקת שיקום בבית החולים "הדסה". נלבנדיאן רצתה להזכיר את שואת הארמנים בטקס, אולם הופעל עליה לחץ להצניע זאת. בשנת 2000, חתם נשיא צרפת, ז'אק שיראק, על חוק המכיר בשואת הארמנים, ובשנת 2006 נחקק במדינה חוק נוסף הקובע כי הכחשתה של שואת הארמנים היא עברה פלילית. ב-2004 קנדה הכירה רשמית בשואת הארמנים. מדינות נוספות (חוץ מארמניה) המכירות בשואת הארמנים הן: ארגנטינה, אוסטריה, אוסטרליה, בלגיה, קפריסין, גרמניה, יוון, איטליה, לבנון, ליטא, הולנד, פולין, רוסיה, סלובקיה, שבדיה, שווייץ, אורוגוואי, הוותיקן וונצואלה. הארמנים מציינים ב-24 באפריל את יום השנה לשואתם. מדינת ישראל אינה מכירה רשמית בשואת הארמנים מטעמיים פוליטיים כדי לא לפגוע ביחסים עם תורכיה. מקווה שעכשיו יש לך מושג על מדבר השיר הגאוני הזה וכמובן על שואת הארמנים. חל איסור פרסום תרגומים של שירים בתפוז מהסיבה הפשוטה של שמרית זכויות ולכן אני לא אתרגם לך את השיר
מה שכן את יכולה למצוא ברוב האתרים של מילים לשירים את המילים לשיר הזה ולהוצי את הפירוש שלהם מהמילון