פרפרים בבטן
New member
התקופה הזו....
שבין פסח ושבועות... מעוררת בי מאז ומתמיד איזשהו אי-שקט כאילו ישנתי כל החורף ועכשיו משהו בפנים מתחיל להתעורר ומנסה לפרוץ החוצה... לא תמיד זה טוב כל כך, אי השקט הזה. הוא מעיר בי צורך לברוח,להתרחק, להשיל מעליי את שלל המחויביות היומיומיות שלי כאשה עובדת, כאם, כרעיה, כבת זוג... ומעורר מתח
היום גיליתי במבט לאחור שכל מערכות היחסים המשמעותיות בחיי התחילו או הסתיימו בתקופה הזו שבין פסח לשבועות. גם השבר הגדול בנישואיי התחיל בפסח והגיע לשיאו ולפירוד בפסח של השנה שאחרי... ופסח השנה טמן בחובו סערה זוגית משלו (עליה כתבתי כאן קצת לא מזמן). אני מוצאת את עצמי בשנים האחרונות חוששת מהאביב, מההתעוררות שהוא מביא איתו, ומקווה לעבור אותו בכמה שפחות נזקים כי אחר כך, כשההתרגשות חולפת ומגיעים ימי הקיץ החמים אני חוזרת לעצמי ומוצאת שוב את השלווה וההנאה (והאושר???) בחיי כמו שהם.... לעיתים לא ברור לי מי זו פרפרים האמיתית האם זו שמתעוררת לתקופה קצרה באביב או זו שמוצאת ספוק והנאה דווקא בימי חול ושגרה... פרפרים (בתקופה של סערה פנימית)
שבין פסח ושבועות... מעוררת בי מאז ומתמיד איזשהו אי-שקט כאילו ישנתי כל החורף ועכשיו משהו בפנים מתחיל להתעורר ומנסה לפרוץ החוצה... לא תמיד זה טוב כל כך, אי השקט הזה. הוא מעיר בי צורך לברוח,להתרחק, להשיל מעליי את שלל המחויביות היומיומיות שלי כאשה עובדת, כאם, כרעיה, כבת זוג... ומעורר מתח