התפתחויות בנושא כתיבת הבוקר שלי

[נועה ת נ ו ע]

התפתחויות בנושא כתיבת הבוקר שלי

לרגל השקת המחברת השניה, אני פשוט מ-ו-כ-ר-ח-ה לספר על האפקט. הייתי חשדנית וסקפטית תחילה, אבל היום אני מבינה בדיוק למה התכוונו כאן הרבה אנשים שדיברו על כך שהם מרגישים היום הרבה יותר ממוקדים. כך גם אני מרגישה עכשיו. באופן עקרוני אני לא כותבת בשבתות ובחגים - אני נותנת לעצמי פטור בימים אלה ממטלות יומיומיות, כמו התעמלת בוקר, ספורט וכאלה. אבל בעוד שיש דברים שפחות חסרים לי [כמו התעמלות בוקר...], הכתיבה ממש חסרה לי. אני מצפה כל בוקר לכתיבת הבוקר, ולעתים קשה לי לעצור בתום 3 העמודים. ואגב, שאלה: מה אתם עושים עם המחברות הישנות? זורקים? שומרים?

 

[meshi4]

גם אני מתמידה

בכתיבת הבוקר.ערב אחד קרה לי שהרגשתי כל כך רע,ואז נזכרתי במחברת.מיד התיישבתי לכתוב .חשתי הקלה לאחר מכן ויכולתי להמשיך בפעילות שהיתה לי. מוצאת את עצמי ממליצה לאנשים הקרובים לי לכתוב במחברת.

 

[התאומה האחת]

נוע ת נ ו ע גם אני התחלתי השבוע

בכתיבת הבוקר שלי ומתקשה לעצור כעבור 3 עמודים. בינתיים שומרת את המחברת...

 

[mikel a]

הפסקה בכתיבת הבוקר../images/Emo4.gif

בכל ימי החג לא כתבתי... מקווה לחזור מחר לשגרה. אני עדיין בודקת את השפעות כתיבת הבוקר עליי. חלק מהימים היא גרמה לי להיות יותר מרוכזת. ובחלק מהימים להצפה רגשית ודווקא לחוסר ריכוז וחוסר מנוחה במשך היום ואז נתקעתי וחשבתי אם זה טוב בשבילי?? סתם מעניין אותי לשמוע מכותב/ת מנוסה אם הכתיבה אצלכם בכל מצב? חופשה, יום עמוס במיוחד, חוסר חשק?

 

[יעל ארבל]

השאלה אם הכתיבה עושה טוב בכל מצב?

התשובה שלי היא כמישהי שכותבת בבוקר כבר די הרבה שנים ברציפות - בטווח המיידי, כלומר לאותו בוקר, לאותה שעה, לא. לפעמים היא מתסכלת, כואבת, מציפה והדברים שכתבתי לא נותנים לי מנוחה. וזה ככה במיוחד בהתחלה, זה יילך וישתפר ככל שתשתפר היכולת שלך להיפגש עם הדברים ולטפל בהם, אבל זה לא ייעלם לחלוטין, וטוב שכך. גם החשק לכתוב הוא לא תמיד זהה, ואיכות הכתיבה והתכנים משתנים כל הזמן. יש לפעמים ימים שלמים שהכתיבה שלי תקועה באותו נושא כל בוקר, ויש ימים שאני כותבת על מאתיים נושאים שונים בשלושה עמודים. אבל לטווח הארוך יותר, הכתיבה עושה טוב, טוב מאוד אפילו. ודווקא ההתעסקות בתכנים שגורמים לחוסר ריכוז היא מבורכת כי זה סימן לכך שאת נוגעת בדברים אמיתיים.

 

[mikel a]

יעל ענית בדיוק על השאלה שלי

למרות שאני לא ניסחתי טוב את השאלה. חשבתי על זה שאולי ההתנגדות שלי לכתיבת הבוקר נובעת מכך שעולים גם תכנים לא נעימים שמחייבים אותי להתמודד. שזה טוב. התובנה שלי מכתיבת הבוקר של היום היא שאני צריכה יותר להתמקד במימוש המחשבות/רעיונות שלי. ולא רק להסתבך במחשבות. ועצם זה שכתבתי זו כבר תחילתו של יום עם עשייה.

 

[וְאף על פי כן]

אחרי החגים יתחדש הכל

אנצל את השירשור כדי להזכיר שמחר מתחילה תקופת "אחרי החגים". יכול להיות שיש מי שרואה בזה תקופת דכאון של התפכחות והאנג-אובר (חמרמורת בעברית) לאחר שכרון החגים, אבל אני חושב שיש משהו טוב בשגרה, ושזו הזדמנות לשינוי: באורחות החיים, בתזונה, בפעילות, בעבודה, במשימות האישיות והמשפחתיות ועוד. כעת אין תירוצים- אמיתיים או מפוברקים.

 

[יעל ארבל]

חמרמורת, מה?

בטוח יהיה לי מזה קצת בשבוע הקרוב, אבל כמו שכתבת כאן, השיגרה תגיע, ומהבטחון של השגרה, נתחיל לעשות את השינוי. שבוע טוב וחזרה נעימה לשיגרה לכולנו,

 

[KoSeMeT]

לא מצליחה להתמיד

והסיבה תלויה ולא תלויה בי. אמא שלי מסיעה אותי כל בוקר למשרד, משום שהיא שותפה בו ואני עובדת איתה בעצם, ולכן הבקרים שלי תלויים בה. כי גם אם אני אהיה מוכנה לפני הזמן, אנחנו פשוט נצא לפני הזמן. היא לא תחכה לי 10 דקות. גם ככה יש לנו ריב כל בוקר מחדש על זה. וזה כן תלוי בי כי אני יכולה לקום ולכתוב כשאני עוד במיטה, אבל אז הראש שלי עדיין רדום מידיי בשביל לחשוב על משהו. בקיצור, אני לא מצליחה להתמיד...