התפקידים שלנו

[פייה קסומה]

התפקידים שלנו

לאור בקשת ההנהלה, נושא שעלה בשרשור הקודם. כולנו לוקחים לעצמנו תפקידים בחיים. תומך, נתמך, חכם, עמוק, חלש, בכיין, פטפטן, שתקן, מחולל מהומות, מלכה, טוב לב, ועוד... לפעמים קורה שאנחנו נכנסים למין לופ שבו הגולם קם על יוצרו, והתפקיד שפעם בחרנו, פתאום מגביל אותנו... ולא מאפשר לנו להיות עוד דברים, גם בעיני אחרים, ואולי אפילו בעיני עצמנו... הנה מה שקרה לניצת, שכל כך רגילה להיות תומכת, והנה ב-10 ימים האחרונים כשהיתה צריכה להתמך, זה לא הצליח לה (לפחות פה בפורום...על סמך דבריה). האם זאת היא שלא ידעה להתמך? האם זה אנחנו שכל כך התרגלנו לראות אותה בתפקיד התומכת שלא ידענו לתמוך? ואול גם וגם.... איפה עוד אתם מוצאים את עצמכם בתפקיד שמגביל אתכם? תסתכלו ביחסי זוגיות, אחד לוקח על עצמו את תפקיד הקרבן והשני את תפקיד האשם, אחד הרודף והשני נמנע, אחד החזק והיודע והשני החלש והאבוד... זה מין הסכמים בלתי כתובים שאנחנו יוצרים בדרך כלל בצורה לא מודעת, וכשאנחנו גדלים ומשתנים, לא פשוט לשנות אותם, לפעמים אפילו בלתי אפשרי, ואנחנו שוברים את המסגרת הישנה ונכנסים לחדשה, ששם אנחנו יכולים ליצור לנו אולי תפקיד אחר.... אשמח לסיפורים על תפקידים... ובהמשך אביא גם אחד או שניים משלי.... פייה

 

[michaly44]

לא מחליפה

לא מעוניינת בהחלפת תפקידים. סורי. ראיתי את זה קורה להורים שלי. הם הפכו לתינוקות..מוגבלים פיזית..ניתמכים. הם שהיו חזקים..בריאים, הם הפכו לניזקקים לעזרה הכי קטנה. סורי. זה עצוב. אין להחליף תפקידים. לא מוכנה. אני מה שאני

 

[פייה קסומה]

מיכלי,

לא להחלפת תפקידים כזאת התכוונתי, אבל נכון, יש גם את התפקיד שהזמן מכתיב, כולנו היינו תינוקות, ילדים, בני-נוער, צעירים חסרי אחריות, אנשים צעירים עם אחריות לילדים קטנים וכו' ורובנו סביר להניח נהייה גם זקנים, חלקנו אולי חולים או מוגבלים, החיים הם כמו נהר זורם, כל הזמן משתנים, ההתנגדות שלנו לשנוי, בוודאי למה שנראה כמו שנוי לרעה, היא טבעית מצד אחד, אבל גם מאוד מקשה מצד שני, אני מקווה שאוכל לקבל גם את הזקנה עם חיוך, גם שם וודאי יש מה ללמוד... פייה נ.ב. מה מצב החשמל?

 

[michaly44]

שינויים טוב לאנרגיה חיובית..בשבילי

מה תפקידים? אין תפקידים. לא רואה את החיים כרשימת תפקידים או ראיון עבודה. אני עושה את מה שצריך לעשות וזהו. כמו שאמרת: החיים הם נהר זורם. אני זורמת אם הנהר הזה, ומתפקדת לפי הצורך. אז היום אני צבעית ומחר אני נהגת הסעות..אז מה? לי אין שום התנגדות לשינויים, להיפך, כל שינוי, זה בשבילי אנרגיה חדשה, משהו להסתכל קדימה בשבילו עם ציפיות. אם ניכנס רגע לנושא ההזדקנות. זה שהתחשמלתי ממנו..הוא אחד שיכולתי להזדקן איתו בשימחה כל יום ויום. וכל מה שאצבור בחיי, יהיה ניסיון וחוכמה. אז מה רע? נ.ב. החשמל אצלי שמור בבטריה..וניראה עוד כמה ימים..מה קורה הלאה.. אדווח לך. אהוב אותי ..חשמל באצבעות ידך...אהוב אותי...ללללהלהלהללהלהלהלה..שרה כל הדרך , שמה לי גז על הדוושה..אהוב אותי.ללללהלהלהלהלהללהלהללהלה

 

[*יערית]

הרי כבר כתבתי....

פתאום מישהו משך את ידית הברקס ואמר לי HOLDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD IT! אז זהו..מאז הבנתי שאני צריכה קצת פסק זמן ממי שאני ומ"התפקיד" הז שלקחתי לעצמי מאז שאני זוכרת את עצמי....רגע שלא תחשבי שזה קל, אבל זה מחוייב מכורח המציאות.

 

[פייה קסומה]

מאיזה תפקיד יעריתי

את צריכה פסק זמן? הנהגת? הדוהרת? השולטת? אולי ההגדרה תוסיף לך תובנה... או שאולי כבר הגדרת לעצמך, רק בחרת שלא לשתף... בהצלחה בשנוי... פייה

 

[*יערית]

לאן הכנסת אותי../images/Emo67.gif../images/Emo13.gif

הגדרות...טוב לא הצד החזק שבי אבל מבטיחה לנסות... פסק זמן מהדוהרת מהנהגת ומהדומיננטיות לא חשוב לא נכנסת לזה..זה באמת אישי. אבל על קצה המזלג היה לא רע

 

[אסתי האחד]

תפקיד../images/Emo132.gif

לקחתי תפקיד וקיבלתי אותו להיות אם אחראית.הוא בנה פרק שני והילדים מפריעים.הוא יודע שאני אחראית.הרי אי אפשר לזרוק את תפקיד האם לפחות עד שיפרחו הגוזלים מהקן.התפקיד הזה מתחיל עם השתל הזרע הראשון ולא נגמר לעולם והוא שואב כוחות ואי אפשר לרדת ממנו.זה שהלך השתחררץזו שנשארה תשמור לו אותם ורק עם ירצה יקח ליום יומיים מעייפים את התפקיד ממנה

 

[r e d head]

"לוקחים תפקיד"../images/Emo35.gif

קשה לי לענות. אולי בגלל ההגדרה, זה לא שמחליטים להיות כך וכך, זה עיניין של אופי, חינוך וסביבה (אולי עוד פרמטרים). נניח שאופי וחינוך יותר קשה לשנות, סביבה זה מקום משתנה. בחברה אחת אני מצחיקנית, ובאחרת שקטה. אצל הורי אני תמיד ילדה קטנה, מחוץ לשם אני החזקה, זאת שתמיד אפשר לסמוך עליה. אני חושבת שלאנשים מסביבי יותר קל להגיד איזה תפקיד אני לוקחת, לא יכולה להיות אוביקטיבית לגבי עצמי. אולי אני החזקה, לא יודעת, שומעת את זה יותר מידי. ואז כשאני צריכה לבכות אין לי איפה , לא נעים לי פתאום להעמים את הצרות שלי על אחרים. אולי צריך להפרד קצת מ"לא נעים".

 

[פייה קסומה]

בדיוק לזה התכוונתי

את לקחת את תפקיד החזקה, ואין לך איפה לבכות... רוצה כתף? תנסי אותם את החברים שלך, הם עשויים להפתיע לטובה, אם תתני להם צ'אנס... פייה (שלבכות יודעת יותר מדי טוב...)

 

[ניצת שושן]

תפקידים

חושבת שהתפקיד שהכי מגביל אותי בחיים הוא אכן תפקיד התומכת, החזקה, זו שתמיד נמצאת בשבל כולם בכל זמן. עד כדי כך שברחוב יש נטיה לכל מיני חלכאים ונדכאים לפנות אלי לעזרה (ומדובר באוזן קשבת). זוכרת שפעם במועדון נדבקה אלי אישה אומללה ואני שכל כך חסתי עליה הקשבתי. באותו ערב ניגש עוד טיפוס משונה וגם הוא התחיל לשטוח את צרותיו... השאלה ששאלתי את חבריי (שבחברתם ביליתי) היתה - תגידו כתוב לי עובדת סוציאלית על המצח או אולי פסיכולוגית? היו ימים שצחקתי והשוותי את האוזן שלי לכותל... אבל יום אחד תפסתי את עצמי ואמרתי די! לא יכולה להכיל יותר את הכאב של כל העולם גם עם חבריי ,תמיד היתה לי הנטיה להיות החזקה , התומכת לא ידעתי לקבל תמיכה אך היום חייבת לומר כי הדברים שונים איני מנסה להיות גיבורה ולא מתביישת לומר קשה לי... בהתחלה לחברים היה מוזר התגובות היו מה? לא מתאים לך את כל כך חזקה! אבל לא ויתרתי פייה הסברתי שגם לי מותר להיות לפעמים חלשה גם אני זקוקה לכתף להניח עליה ראש ולבכות ובכל זאת נראה כי הקרובים אלי כבר רגילים ומכירים את כל הצדדים אך מי שלא מכיר באמת טועה וחושב אחרת כך קורה שגברים חלשים הם ה"מעריצים" הכי גדולים שלי איתם יכולתי לבנות זוגיות כבר עשרות פעמים

עוד תפקידים? חושבת שהם פחות משמעותיים כיוון שמאז ומתמיד הייתי אשת הניגודים...

 

[*יערית]

את רואה למה אני מתחברת אליך?../images/Emo24.gif

רק אומר לך....שעל המצח שלי אומנם גם לא כתוב עו"ס או פסיכולוגית.... אבל היום היתה לי שיחה עם העו"ס שלי... וגוללתי בפניה את מה שהייתי צריכה, ואז היא אומרת לי..."אני לא מבינה מדוע את צריכה אותי... את מבינה את הבעיה טוב יותר ממני..במה את עוסקת?"

אז זהו...שהתפקיד שלי שעושה אותי מי שאני ונותן לי למעשה חיים{כי באמת אני מרגישה שאני עושה זאת מאהבה גדולה לאנשים}פתאום אני מגלה שלא תמיד אני נמצאת בבמה הנכונה{טוב כך אמרה לי אתמול אישה יקרה} כרגע...מוצאת את עצמי במקום שלא כ"כ חושבת שחוץ מהבן זוג שלי מישהו יכול להבין אותי כמו שבד"כ אני שם עבור כל מי שזקוק, כמעט ולא נותנת לעצמי להיתמך ..בכדי להבין מי אני במהות ובבפנוכנו שלי...צריך להיות: א.או אדם מקצועי ב.אדם שאוהב אותי אהבה גדולה ג.אדם שחווה בדיוק מה שאני חוויתי ובנוי כמוני. לכן אני באמת מפנה הרבה הרבה אנרגיות עבור אחרים, זה סם החיים שלי...והיום כפי שכתבתי...צריך לעצור בצד, לנסוע לאט יותר..ולהתחיל להנות מהנוף.

 

[ניצת שושן]

יעריתוש

אז עכשיו אני אומרת לך עוד יותר מקודם תעצרי תאמיני לי אחלה נוף יש

 

[*יערית]

כן ניצתוש

משתדלת..זה כבר כמה ימים משקיפה מהצד... כמה דברים שאני רואה..... אמא שלי היתה גאה בי

 

[פייה קסומה]

אז איך קרה יקירתי

שלא הצלחת איתנו? זה אנחנו שלא אפשרנו? כנראה....

 

[michaly44]

לא לתמוך שאתן חלשות

מה שאתן צריכות להפנים זה: להתרחק מאנשים שגורמים לכם לירידה באנרגיות שלכן. התמיכה באומללים באמת נאצלת. רק שאתן חזקות!!!!! כאשר אתן חלשות ריגשית בפרוש אסור להיות, או לתמוך באדם שמצבו הריגשי חלש גם. רק לעטוף אצמכן באנשים חיוביים..בעלי אנרגיה חיובית. אחרת גם הכוחות שלכן..ימעטו. זו לא החלפת תפקיד,,אלא הפוגה לצבור אנרגיה חדשה.

 

[ophra]

התפקיד שלי היה

להיות ה"מטפלת" או יותר גרוע - ה"מתקנת"...

ולא כמו במקרה של ניצת - בחלכאים ונדכאים אנונימיים מהרחוב אלא בחברים קרובים...

גיליתי (בדיעבד כמובן) שבחרתי לעצמי כחברים אנשים שנראו לי שזקוקים לעזרה ול"טיפול" בגלל זה אולי היה לי כל כך קל להכנס לתפקיד ה"אמא" בלי שום תקופת הסתגלות ובהלה ובילבול.... עזבתי את התפקיד הזה (או לפחות אני בתהליכי עזיבה...

) זה לא פשוט כל כך לזהות את הנקודה שמבדילה בין עפ שעוזרת לחבר/ה ברגע קשה שזה כמובן נשאר וקיים, וטוב שכך

לבין עפ ש"מתגלשת" בשניה לתפקיד ההוא... אבל אני חושבת שאני עומדת בזה לא רע בינתיים חוץ מהתפקיד ההוא הצלחתי דווקא לא רע להימנע מתפקידים נוספים...

תמיד הייתי גם וגם וגם וגם גם רצינית וגם שטותניקית גם בוגרת וגם תינוקית גם אחראית וגם חסרת אחריות גם מקטרת וגם מסתכלת על חצי הכוס המלאה גם עמוקה וגם שטחית לחלוטין... אני חושבת שרק "שתקנית" לא הייתי אף-פעם...

עפ

(כל העולם במה)

 

[*יערית]

עפ...

שתקנית? נשים שתקניות...מה זה אומר? {הייתי אומרת לך אבל יש צו פרסום..כי מכירה כמה כאלו מתחסדות שותקות ואחר כך....מאחור....אחחח זה כואב} ככה בפנים הכי הכי טוב...דברי כמה שבא לך

 

[פייה קסומה]

חופש

להיות מסוגלת להיות גם וגם, ולא להתקע בתפקיד אחד, זו דרגת חופש מאוד גדולה... כיף לך... פייה

 

[פייה קסומה]

אני אספר לכם סיפור

על זוג אחד, שהכרתי מאוד מקרוב, במשך שנים רבות היא היתה הקרבן והוא היה אשם, לא משנה במה, זאת היתה אחת החווייות המרכזיות של הזוגיות שלהם, שהיתה בה גם המון אהבה ודברים יפים... כל פעם שהוא אמר שיגיע ב-6 והגיע ב-6 וחצי, היא התנהגה כאילו הרס לה את החיים, זאת באמת היתה החויה הרגשית שלה, והאשמה גרמה לו כל כך הרבה כאב... הם היו לכודים בלופ הזה בו שניהם כאבו, שנים על גבי שנים... אבל פתאום בגיל 65 בערך (עכשיו אתם כבר יודעים שהספור הוא לא עלי...) הוא התעורר, נעמד על הרגליים האחוריות, ואמר: לא עוד. אני לא עושה לך שום רע, אני אוהב אותך, ואני לא אשם בכלום... והם עשו שנוי...במקום הכל כך כואב הזה, וזה היה פשוט דבר מפעים לראות מהצד. אני לא חושבת שמישהו מהם הגדיר את התהליך כמו שאני ראיתי אותו, אבל זה מה שבאמת קרה... והם הרויחו עוד כמה שנים של אהבה, לפני שהיא עזבה אותנו, אמא שלי, והלכה לעולם שכולו טוב (הלוואי...) לילה טוב לכלכם חברים יקרים, פייה