התפקדות

[ללי שוברת שתיקה]

התפקדות

נראה שיש הרבה חברים חדשים בפורום לאחרונה, אולי כדאי להעלות שוב שירשור הכרות קצר. נאה דורשת, נאה מקיימת.

מושבניקית מאזור השרון, סטודנטית לתואר שני בגיאוגרפיה (כרגע בשנת חופש). טיול ארוך באפריקה, קצת אמריקה, קצת יפן, קצת אירופה. תמיד שמחה לחזור הביתה מטיול בידעה שהטיול הבא מתקרב.

מי הבא בתור?

 

[sela v]

שתיים

אני מצטרף למפקד של ללי. אז אני הוא סלע (שם פרטי), והקמתי את הפורום לפני קצת יותר משנתיים. כיום אני גר בלונדון שבאנגליה (יש עוד כמה ערים במקומות אחרים בעולם עם אותו שם). אני לא יודע אם אני פה כחלק מפרויקט תרמילאי ענק או שזה יהפך בסופו של דבר למקום מושבי, וזה יכול אולי גם להתחבר לשאלה שמישהו שאל היום בנושא מגורים בחו"ל. טיולים? התחיל בקטנים אחרי הצבא, אחרי שלפני הצבא נסעתי עם המשפחה לאירופה, ועם משלחת מביה"ס לפולין. לטיול הראשון לבד יצאתי באותו יום באותו השתחררתי לשבוע באירופה, חצי שבוע בלונדון, ועוד חצי שבוע בלוכסמבורג. לאחר מכן כמה ימים בקהיר עוד כמה ימים בירדן, וביוני 96 יצאתי לטיול הגדול. 4 חודשים מקניה ודרומה עד דרום אפריקה. טיילתי גם 6 שבועות בהודו ונפאל, ועוד כמה מקומות במזרח התיכון, אירופה (כמעט בכולה), וצפון אמריקה. לאחרונה גיליתי את דרך הטיול על אופניים, ובמיוחד כשגרים בלונדון, קל לשים את האופניים על רכבת/מעבורת ולהגיע למקומות שונים באנגליה ואפילו ביבשת (אירופה).

 

[חי בר]

התקפדות

שמי חביאר, פיזיקאי מחיפה. את "חינוך ההורים" (קרי- ללמד את ההורים לא לדאוג כשיוצאים לטיול ארוך- מאוד הועיל בהמשך הדרך) התחלתי בטיולים ארוכים בארץ לאורכה ולרוחבה ("חי בר" זה כינוי/שיבוש שם שהודבק לי בעקבות זה), כשהייתי בתיכון. מאחורי טיול ארוך למדי באפריקה (שנתיים וקצת), שני טיולים בינוניים (כחצי שנה כ"א) למזרח הרחוק, קצת אירופה, קצת אמריקה (דרום וצפון) ועל קצה המזלג יפן. מה צופן העתיד? בשנים האחרונות אני מרבה לצלול ומקווה שרוב הטיולים יכילו די והותר זמן מתחת למים. על הכוונת (WISH LIST

) גלפגוס, האיים המלדיביים, פלאו, מיקרונזיה, אינדונזיה וכמובן אוסטרליה וניו-זילנד.

 

[frezo1]

../images/Emo127.gifהתפקדות

שמי הוא גל.. בן כמעט 21.. אני מאיזור מודיעין ...לא עושה כבר 3 חודשים כלום(מובטל) בגלל פציעה בצבא.. , טיילתי דיי הרבה בארץ ובחו"ל למרות גילי הצעיר.., רוב הטיולים התבססו על ספורט אתגרי וטיולים בטבע.. בארץ טיילתי וטיפסתי בכל הארץ והאיזור המועדף עליי הוא הנחלים במדבר יהודה וכל מסלולי הסנפלינג למינהם.. בחו"ל הייתי בטיול דיי גדול של כמעט חודשיים שבו טיפסתי סלע באיזור שמוני וטיפסתי על פסגת המון -בלאן באיזור האלפים בצרפת וגם קצת סקי.. הייתי גם בקנדה , אלברטה טיפסתי קצת באיזור הרוקים ובלייק לואיס וטעמתי הקטנה את אלסקה.. מקום מדהים.. חוץ מזה עבדתי וטיילתי בסיני ואדי אבו חשייב וצללתי בסיני..., וגם חרשתי את כל הנחלים בירדן באיזור ים המלח הירדני.. וזהו נראה לי.. כרגע מחלים ומתכנן טיול ארוך ורגוע למקום מרוחק ונורא רוצה להתנדב תוך כדי....קצת ארוך אבל זהו....

 

[sela v]

נשמע מעניין

אולי תספר לנו עוד קצת על השהות שלך בירדן ובסיני?

 

[frezo1]

ירדן וסיני..

בסיני עבדתי בואדי אבו חשייב לפני הצבא כמדריך סנפלינג מקום יפה בערך 26 מפלי גלישה במסלול של 4 ימים וגם טיילתי בהר הגבוה סנטה קטרינה למי שמכיר ועוד צלילות בחופים.. ובירדן הייתי בואדי רם כשעוד יכלתי לטפס וגם עשית המון נחלים מהממים באיזור של ים המלח הירדני - מסלולי סנפלינג עם מים ארוכים במסגרת של טיול הכנה...- קצת מסוכן לטייל שם אבל היופי דיי משתלם...

 

[sela v]

אתה כבר לא יכול לטפס?

ואיך הרגשת את הסכנה בירדן?

 

[jeshu]

ארבע מגיל צעיר תמיד היו לוקחים אותי לטייל.זה פשוט טבוע בי. הטיולים הראשונים שלי בחו"ל היו כשהייתי ילד וגרנו בלוס אנג'לס. אחרי התבא נסעתי לטיול של שמונה חודשים בדרום מזרח אסייה והודו.בין שנה א' לב' של התואר הראשון נסעתי לטיול של שלושה חודשים בדרום אמריקה. נראה לי שהיעד הבא שלי הוא אפריקה בסוף התואר.

 

[jeshu]

סליחה - חמש ../images/Emo163.gif

 

[דובת הקוטב]

טוב, שש...

מעין קורות חיים של טיולים

מאז שהייתי קטנה היינו מטיילים כל המשפחה בטיולי משפחות בארץ ובחו"ל. בגיל "הנעורים" הייתי מטיילת עם התנועות נוער לפחות 3 פעמים בשנה, ועם המשפחה היינו נוסעים לטייל באירופה, לפעמים בארה"ב, ופעם אחת גם הגענו עד תאילנד. הפעם הראשונה שטיילתי לחו"ל בלי המשפחה היה פולין, אח"כ נסעתי ליוון עם חברים. בצבא טיילנו דווקא די הרבה (אתם לא רוצים לדעת באילו דרכים הייתי מוציאה את עצמי לטיולים של יחידות אחרות...), ושם הכרתי את הפרטנרית שלי לטיולים בארץ ישראל - ואנחנו יוצאות לטיול של יום-יומיים פעם בכמה שבועות (תלוי במזג אוויר ובלו"ז...) בעיקר בצפון הארץ. יום אחד, כשלשתינו יהיה זמן (מתי זה כבר יקרה?) נעשה ביחד את שביל ישראל, או לפחות את החלק הצפוני עד למרכז. הטיול הגדול יחסית היה בסקוטלנד, לבד, למשך חודש. מתוכנן לקיץ טיול לגרמניה (לבד - ושם לפגוש כמה חברות שהכרתי בסקוטלנד), עם אופציה לטייל גם בעוד ארץ חוץ מגרמניה (אם אני כבר בחו"ל ובחופש, אז לנצל את זה עד הסוף) - כרגע אני מתלבטת בין כל מיני אפשרויות. טרק של כמה שבועות בטורקיה או ברומניה מעוד מתקבל על הדעת, אבל הכל תלוי בתקציב ובאירגון... האמת היא שלא מתחשק לי לטייל שוב לבד לגמרי, ואולי אני אצטרף לטיול מאורגן להרי הקצ'קר בטורקיה. אם מישהו מכיר חברות שאפשר לעשות את זה דרכ, אשמח לשמוע.

 

[orisegal]

שבע הוא מספר מזל?...

שמי אורי. חדש פה. מטייל עם המשפחה וחי "הארדקור" טבע מגיל אפס בערך. הרומן שלי עם תרמילאות התחיל כחניך בכיתת סיירות בחטיבת הביניים. בהמשך, חוגי הסיירות עוד בימיהם הטובים יותר, דחפו אותי רחוק עוד יותר. עם הזמן נשרתי מהתיכון והדרכתי בחוגים לפני הגיוס, תו"כ שאני מטייל המון בין לבין בארץ ובסיני.במהלך הצבא עברתי קורס מדריכי טיפוס וגלישת מצוקים, שמאוד העשיר את הטיולים שלי למשך תקופה ארוכה, עד פציעה שמאוד מקשה עליי את הטיפוס.. בשחרור נסעתי לספרד ומרוקו בתרמיל למשך 3 חודשים וחזרתי לחוגים כמדריך בוגר ולסירוגין גם בגף לשל"ח של משרד החינוף. בינתיים טיול של שנה לארה"ב, קנדה והקאריביים. חזרה לארץ לחוגים. בהמשך "רצו" המון יעדים באירופה, קורס מלווה קבוצות לחו"ל, מצריים ירדן, טורקיה, אתיופיה ועוד.. בקרוב - קרוב , אתיופיה בשנית. הלילה סיני, עם תקוה לשלג בהר... אחלה שבוע שיהיה לכולם!

 

[רזמטז]

שמונה

טוב, החידק נדבק לי בקיטנות החברה להגנת הטבע בחופש הגדול לו אימי ידעה שזה ידביק אותי בחידק הנדודים היא לא היתה שולחת אותי תמיד אהבתי לישון וביחוד לישון בטבע, וכך לאחר הצבא נסעתי לחפש חופים/ סלעים/ וגומחות בהם ניתן להתכרבל עם שק שינה דק במיוחד ולקפוא למוות אך בבוקר לקום לשמש זורחת ואויר צלול הטיול הגדול שלי כלל את תאילנד, אוסטרליה, ניו זילנד, איי קוק, מערב ארהב, מערב קנדה, קצת מבאהה קליפורניה (=מקסיקו), וקצת לונדון מאז הספקתי לבקר חברים באמסטרדם, לחצות את תעלת סואץ בדרך לאילת על יאכטה של חבר (אחת השינות הכי טובות שלי) וכרגע אני בטזמניה (כן כן יש ארץ כזאת לא רק סרט מצויר) לומד לתואר ראשון ועדיין מחפש מקומות חדשים להניח בהם את הראש

 

[SPnage]

123

טוב, הספקתי כמה יעדים בחו"ל כשהייתי צעיר ולפני הגיוס - לונדון ופריז, 3 שבועות בחוף המזרחי של ארה"ב ועוד שבועיים בקנדה, טיול שורשים בפולין ואפילו פעמיים סקי באיטליה. את הטיול הגדול עשיתי אחרי השיחרור, בגלל הסארס שדפק לי קצת את התוכניות מצאתי את עצמי ברוסיה על הרכבת הטרנס סיבירית בדרך לטיול מדהים של 4 חודשים במונגוליה וסין. חזרתי בדיוק לפני תחילת הלימודים אך החיידק סירב לעזוב, ובקיץ האחרון מצאתי את עצמי שוב במזרח, הפעם בבורמה (המדהימה) וקצת מנוחה באיים של תאילנד. בתיכנון להגיע לטיבט בקיץ הבא, ובתקווה נפאל בסוף התואר (מה לעשות שיש חופש רק בקיץ

).

 

[מאמא עוף]

שלומות

אור, סטודנטית לתואר שני בשלבי קריאת מליוני מאמרים באנגלית מעצבנת לתיזה....שוין מטיילת בעיקר במקומות נוחים, לא אוהבת שינה בטבע, לא להסתובב ללא רכב , ולא לאכול מאשפתות ולא לראות פנים מיוסרות....כזו אני בתור ילדה גרנו בקנדה וקצת בארהב (פאלו אלטו -) ואחכ במזרח ארהב קצת (סירקוז בצפון מדינת ניו יורק) ובאמצע טיילתי עם המשפחה ביוון תורכיה דרום אפריקה סקוטלנד ואנגליה ארהב ארהב ארהב ארהב ארהב קנדה קנדה קנדה נתחיל מאחרי הצבא 2000 - אמסטרדם עם חברה 2001 חודשיים באמסטרדם, בלגיה איסלנד קנדה וארהב עם 3 חברות 2002 מזרח קנדה והמחוזות האטלנטיים (ניופאונדלנד נובה סקושה וחבריהם) וצפון מזרח ארהב -3 חודשים 2003 - שנה ריקה - אבוי לי השם ירחם 2004 (פצויים על 2003) - בפברואר - שבועיים באטלנטה , מרץ - לפלנד הפינית (היה שווה לחלוטין, מה יותר טוב ממינוסים במעלות, שלג, כלבים , איילי צפון , שוברת קרח אופנועי שלג (סקידו בפי המקומיים) בשר איילים (האמת זה דווקא לא מלהיב מדי) סאונות, סנובורד ועוד אחכ במאי ליומולדת של החבר קפצנו לאסטנבול לסופש ובספטמבר אוקטובר - עם החבר -רוקיס קנדיים+ונקובר+רוקיס אמריקאיים+דרום דאקוטה + יוטה על שלל פארקיה (הכי שווה ארצ'ס) + וגאס (הרווחנו) + קליפורניה בתכנון - ניו זילנד ואוסטרליה, נורבגיה (איך עוד לא הייתי נו באמת) איסלנד יותר מקיף ואולי גרינלנד ....אם ייצא, אלסקה , פטגוניה (והלוואי שייצא גם אנטרטיקה...כנראה שלא) אירלנד מתי שלא יהיה מספיק זמן לטיול אחר מהרשימה. ורוצה גם רוסיה והחבר לא רוצה

מעבר לכך אשמח לגרוזיה, סטנים למיניהם ועוד ועוד (בערך כל מקום בא בחשבון חוץ ממקומות מגעילים במיוחד) והחלום שלי לאחרית הימים (או מה שלא יהיה וכל הערבים יאהבו אותנו כה - דובאי!!!!!! לא יודעת למה אבל נורא בא לי לגוח (מלשון גיחה) לשם טה טה אור

 

[wow23]

8?

כרגע סטודנט כמובן שנדבקתי בחוגי-סיירות חרשתי את הארץ לפני ותוך כדי השרות וגם ביקור בסיני(סנטה קטרינה). אחרי השחרור הלכתי את שביל האפלצ'ים (הארד-קור!) לצערי החיים הסודנטיאלים לא מאפשרים לי לטייל בכמות הרצויה (למעט שנתיים כמדריך בחוגי סיירות) ולכן נאלצתי להסתפק בגיחה לקצ'קר. וכמובן לטייל בארץ. בתוכנית עוד כמה גיחות אבל לא משהו מתוכנן. החלום - ללכת ברגל את אחד משבילי הE נורווגיה- איטליה או ספרד- טורקיה.

 

[natyh]

נפקד או עריק

לא סופר ... מייק הולר שדר הרדיו המיתולוגי ערך פעם תוכנית תרמילאים מבר מסעדה בשם מוצילרוס . המסעדבה השתיכה לחברים שלי ולכן שימשתי שם על תקן מתנדב יחצ"ן ... מארגן הרצאות וכולי ... אר"ם חבר של ארי הגיע לשם מידי פעם והסקרין יומני ווידיאו של הטיול שלו במזרח .. ביניהם הקטע המרגש נקרא חתונה פיליפינית על ישראלי שהתחתן עם מוסלמית בשל דרישת המשפחה ובסופה נשאר החתן לשטוף את הסירים ... כך עלה בי הרעיון לצאת לעשות סרט על חיי התרמילאים . מייק הולר בזמנו הפליא בתיאורי מקומות ישבתי לידו בשולחן והכי נדהמתי ברגע שהתודה כי לא יצא את הארץ מעולם מעולם ! המשותף לשנינו כי לא יצאתי מהארץ מעולם עד גיל 27 . אך כשהתחלתי לטייל לא רציתי ולא יכלתי להפסיק , רק עו ועוד ועוד .. הצרה איתך שחיש לך עיניים גדולות רוצה הרבה יותר הרבה רק עוד ועוד ועוד מתוך עיניים גדולות של אורי זוהר . אז היכן הייתי ומה עשיתי ? לא כתבתי זאת מעולם בצורה מסודרת , ומן הסתם לא אתחיל עכשיו אך המוטו מספרו של דידי מנוסי ( יד על הלב מי ידע ?) העולם קטן ואני הרפתקן והכי מסוכן זה כאן מתאים לי . להתראות בשבילים . נתי

 

[sitvaniyot]

מתפקדת../images/Emo48.gif

אני הסבתא של הטיילים. התחלתי בשנות השישים כרווקה, המשכתי בשנות ה 70 עם הילדים וכנראה לעולם לא אפסיק.

 

[kogawa]

מטיילי כורסא

בילדותינו קראנו בשקיקה את תאורי הנוף עוצרי הנשימה של קרל מאי מסדרת הספרים ווינטו ויד הנפץ. הספרים האלו ממש הראו לנו את נופי המערב הפרוע עם המוסטאנגים והאנדיאנים והבופאלו. רק לאחר שנים נודע לי שאת מרבית ספריו כתב בהיותו בכלא בגרמניה ומעולם לא יצא את גבולות ארופה. טייל כורסא אחר, והמונצח ביותר, שמו בישראל אמריגו ווספוצ'י. זה שהיה ספן איטלקי בשרות ספרד אין חולקים על כך. אבל ספרי תאורי אמריקה שהופצו בארופה והקנו לשתי יבשות את שמם "היבשת של אמריגו" או בקיצור "אמריקה" הם ככל הנראה סיפורי כזב מתחילתם ועד סופם, והוא כנראה כלל לא הכיר את היבשת אלא את חופיה בלבד. טייל אחר שהואשם בהיותו טייל כורסא ונכלא בבית הסוהר הוא ידידנו מרקו פולו, הסוחר ובן הסוחרים הוונציאני שהגיע וביקר את קובלי-חאן בסין ובעזרתו עשה טיול בחצי עולם ובמשך עשרים שנה, וכשחזר הואשם כעבדאי. למזלו הומצא הדפוס באותה העת וסיפורו הופץ בכמות עותקים השניה רק לתנך, ומכך פרסומו. אני? אני סתם כותב על מקומות, ואם הצעתי או הערתי מעל דפי פורום זה זה בוודאי סתם בגלל שצברתי ידע על המקומות ועל חיי האנשים שם, ולא חובה לקחת את דברי ברצינות יתרה. מזמין אתכם לבקר בגלריה של כל המקומות בהם רציתי לבקר, ולראות את כל אותם מקומות בהם לא הייתי:

 

[חי בר]

../images/Emo45.gif WOW, איזה אוסף תמונות מדהים

 

[natyh]

אני אני אני

לא הייתי ביותר מקומות ממך ! ניצחתי אותך ! אבל הולר נייצח את שנינו . כתבת יפה . נתי