התערבות

התערבות

שלום לכולם, אני יוצאת עם מישהו גרוש ורציתי לשאול עד כמה "מותר" לי להתערב בנושא של חינוך הילדים שלו? קודם כל, לי אין ילדים ואין לי ניסיון גם עם ילדים של דודה/שכנה וכו'
ודבר שני אני קטנה ממנו בכמה שנים.. אני די חוששת להתערב, כי אני לא ממש בטוחה אם מה שאני אומרת לו זה נכון וגם כדי לא לפגוע בו. אבל יש כמה דברים שלא ממש נראים לי, אז אמרתי לו בקטנה.. בכל מקרה הילדות אצלו ואצל האמא חצי חצי וכמובן כל שבת שנייה, ככה שלא ממש יוצא לי לפגוש אותן, אבל זה די מדאיג אותי ... בכל מקרה, אשמח אם תכתבו את דעתכם..
 

my sunshine

New member
להתערב

זה לא מתפקידך. אם הוא שואל לדעתך, זו בדיוק ההזדמנות שלך לומר אותה ובעדינות. קשה מאוד לייעץ בחינוך של ילדים. בעיקר כשאת החברה ובאה ממקום אחר. לכן, את צריכה "להלך על ביצים" כדי לא לצאת הרעה. גם כך , כשמשקפים למישהו את המציאות, ללא קשר לנושא, זה לא קל אז כאן, אדרבא.
 
להורים נשואים יש לעיתים חילוקי דעות בנושא

חינוך הילדים. גם אז, כשהם נשואים, הם מתקשים לעיתים להגיע לעמק השווה. אך חרף הקושי, שניהם הורים של ילדיהם. את אינך הורה של ילדיו, אינך רואה אותם כמעט, כך שאי מרשה לעצמי להינח שאת אפילו לא מתגוררת איתם. כשאת יוצאת עם אדם נורא מצחיק, קחי בחשבון שככל הנראה הוא יצחק ויצחיק גם במצבים שעבורך יהיו לא מצחיקים - נושא חן בעיניך או לא.זו העובדה. אם את יוצאת מבחירה ובמודע עם אדם שהינו קברניט בחברת תעופה טראנס אטלנטית, את תקחי בחשבון מן הסתם שהשגרה שלו כרוכה בהיעדרות תדירה של ימים מהארץ - נושא חן בעיניך או לא.זו העובדה. וכאשר את יוצאת עם גרוש שלו ילדים, קחי בחשבון שיש נתח משמעותי בחייו, שאינו קשור בך, לעולם לא יהיה מאוד קשור בך ושבו הוא מתנהל כראות עיניו ולעתיים תוך כדי התחשבות וסינכרון עם אימם של אותם ילדים. אין זה מתפקידך להתערב (קל וחומר שלא מדובר בדברים שנוגעים לך אישית אלא דברים "שלא ממש נראים לך". אז כן, יהיו כל הזמן דברים שלא נראים לך. אין זה בשליטתך, אין לך Say שם ואם חשוב לך לשמר את הזוגיות הזו, כדאי שתדירי רגלייך מעיצות מיותרות, כשלא נתבקשת להן על ידו. אם תפרטי מה הוא שמדאיג אותך וגורם לך לייעץ לו גם כשאינו מבקש זאת, ייקל לענות לך לעניין.
 
לא מבין את התשובה שלך

באת עם שאלה שלנושאה קראת "התערבות". בתוכן כתבת שאת מתלבטת אם להתערב או לא וגם כתבת שכן התערבת, אם כי כפי שכינית זאת "בקטנה" (כלומר התחלת). ובסיפא כתבת שאת מצפה לשמוע את דעת הקוראים. אז כתבתי לך את דעתי באשר לנכונות של התערבות שלך, בפועל כרגע או עתידית, אין כל הבדל. ואת, בחרת להיות במקום של המותקפת ולהגיב ב"לא אמרתי שאני מתערבת". את צעירה מאוד יקירתי. הכירי בזה והיי זהירה ומכבדת ואין צורך להתגונן, איש אינו מתקיף אותך. האם יכול להיות שמה שקרה לך איתי (בחירתך לקרוא את דברי ממקום מותקף) קורה לך גם עם בן זוגך בכל הנוגע ליחסיו עם ילדיו ויחסי ילדיו עליו ושאת חשה מאויימת ? אני ממליץ לך בטרך תשלפי ירייה אוטומטית מהמותן, לחשוב על זה שעה שעתיים ולשקול את האפשרות. כי אם התשובה חיובית, הנה מצאת לך את תחילתה של הדרך לפתרון ...
 
אולי

כי באמת הרגשתי באיזשהו אופן שאתם אומרים לי שאני לא בסדר ושאסור לי להתערב.. וזה כן דרש ממני להתגונן ולהרגיש לא בנוח..
 
חישבי רגע

מה שאת בעצם אומרת הוא, שכשכתבת את הודעתך, ציפית לשמוע רק שאת מאה אחוז ושעליך להתערב. כששמעת משהו שונה מהציפיה שלך - חשת מותקפת. מתי את חשה מותקפת מול בן הזוג שלך? עכשיו, נסי לחבר בין השניים ולהגריל לך איזו תובנה ומסקנה מהעניין, שתאיר לך על הנושא שהעלית
 
וואו

אתה ממש לא צודק ואני לא חשה מותקפת מול הבנזוג שלי ואני לא יודעת בכלל מאיפה הבאת את זה.. בכל מקרה... לא ציפיתי לשמוע שאני 100% אבל גם לא ציפיתי שאנשים ירדו עליי... באמת תודה על לא כלום
 
אולי,

ואולי הוא מדבר ממקום שאין לך כל מושג. קראתי את ההודעות שלו אלייך והן נראו לי עדינות דווקא. אין לי מושג בת כמה את, אבל התגובות שלך מעידות על שלב מאוד צעיר בהתפתחות האנושית. וזה כבר לא קשור לגיל כרונולוגי. מותר לך שתהיה לך דיעה. אין לך כל זכות להתערב בחינוך ילדים שאינם שלך. אפילו אם את בת הזוג הקבועה של האבא. ואם גורדון נשמע לך חצוף ומגעיל אפילו שהוא השתמש איתך בכפפות של משי - אני אומר לך את ישירות: אין לך זכות! וחסר לך אם היית מתערבת בחינוך ילדיי. הייתי מראה לך מאיפה משתין הדג. מספיק עדין בשבילך???
 
למעלה