התעלמות מהערות

[1כרמית]

התעלמות מהערות

שלום לכולם, אני חדשה בפורום. יש לי ילד בן שלוש וחצי שפשוט מתעלם מההערות שלי לגבי הכאת אחיו, איסור אכילת ממתק/מאכל מסויים וכד´.סהר יודע מהם גבולות, אולם בשבוע האחרון זה החמיר, וכאשר אני מעירה לו בהרמת קול הוא צועק עליי חזרה. אני דוגלת בשיטת ההסברים וזה לא עוזר! מה עושים?(יש אח בן שנה וחצי שהתחיל לדבר וללכת).

 

[דסי אשר]

השערות למה גבר בשבוע האחרון

הי, קודם כל עכשיו חופש, והילד שלך בן השלוש וחצי, נמצא הרבה מאד שעות במגע עם מי "שהוריד אותו מכס המלכות" = ביטויים שונים של קנאה. שנית, המצב עכשיו לא קל, אולי גם לך, והילד מגיב לזה? מעבר לכך, יש בוודאי קישורים, שאני לא יודעת לעשותם, לדיונים על מריבות בין "אחאים", ואיך להגיב. מריבות מבטאות גם אינטראקציה, וגם כעסים. אם לא יהיו קישורים מספקים, אנסה להציע כמה דברים. לגבי הממתקים, כבר נאמר כאן, לפני כמה ימים = שלא יהיו הממתקים הלא רצויים בבית. אני יודעת שזו לא בעיית הממתקים, אם לא זה, יהיה משהו אחר. אם את רוצה לפרט יותר, בבקשה. דסי

 

[לאה_מ]

אני חושבת שעל סהר עוברת עכשיו תקופה

קשה. אח בן שנה וחצי, שמתחיל ללכת ולדבר, זו תחרות קשה מאד. נכון שהאח הזה כבר קיים בחיים של סהר שנה וחצי, אבל הנוכחות שלו ודאי מורגשת יותר עכשיו. אני ממליצה לך לקרוא במאמרי הפורום את המאמר המצויין על הקנאה. הוא מאיר פנים שלא תמיד חושבים עליהן. אני מניחה שבשילוב עם הלחץ הנובע מהמצב היום, שנותן את אותותיו בכולנו, קשה לסהר. נראה לי שהצעד הראשון מבחינתך צריך להיות הבנה ואמפתיה לקשיים שלו, לרגשות שלו. לי אישית המאמר על הקנאה מאד עזר בכך. העובדה שהוא צועק עליך כאשר את מרימה עליו את קולך מעידה, שהוא מפנים היטב את דרכי ההתנהגות שלך. לכן, ככל הנראה, גישה יעילה יותר תהיה להתנהג איתו כפי שהיית רוצה שהוא יתנהג איתך. אני רוצה להמליץ לך גם על הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו" מאד אדל פייבר ואיליין מייזליש. הספר כתוב בצורה מאד קריאה ומציע הרבה דרכים, שחלקן ודאי ימצאו חן בעיניך ויוכלו להיות מיושמות על ידך.

 

[1כרמית]

תודה ותוספת

ראשית, תודה על המידע הכתוב ועל ההתייחסות הרצינית. בעלי ואני מגלים הבנה רבה ואמפטיה למצב שבו נמצא סהר לדוגמא: כשאופיר עושה או אומר משהו בפעם הראשונה ואנו מתפעלים, במקביל סהר מקבל חיזוק חיובי, וכאשר הסיטואציה היא בקרב בני משפחה נוספים אנו דואגים להאיר את עיניהם שיש ילד נוסף בחדר. מלבד זאת סהר הוא הנכד הראשון שהרעיפו ומרעיפים עליו גם היום מחמאות רבות. הבנתי שמדובר בתקופה שעוברת, אבל לדעתי חשוב איך עוברים אותה?! לגבי חיקוי דרכי ההתנהגות שלי או של בעלי ע"י סהר, מצבים שבהם אני מרימה את הקול הם לאחר שהסברנו ודשנו בנושא אבל הוא בשלו.אני חושבת שאני מאוד סבלנית עם סהר אבל הוא מצליח להוציא אותי משלוותי.

 

[דסי אשר]

שמחתי לשמוע שוב, מלאה,

המלצה על המאמר קנאה. הפעם היא הבהירה לי ותר. השמחה נבעה , משום הידיעה שהמאמר אינו מאמר שנותן עיצות, כך תעשה וכך על תעשה(יש קצת בסוף), אבל הוא מסביר מאד את הדינמקיה הנפשית של הילד המקנא, ומאפשר לך, לכל אחד המעונין ויכול, ללכת הלאה ביצריתיות מבחינת עולם התגובות. גם אצל הפסיכולוג,ואפילו היועץ להורים, לא אומרים מה לעשות אלא מבררים עם המטופל או ההורה את כל התמונה(על כל מרכיביה), ומתוך ההבנה, האדם מביא תגובה התנהגותית אחרת, מספקת והולמת יותר, לו ולסובבים אותו. אני זוכרת שכאשר נכחתי בהרצאתה של גליה רבינוביץ, הפסיכולוגית כותבת המאמר, הייתי במין "התרגשות" מיצירתיות החשיבה, מיכולת ההרצאה העשירה והמאד מאורגנת. זו גליה. מרצה עשירה מאד, מאורגת למופת, עם נסיון חיים אדיר בעבודה עם ילדים, הגיל הרך, הוריהם וצוותי טיפול. דסי דסי.