רוברטו1998
New member
התעללות נפשית
שלום.
אני בגיר, בן 29, נכה נפש שמתגורר עם הוריי ואחי הגדול והקטן בצפון תל אביב.
לאחרונה ההתעללות הנפשית אותה אני חווה מסלימה, וכוללת את כל בני הבית.
בין אם זה לקרוא לי חולה נפש או פסיכי או משוגע או דפוק בשכל, או סייקו, או הזיה או אפס או חולירע, או טינופת, או מפגר, או מטומטם או שמן (התרופות שאני לוקח גורמות להשמנה נוראית)... ואין יום שאני לא חווה את ההשפלה הזאת או כמה מהמילים הללו.
בין אם זה אמא שלי שמתחילה לצרוח עליי ולנסות להשפיל אותי כל פעם שהיא בטוחה אני פוגע בכבודה אפילו שאיני מתכוון לכך, שהיא מעירה אותי משנתי עם רעשים במטבח (אני יישן בסלון), ושאני שואל אותה למה היא עושה לי דווקא היא מגבירה את עצמת הרעשים והטריקות ומתחילה לצרוח עלי בעודי יישן.
בין אם זה אחי הגדול שכשאני אומר שלא אהיה יותר פח הזבל של המשפחה הוא אומר לי ללא בושה "אתה כבר פח הזבל של המשפחה ותמיד תישאר כך" (אותו אח הוא עורך דין שהיה פעם אלים כלפי פיזית ושהקלטתי אותו מחק את ההקלטה שהצליח לחטוף את הטלפון מידי במהלך האלימות, וכשאיימתי שאתלונן עליו בלשכת עורכי הדין אמר שאם אני יעיז לעשות כן הוא "יאמלל לי את החיים"...)
אם אני חלילה במהלך ויכוח או ריב חס ושלום אם מישהו מאחי הורי תמיד לוקחים את הצד שלהם כי הם לדעתי פוחדים שיקרה להם משהו או שיסתבכו והם חושבים שאני גם ככה אבוד ואם הלך להם בן אחד לפחות נשארו להם שלושה אחרים.
הם מסוגלים במידה ואני מתחצף או עושה יותר מדי רעש במרפסת או בסלון להעיף אותי "בכוח סביר" (כי ככה המשטרה אמרה לאבא שלי לטענתו, שהוא יכול להוציא אותי ב"כוח סביר" מהבית) מהבית, ולהשאיר אותי לישון ברחוב בגשם, או בחדר מדרגות וגם אומרים לי שמצדם אני אשן ברחוב בגשם.
הם אשפזו אותי בעקבות ריבים בעבר בבית חולים גהה,, שם חוויתי טראומה נפשית והתעללות מצד האחים והרופאים שכמובן לקחו את הצד שלהם באופן סטיגמתי ביותר....
אני עכשיו אחרי אשפוז של חמישה חודשים בתל השומר (מתוכם חודש בסגורה) ועוד שלושה וחצי חודשים בבית חולים גהה, אחרי עוד טראומה ומעמסה נפשית לחיי הקצרים, אני ללא עבודה ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי.
אמא שלי אומרת שהנוכחות שלי מפריעה לה.
היא אומרת שהיא מתביישת במחלתי.
הם כל הזמן מתנהגים כאוייבים שלי ובמקום לאהוב אותי או אפילו להאמין בי ובכוחי להצליח, מתנהגים אליי כאל נטל, כמו אל זבל, כאל מעמסה... רק כי בעברי הייתי אלים בעצמי
רציתי לשאול מה לעשות במצב כזה?
שלום.
אני בגיר, בן 29, נכה נפש שמתגורר עם הוריי ואחי הגדול והקטן בצפון תל אביב.
לאחרונה ההתעללות הנפשית אותה אני חווה מסלימה, וכוללת את כל בני הבית.
בין אם זה לקרוא לי חולה נפש או פסיכי או משוגע או דפוק בשכל, או סייקו, או הזיה או אפס או חולירע, או טינופת, או מפגר, או מטומטם או שמן (התרופות שאני לוקח גורמות להשמנה נוראית)... ואין יום שאני לא חווה את ההשפלה הזאת או כמה מהמילים הללו.
בין אם זה אמא שלי שמתחילה לצרוח עליי ולנסות להשפיל אותי כל פעם שהיא בטוחה אני פוגע בכבודה אפילו שאיני מתכוון לכך, שהיא מעירה אותי משנתי עם רעשים במטבח (אני יישן בסלון), ושאני שואל אותה למה היא עושה לי דווקא היא מגבירה את עצמת הרעשים והטריקות ומתחילה לצרוח עלי בעודי יישן.
בין אם זה אחי הגדול שכשאני אומר שלא אהיה יותר פח הזבל של המשפחה הוא אומר לי ללא בושה "אתה כבר פח הזבל של המשפחה ותמיד תישאר כך" (אותו אח הוא עורך דין שהיה פעם אלים כלפי פיזית ושהקלטתי אותו מחק את ההקלטה שהצליח לחטוף את הטלפון מידי במהלך האלימות, וכשאיימתי שאתלונן עליו בלשכת עורכי הדין אמר שאם אני יעיז לעשות כן הוא "יאמלל לי את החיים"...)
אם אני חלילה במהלך ויכוח או ריב חס ושלום אם מישהו מאחי הורי תמיד לוקחים את הצד שלהם כי הם לדעתי פוחדים שיקרה להם משהו או שיסתבכו והם חושבים שאני גם ככה אבוד ואם הלך להם בן אחד לפחות נשארו להם שלושה אחרים.
הם מסוגלים במידה ואני מתחצף או עושה יותר מדי רעש במרפסת או בסלון להעיף אותי "בכוח סביר" (כי ככה המשטרה אמרה לאבא שלי לטענתו, שהוא יכול להוציא אותי ב"כוח סביר" מהבית) מהבית, ולהשאיר אותי לישון ברחוב בגשם, או בחדר מדרגות וגם אומרים לי שמצדם אני אשן ברחוב בגשם.
הם אשפזו אותי בעקבות ריבים בעבר בבית חולים גהה,, שם חוויתי טראומה נפשית והתעללות מצד האחים והרופאים שכמובן לקחו את הצד שלהם באופן סטיגמתי ביותר....
אני עכשיו אחרי אשפוז של חמישה חודשים בתל השומר (מתוכם חודש בסגורה) ועוד שלושה וחצי חודשים בבית חולים גהה, אחרי עוד טראומה ומעמסה נפשית לחיי הקצרים, אני ללא עבודה ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי.
אמא שלי אומרת שהנוכחות שלי מפריעה לה.
היא אומרת שהיא מתביישת במחלתי.
הם כל הזמן מתנהגים כאוייבים שלי ובמקום לאהוב אותי או אפילו להאמין בי ובכוחי להצליח, מתנהגים אליי כאל נטל, כמו אל זבל, כאל מעמסה... רק כי בעברי הייתי אלים בעצמי
רציתי לשאול מה לעשות במצב כזה?
