התנצלות

[isaacm]

התנצלות

למדתי על תהליך התנצלות בן ארבעה שלבים (בקורס שמוגש ע"י ג'ינג'ר קוקרהם). 1. הכרה בטעות, או בדבר שעליו אנחנו מתנצלים. אני מבין ש . . . , אני מכיר בעובדה ש . . . . 2. אמירת ההתנצלות אני מתנצל על . . . , אני מתנצל ש . . . 3. הצעה כנה לביצוע פעולות לתיקון המצב מה אני יכול לעשות כדי . . . 4. הצהרת מחוייבות הקשר שלנו מאד חשוב לי, . . . אעשה כל שביכולתי כדי שיישאר חזק . . . מה דעתכם? יש מקום להתנצלות בתהליך אימון? האם זו נראית צורה נכונה (מבנה נכון) להתנצלות? איציק

 

[Y A R A]

מעניין שאתה מעלה את הנושא הזה

השבוע הייתי במפגש קהילה של ה- icf בלוס אנג'לס והמרצה האורח אימן לפי שיטת מרשל רוזנברג . התפתח שם דיון מעניין על משמעותה של התנצלות בתקשורת כנה. לטענת המרצה-הוא לא מוכן לשמוע התנצלות מאף אדם משום שבכך הוא מבטל את המסר האמיתי שאמור היה להאמר. מבחינתו לבקש סליחה מייצג רדידות ברמת העומק של התקשורת. דיברנו על כך שסליחה היא גם עניין תרבותי. בתרבויות האנגלו-סקסיות מבקשים סליחה על כל דבר. בסופר, ברחוב, בספרייה, במסעדה. בכל מקום מבקשים סליחה על כל דבר עד כדי כך שבקשת הסליחה במשמעותה העמוקה מאבדת מערכה. בישראל, למשל,בקשת סליחה נתפסת כערכית יותר משום שהיא הרבה פחות נפוצה על בסיס יומיומי. אני פחות מתחברת לשלבי ההתנצלות שלמדת מג'ינג'ר קוקרהאם. קשה לי לפרק תהליך ערכי ורגשי לשלבים לוגיים המובילים גם לתוצאה. ייתכן ויש קשר לכך שג'ינג'ר מתמחה באימון בקבוצות ובעולם העסקי וגם שם להתנצלות יש הקשרים אחרים לחלוטין מאלו שתיארתי עד כה. תודה על העלאת הנושא יערה

 

[isaacm]

הממממ, אוהב את הגישה הזו

בעצם, עד עכשיו הייתי נמנע באופן קטגורי מלהתנצל ! חשבתי שהתנצלות היא מעין לקיחת פטור מאחריות על מעשה שעשיתי. כיון שלא מצאתי דרך לראות בהתנצלות משהו מעבר ללקיחת פטור ויתרתי על ביטוי של רגש מהותי כאשר עשיתי דברים וחשתי צורך להתנצל. ואז השתתפתי בשיעור הזה ופתאום . . . Aha. ואת יודעת למה אני מתכוון. והנה אני רוצה לשתף אתכם. נשאיר לרגע את הביטוי התנצלות בצד, ונראה מה קורה. פגעתי במישהו. אני מרגיש צורך להסביר לנפגע שברור לי שזה לא בסדר, שברור לי מה עשיתי. אני רוצה שאותו אדם ידע שמערכת היחסים שלנו חשובה לי. אני מבקש את עזרתו כדי לגלות מה אני יכול לעשות כדי לתקן את המעוות. וכיון שאירוע כזה פוגע בקשר - אני מעוניין לחזק שוב את הקשר (לאזן את הפגיעה) במידת האפשר. איכשו נראה לי שזה המסר האמיתי שלי לאחר שפגעתי במישהו! סתם, תיארתי את השלבים שאני רוצה שיקרו כאשר אני פוגע או עושה עול למישהו - ומעוניין לתקן, בכנות ומכל הלב, את הפגיעה. (מה שנקרא rerctify the situation). מה אכפת לי אם נראה לזה התנצלות או תיקון מעוות או כל ביטוי אחר. את יודעת, בהונגרית יש למילה sorry פירוש אחר - והוא ממש לא יפה. אין כאן "סנוביות", פשוט - כדי להתייחס למה שהוצג באנגלית - צריך לכתוב אנגלית. When I say I´m sorry, I describe myself as a sorry person. That is most definitely a message I do not want to send out, neither to myself nor to anyone else. נראה לי בגדול שזה הרעיון שהוצג. אבל, כיון שלא הייתי שם ואת כן - אשמח אם תרחיבי. בכלל, ספרי במספר משפטים על שיטת מרשל רוזנברג, אני בטוח שאהנה לקרא. אז, ספרי מה את חושבת על המגילה שלי . . .

איציק

 

[tlingit]

מעניין

ראשית, מעניין בעיני הניתוח והפירוק של ההתנצלות. דרך מעניינת להבנות את העניין. מיד נוספה לי השאלה מה מטרת ההתנצלות? כי נראה לי שכל שלב נועד לענות על צורך מעט שונה, וביחד נוצר אפקט מאד מעניין. שהוא גם קצת, חייבים לומר, "יוצא דופן" באקלים התרבותי הישראלי, לא? גם אני אמתין בסקרנות לשמוע מחשבות נוספות מהחברים יפה

 

[isaacm]

יוצא דופן, לדעתי זו לשון המעטה

אבל הייתי רוצה לקוות שאנחנו בדרך לדברים גדולים וטובים יותר. הרחבתי קצת בתשובה ליערה, מהכיוון שהיא העלתה. כאן אני רוצה להרחיב קצת בעניין מטרת ההתנצלות. מה שבעצם עשינו זה: לקחנו מילה אחת שיש לה משמעויות ואסוציאציות מוגדרים היטב, והשתמשנו בה להגדיר משהו קצת שונה. ואז גילינו ששימוש המקורי של המילה הוא פשוט נטול משמעות, וכך אנחנו נותנים למילה משמעות שמכסה את הכוונות שלנו. אולי יהיה מי שיתווכח עם התיאור שלי בשתי השורות הקודמות - אז, אני מרשה לעצמי לומר שזו הראיה שלי. ואז, את שואלת מה מטרת ההתנצלות, ואני מבין שזה בעצם מה שמשלים את התמונה. אז, הנה שני המטבעות שלי בעניין. זוכר שראיתי סרט בו המתנצל כרת את אצבעו הקטנה והגיש אותה למקבל ההתנצלות. התנצלות אינה דבר שאמור לקרות על בסיס יומיומי, בודאי לא כל פעם שנתקלתי במישהו באקראי. התנצלות הוא צעד משמעותי שמקומו כאשר עשיתי כל שביכולתי, כל מה שראוי היה לעשות, ובכל זאת מישהו נפגע. אם לא עשיתי את מה שראוי לעשות, אין מקומה של ההתנצלות לכסות את הרשלנות שלי. וכאן משתלבים כל השלבים שתיארתי. האם מזוית זו הדברים נראים אחרת? חג שמח איציק

 

[גלעד63]

האמריקוקים והשטויות שלהם../images/Emo6.gif

אשתי לומדת לתואר שני (MBA) יחד עם בחור אחד מהעבודה שלה שהוא גם חבר טוב. במסגרת הלימודים הוא שורץ אצלנו יום ולילה, שעות מטורפות. יום אחד שאלתי אותו מתי יהיה לו נוח לפתוח בהליכי אימוץ רשמיים. הבחור, כך נמסר לי, נפגע עד עמקי נשמתו ומאז מסרב לבוא ללמוד אצלנו. הרמתי לו טלפון, שאלתי אותו איזה כוסית מפונקת נהיה ממנו שככה הוא מתנהג ווהזמנתי אותו להתעלק עלינו בכל זמן. רוצה לחלק לי את זה לפי ארבעת השלבים של קוקרהם שנבין בדיוק מה קרה פה

?

 

[isaacm]

במקרה המסויים הזה הסתבכתי. ../images/Emo7.gif

הזכות להתנצל שמורה למי שנזהר, אך למרות שעשה כל שביכולתו, פגע. זה בדיוק הדבר שעליו כתבה יערה קודם, על משמעות של התנצלות בתקשורת כנה. במקרה הזה אני לא רואה מקום להתנצלות. כי לא מתקיימות דרישות בסיסיות לקיומה של התנצלות. אין הכרה, אין רצון לתקן. לא יודע למה אתה בכלל מעלה את זה בהקשר של התנצלות. אז לא אוכל לחלק את זה בכלל.

איציק

 

[גלעד63]

אל תצטער -

רק אולי כדאי שתבחר מינוח אחר לעניין הזה שאתה מדבר עליו - "תיקון" נניח - כי המונח התנצלות הוא, להרגשתי, קצת קטן על הקונספציה, לפחות כפי שאנשים מן הישוב תופסים אותו.

 

[isaacm]

על מה ולמה יש לי להצטער? ../images/Emo5.gif

אני כנראה מסתובב ביישוב אחר.

 

[ענתוצאות]

בוא נחליף את ההחלטיות ב - ? או ב - ......

ונשאיר את הדברים פתוחים כדי שכל אחד יקח מה שנכון לו, מתי שנכון לו ואיך שנכון לו. כשאתה קובע באופן נחרץ שהדברים האלה שטויות אתה סוגר לא רק את הדברים שנאמרו - אלא גם את עצמך. אז בוא נשאיר את הדברים פתוחים (נניח, לצורך התרגול, שבסוף כל משפט שנאמר במודל הזה של ה"אמריקאי הזה" תוסיף סימן שאלה, או שלוש נקודות ...) תראה אם יש משהו משם שאתה יכול לקחת, לפעמים... ותניח, שלמישהו, הדברים האלה יכולים קצת לעזור. לפעמים, כשאנחנו כל כך נחרצים בקביעות שלנו אנחנו בסך הכל מעידים על עצמנו כסגורים, או מקובעים (לא אתה חלילה....

. אנחנו

) עכשו תשמע, לפני שתצטרך להפעיל עלי את כללי ההתנצלות שכתובים כאן עלי - נסה משהו חמוד יותר מאשר "כוסית מפונקת" בסדר ? ואני אסלח לך מראש.

ענת

 

[גלעד63]

לדעתי את מבלבלת בין

הסגנון למהות - הסגנון היה מתלהם, שחצני, בוטה, שוביניסטי, מקובע, מסוגר, מיזנתרופי ומביך באופן כללי. השאלה - רצינית. איציק בחר להתחבר לשאלה, את לסגנון - לא מתווכח עם הבחירה הזאת שלך רק מזמין אותך לבדוק מאיפה היא באה. ולגבי הביטוי הספציפי הזה, אל חשש - אנשים אוכלים, איתי וממני, די הרבה %$^& בכדי להצדיק את השימוש בכינויים כאלה - את ואני, לצערי ולשמחתך, עדיין לא שם

.

 

[ענתוצאות]

זה מאד פשוט

כשהסגנון בוטה קשה לי להתייחס למהות. אחרי הכל c'est la tonne qui fait la music.

 

[גלעד63]

יש לי את אותה בעיה -

רק שהסגנון ש"חוסם" אותי בפני המהות הוא הסגנון הנמרח-דביק-אמריקאי - למעשה, רק מלשמוע את מוזיקת המעליות הכל כך מרגיעה שמחוברת למוצרים האלה אני מקבל פריחה

. (תודה, ענת - אוהב תקשורת שמדגישה את הגורמים המקרבים במקום את אלה המרחיקים)