התנצלות פומבית
התנצלות פומבית חברים וחברות יקרים, לבושתי ולכלימתי הרבה גורשתי מן הפורום המכובד לענייני ערבים. זאת משום שסרתי לתרבות רעה ודיברתי דברים לא יפים, דברי הסתה ודברים שאינם תורמים לדו קיום בארצנו המשותפת. ציטוט: 1)אתה משתמש בשפה שיש בה משום הסתה. 2)אתה כותב הודעות שאינן ``תורמות`` לקירוב לבבות בין שני העמים. 3)אתה כותב הודעות שאינן רלוונטיות לנושא הפורום. 4)אתה מפרסם דברי תעמולה בצורה שיטתית. 5)תוכל לחזור להשתתף בפורום אם תחליט להפסיק לעשות את הכתוב בסעיפים הנ``ל. כדי לשוב ולזכות בעונג להשתתף בדיוני הפורום המכובד, אני נאלץ להתנצל פומבית בפני כולכם, ולהבטיח שבכוונתי לשוב בי מדרכי הרעה. ובכן, הנה לשון ההתנצלות: אני אהרון, הידוע בכינוי אהרון5, מתנצל על מעשי הרעים ומבטיח רשמית ופומבית שמעתה ואילך לא אלך בדרך הרעה. אני מבטיח שמעתה ואילך לא אכתוב דברי הסתה שבח והלל למלחמה אלא רק מילות שלום. לא אסית למלחמה ולא אטיף לקרב. לא אעורר רוח לחימה, ולא אעודד רוח גבורה. אני מבטיח שאתן את הכבוד הראוי למאבקם הלגיטימי והצודק של אויבינו היקרים, למען שחרור מעולו המעיק של הכיבוש הישראלי האכזרי והבלתי הומני בעליל. אני מבטיח שאגלה "הבנה" מלאה למאבקם (אם כי לא אצדיק אותו), ואתייחס אל כל הלוחמים שלהם שנפלו בקרב עימנו כקורבנות תמימים של שנאה מוצדקת שהתפתחה לאחר שנים רבות של כיבוש אכזרי ומשחית. אני מבטיח שאכנה את כל רוצחיהם בשם "לוחמי חופש" ולא "טרוריסטים". אני מבטיח שאגלה הבנה והזדהות עם מאבקם הצודק למען השמדתנו, ואקבל בהבנה ובהכנעה גם את תמיכתם של אחיהם "הפלסטינים תושבי ישראל" במאבקם הצודק והמוסרי, וכן אשבח את נכונותם וגבורתם להילחם ולהסית נגד מדינתם שלהם. אני מבטיח להשתתף במאבק ההסברתי כנגד סרובנו העיקש להשלים ולקבל בהבנה ובהערכה את קורבנותנו הנופלים למען המטרה הנעלה והצודקת של אויבינו המדוכאים והמסכנים. אני מבטיח להתייחס למחסומים ולכתרים ולטנקים ולכל מה שקורה סביבנו ככיבוש ולא כאל מלחמה. אני מבטיח שלא אגלה שום הבנה לרצון שלנו לנסות להגן על עצמנו. אני מבטיח שלא אשמיע שום מילת ביקורת כלפי חתן פרס נובל לטרור, כבוד היו"ר הנכבד (או כבוד הנשיא, שמא כבר יש לאמר) ד"ר לשם כבוד רב (מאונ´ לטביה) ד"ר אבו עמר. אני מבטיח להקפיד לשמור על "שמו הטוב" ולהמנע מלהזכיר דברים שעלולים לקלקל את "חדוות השלום" המלבבת, כמו: טבח דאמור, האור הירוק לטרור שהוא נתן בשעה שלחץ את ידו של רבין, הפרשיות המיניות המסעירות שלו ברומניה, וכדומה. אני מבטיח שלא אקרא לו יותר "רוצח סדרתי" או "צורר" אלא אשמור על כבודו כדי שלא אפגע בכבוד ה"תהליך" (תהליך אוסלו על שם השלום, כמובן). אני מבטיח שאתמוך בגישה הטוענת שאין פתרון צבאי. אין, בוודאי שאין. יש פתרון מדיני בלבד והוא: כניעה חד צדדית לכל תביעותיו הצודקות, עד האחרון שבהם. אני מבטיח שלעולם לא אדרוש ממנו לכבד מסמך שחתם עליו, אלא להבין שהוא הכבוש והמסכן ולכן הוא צריך רק לקבל ולא לתת שום דבר. אני מבטיח שלעולם לא אעלה על דעתי לדרוש ממנו להציג תסריט של פתרון ריאלי מצידו, אלא לנצח אעסוק אך ורק בחיפוש רעיונות יצירתיים כיצד לרצותו. אני מבטיח ששום דבר לא יסיט אותי מן הדרך לשלום, ואני אמשיך לתמוך בכבוד היו"ר, גם אם הוא ינהל נגדי מלחמת טבח ברברי ואפילו יסכן את קיומי ומדינתי, ובלבד של"תהליך השלום" לא יאונה כל רע, וכדי שחלילה לא תאבד התקווה. אני מבטיח שעבורי הוא יהיה רלוונטי לנצח, אפילו אם בוש יכריז עליו כטרוריסט. ברור לי כשמש בצהרי האינתיפאדה: אין פרטנר אחר. (בי נשבעתי: אם ישכח ערפאת אשכחך שמאלני). אני מצהיר שברור לי שהתביעה למדינה דו - שטחית וחצויה בתוך השטח הקטן של מדינת ישראל המוקפת בשטח ערבי ענק, היא דרישה טבעית, מתבקשת, הגיונית, צודקת, ולגיטימית בעליל, וכל קשר בינה ובין הרעיון של השמדת ישראל מקרי בהחלט. אני מבטיח שברור לי שהדרישה למדינה (נפרדת) הנקיה מיהודים, היא לגיטימית בדיוק באותה מידה כפי שלגיטימית הדרישה להכנסת מאות אלפי פלסטינים גם אל תוך המדינה היהודית (ביחד). מבטיח אני לקבל בהבנה את "כאבי השלום", שאינם אלא פרי השנאה הטבעית והלגיטימית שנוצרה עקב הכיבוש האכזר שלי, ולכן לא נותר לי אלא להעדיפם על פני "קורבנות המלחמה". מבטיח אני שלא לקרוא לעם הפלסטיני שטוף השנאה, העם שצולף על תינוקות, מבצע מעשי לינץ´, מרטש רגלי ילדים, מרוצץ ראשי נערים על סלעים, מפתה נערים תמימים באינטרנט למעשה אהבה ורוצח אותם "לתפארת מדינת פלסטין", טובח ללא אבחנה באזרחים חפים מפשע, שולח את ילדיו הקטנים לחזית כדי להיהרג ולזכות באהדת דעת הקהל, שולח את נעריו להתאבד בעזרת שטיפת מוחם ובהבטחות מיניות כוזבות - ברברים. חלילה. מבטיח אני שלא לקרוא לעם שמחלק סוכריות, צוהל ורוקד על הגגות, ומשתתף בתערוכות תרבותיות אמנותיות של פיצות וגופות - ברברים (בכדי שלא להתערב במרקם התרבותי אומנותי שלו). מבטיח הנני שברור לי ש"מדינת היהודים" הינו ביטוי גזעני מאין כמוהו. מדינת ישראל צריכה להיות מדינת כל אזרחיה ללא הבדל דת גזע מין ולאום. לכן, ברור לי שזכותם הלגיטימית של ערביי פלסטין הגדולה ובניהם ובני בניהם לדורותיהם עד עולם, אשר קמו על ישראל להשמידה וברחו כשהסתבר להם שהיא נצחה, לשוב אל ביתם ולקבל פיצוי נאות. כמו כן ברור לי שחוק השבות הוא מיושן ואיננו עומד בקריטריונים הפוסט מוסריים בני זמננו ולכן עליו להשתנות ולאפשר גם שיבה של ערבים אל מדינת כל אזרחיה. ברור לי שכחול לבן הם צבעים פרובוקטיבים, ולכן יש להחליף את צבעי דגל מדינת כל אזרחיה (על שם ישראל לשעבר) לצבעים יותר חמים ונעימים, למשל פס שחור, פס ירוק, והמגן דויד באדום. ברור לי שלימוד התנ"ך בבתי ספר הוא מעשה גזעני ויש ללמד בדיוק באותה מידה גם את הקוראן. כמו כן יש לדאוג שהשפה הערבית תהיה רשמית בדיוק באותה מידה כמו העברית. יש לדאוג לשוויון זכויות מושלם ולדמוקרטיה מלאה לכל מיעוטי ישראל ועוזריהם, מאחר והנושא של מוסר ודמוקרטיה מאוד קרוב לליבם (מדובר פשוט במסורת מזרחית רבת שנים שהם מתקשים להתנתק ממנה). ברור לי שההמנון של מדינת ישראל הוא גזעני בעליל, ואין מנוס אלא לרענן אותו כצו השעה. לרגל השמעת ההמנון החדש, אבקש מכולם לקום: כל עוד בלבב פנימה נפש כל אזרחיה הומיה ובפאתי מזרח קדימה עין לפלסטין הגדולה צופיה עוד לא אבדה תקוותנו התקווה בת שנות מאתיים להיות עם חופשי בארצם ארץ פלסטין הגדולה, וירושליים. אפשר לשבת. ונסכם בתפילה לבוא השלום: רק כניעה תביא רגיעה, רק בריחה תביא שלווה, רק טרור יביא שלום, רק גופות יביאו מנוחה, רק ערפאת יחזיר את התקווה. חופשיים.
התנצלות פומבית חברים וחברות יקרים, לבושתי ולכלימתי הרבה גורשתי מן הפורום המכובד לענייני ערבים. זאת משום שסרתי לתרבות רעה ודיברתי דברים לא יפים, דברי הסתה ודברים שאינם תורמים לדו קיום בארצנו המשותפת. ציטוט: 1)אתה משתמש בשפה שיש בה משום הסתה. 2)אתה כותב הודעות שאינן ``תורמות`` לקירוב לבבות בין שני העמים. 3)אתה כותב הודעות שאינן רלוונטיות לנושא הפורום. 4)אתה מפרסם דברי תעמולה בצורה שיטתית. 5)תוכל לחזור להשתתף בפורום אם תחליט להפסיק לעשות את הכתוב בסעיפים הנ``ל. כדי לשוב ולזכות בעונג להשתתף בדיוני הפורום המכובד, אני נאלץ להתנצל פומבית בפני כולכם, ולהבטיח שבכוונתי לשוב בי מדרכי הרעה. ובכן, הנה לשון ההתנצלות: אני אהרון, הידוע בכינוי אהרון5, מתנצל על מעשי הרעים ומבטיח רשמית ופומבית שמעתה ואילך לא אלך בדרך הרעה. אני מבטיח שמעתה ואילך לא אכתוב דברי הסתה שבח והלל למלחמה אלא רק מילות שלום. לא אסית למלחמה ולא אטיף לקרב. לא אעורר רוח לחימה, ולא אעודד רוח גבורה. אני מבטיח שאתן את הכבוד הראוי למאבקם הלגיטימי והצודק של אויבינו היקרים, למען שחרור מעולו המעיק של הכיבוש הישראלי האכזרי והבלתי הומני בעליל. אני מבטיח שאגלה "הבנה" מלאה למאבקם (אם כי לא אצדיק אותו), ואתייחס אל כל הלוחמים שלהם שנפלו בקרב עימנו כקורבנות תמימים של שנאה מוצדקת שהתפתחה לאחר שנים רבות של כיבוש אכזרי ומשחית. אני מבטיח שאכנה את כל רוצחיהם בשם "לוחמי חופש" ולא "טרוריסטים". אני מבטיח שאגלה הבנה והזדהות עם מאבקם הצודק למען השמדתנו, ואקבל בהבנה ובהכנעה גם את תמיכתם של אחיהם "הפלסטינים תושבי ישראל" במאבקם הצודק והמוסרי, וכן אשבח את נכונותם וגבורתם להילחם ולהסית נגד מדינתם שלהם. אני מבטיח להשתתף במאבק ההסברתי כנגד סרובנו העיקש להשלים ולקבל בהבנה ובהערכה את קורבנותנו הנופלים למען המטרה הנעלה והצודקת של אויבינו המדוכאים והמסכנים. אני מבטיח להתייחס למחסומים ולכתרים ולטנקים ולכל מה שקורה סביבנו ככיבוש ולא כאל מלחמה. אני מבטיח שלא אגלה שום הבנה לרצון שלנו לנסות להגן על עצמנו. אני מבטיח שלא אשמיע שום מילת ביקורת כלפי חתן פרס נובל לטרור, כבוד היו"ר הנכבד (או כבוד הנשיא, שמא כבר יש לאמר) ד"ר לשם כבוד רב (מאונ´ לטביה) ד"ר אבו עמר. אני מבטיח להקפיד לשמור על "שמו הטוב" ולהמנע מלהזכיר דברים שעלולים לקלקל את "חדוות השלום" המלבבת, כמו: טבח דאמור, האור הירוק לטרור שהוא נתן בשעה שלחץ את ידו של רבין, הפרשיות המיניות המסעירות שלו ברומניה, וכדומה. אני מבטיח שלא אקרא לו יותר "רוצח סדרתי" או "צורר" אלא אשמור על כבודו כדי שלא אפגע בכבוד ה"תהליך" (תהליך אוסלו על שם השלום, כמובן). אני מבטיח שאתמוך בגישה הטוענת שאין פתרון צבאי. אין, בוודאי שאין. יש פתרון מדיני בלבד והוא: כניעה חד צדדית לכל תביעותיו הצודקות, עד האחרון שבהם. אני מבטיח שלעולם לא אדרוש ממנו לכבד מסמך שחתם עליו, אלא להבין שהוא הכבוש והמסכן ולכן הוא צריך רק לקבל ולא לתת שום דבר. אני מבטיח שלעולם לא אעלה על דעתי לדרוש ממנו להציג תסריט של פתרון ריאלי מצידו, אלא לנצח אעסוק אך ורק בחיפוש רעיונות יצירתיים כיצד לרצותו. אני מבטיח ששום דבר לא יסיט אותי מן הדרך לשלום, ואני אמשיך לתמוך בכבוד היו"ר, גם אם הוא ינהל נגדי מלחמת טבח ברברי ואפילו יסכן את קיומי ומדינתי, ובלבד של"תהליך השלום" לא יאונה כל רע, וכדי שחלילה לא תאבד התקווה. אני מבטיח שעבורי הוא יהיה רלוונטי לנצח, אפילו אם בוש יכריז עליו כטרוריסט. ברור לי כשמש בצהרי האינתיפאדה: אין פרטנר אחר. (בי נשבעתי: אם ישכח ערפאת אשכחך שמאלני). אני מצהיר שברור לי שהתביעה למדינה דו - שטחית וחצויה בתוך השטח הקטן של מדינת ישראל המוקפת בשטח ערבי ענק, היא דרישה טבעית, מתבקשת, הגיונית, צודקת, ולגיטימית בעליל, וכל קשר בינה ובין הרעיון של השמדת ישראל מקרי בהחלט. אני מבטיח שברור לי שהדרישה למדינה (נפרדת) הנקיה מיהודים, היא לגיטימית בדיוק באותה מידה כפי שלגיטימית הדרישה להכנסת מאות אלפי פלסטינים גם אל תוך המדינה היהודית (ביחד). מבטיח אני לקבל בהבנה את "כאבי השלום", שאינם אלא פרי השנאה הטבעית והלגיטימית שנוצרה עקב הכיבוש האכזר שלי, ולכן לא נותר לי אלא להעדיפם על פני "קורבנות המלחמה". מבטיח אני שלא לקרוא לעם הפלסטיני שטוף השנאה, העם שצולף על תינוקות, מבצע מעשי לינץ´, מרטש רגלי ילדים, מרוצץ ראשי נערים על סלעים, מפתה נערים תמימים באינטרנט למעשה אהבה ורוצח אותם "לתפארת מדינת פלסטין", טובח ללא אבחנה באזרחים חפים מפשע, שולח את ילדיו הקטנים לחזית כדי להיהרג ולזכות באהדת דעת הקהל, שולח את נעריו להתאבד בעזרת שטיפת מוחם ובהבטחות מיניות כוזבות - ברברים. חלילה. מבטיח אני שלא לקרוא לעם שמחלק סוכריות, צוהל ורוקד על הגגות, ומשתתף בתערוכות תרבותיות אמנותיות של פיצות וגופות - ברברים (בכדי שלא להתערב במרקם התרבותי אומנותי שלו). מבטיח הנני שברור לי ש"מדינת היהודים" הינו ביטוי גזעני מאין כמוהו. מדינת ישראל צריכה להיות מדינת כל אזרחיה ללא הבדל דת גזע מין ולאום. לכן, ברור לי שזכותם הלגיטימית של ערביי פלסטין הגדולה ובניהם ובני בניהם לדורותיהם עד עולם, אשר קמו על ישראל להשמידה וברחו כשהסתבר להם שהיא נצחה, לשוב אל ביתם ולקבל פיצוי נאות. כמו כן ברור לי שחוק השבות הוא מיושן ואיננו עומד בקריטריונים הפוסט מוסריים בני זמננו ולכן עליו להשתנות ולאפשר גם שיבה של ערבים אל מדינת כל אזרחיה. ברור לי שכחול לבן הם צבעים פרובוקטיבים, ולכן יש להחליף את צבעי דגל מדינת כל אזרחיה (על שם ישראל לשעבר) לצבעים יותר חמים ונעימים, למשל פס שחור, פס ירוק, והמגן דויד באדום. ברור לי שלימוד התנ"ך בבתי ספר הוא מעשה גזעני ויש ללמד בדיוק באותה מידה גם את הקוראן. כמו כן יש לדאוג שהשפה הערבית תהיה רשמית בדיוק באותה מידה כמו העברית. יש לדאוג לשוויון זכויות מושלם ולדמוקרטיה מלאה לכל מיעוטי ישראל ועוזריהם, מאחר והנושא של מוסר ודמוקרטיה מאוד קרוב לליבם (מדובר פשוט במסורת מזרחית רבת שנים שהם מתקשים להתנתק ממנה). ברור לי שההמנון של מדינת ישראל הוא גזעני בעליל, ואין מנוס אלא לרענן אותו כצו השעה. לרגל השמעת ההמנון החדש, אבקש מכולם לקום: כל עוד בלבב פנימה נפש כל אזרחיה הומיה ובפאתי מזרח קדימה עין לפלסטין הגדולה צופיה עוד לא אבדה תקוותנו התקווה בת שנות מאתיים להיות עם חופשי בארצם ארץ פלסטין הגדולה, וירושליים. אפשר לשבת. ונסכם בתפילה לבוא השלום: רק כניעה תביא רגיעה, רק בריחה תביא שלווה, רק טרור יביא שלום, רק גופות יביאו מנוחה, רק ערפאת יחזיר את התקווה. חופשיים.