הלל...
לא צריך "ללמוד" ו"לחשוב" ו"להבין" או "לשנות צורת חשיבה" מה שכן צריך הוא לפתח רגישות. לא הכל מוח יש גם לב. עכשיו בוקר, קראתי שוב את השרשור... וראיתי כיצד אתה מתעקש על הסברים הגיוניים עקביים וענייניים היכן שאנשים היו מחוברים רגשית. ניסו להתלוצץ איתך כרמז לכך שתרד מהשאלות, אבל לא היית רגיש לרמזים ולא להומור. כל מילה מדדת ברצינות תהומית, הכנסת למשוואות ההגיון והמשנה הסדורה שיש לך בראש, המשכת לחפור ולקדוח תחת דגל הרציונאליות לזרא... הגדלת לעשות כששלחת את גנגי להדליק נרות או מה שלא יהיה על עץ אשוח. זה היה כל כך ציני, גס רוח וחסר רגישות בעיני שהחלטתי לא להשתתף בשרשור. לפעמים, הלל, צריך לדעת גם היכן להרפות. להיות רגיש לזולת ולקלוט על מה נוח לו לדבר ועל מה לא.