התנהגות בגיל 4.7
אני אמא לילדה בת 4.7 ולשני תאומים בני חודש וחצי. מדאיגה אותי מאוד התנהגותה של הילדה ויכולה להגיד בודאות שזה לא משהו חדש אבל החמיר עם הוולדות האחים שלה. ילדה חכמה, פקחית, שולטת בשתי שפות, הולכת לחוגים אבל יש איזה שהיא בעיה מבחינה רגשית: בוכה לעתים קרובות, מתעצבנת מהר, טוענת שהכל צריך להעשות לפי רצונה "אני מחליטה", מתקשה להענות מיד לבקשותנו ( להתלבש, להתארגן, לאכול),מאוד אוהבת להתארח ולארח ( כאשר באים אליה חברות לא פעם הפרידה נגמרת בבכי, הופכת להיות לחוצה, בכיינית, רוצה שכולם ישחקו במשחקים שהיא בוחרת בלבד). כאשר נמצאת במרכז תשומת לב ( להיות אמא שבת בגן, לחלק סוכריות לקבוצת ילדים, לספר על עצמה, סתם חיבוק בלעדי של הגננת) נהנית מאוד, מקבלת בטחון עצמי. בגן התחילו להעיר שבוכה אם לא נבחרה למשל להשתתף בהצגה או לא נשאלה לגבי איזה שהיא שאלה.גננת טוענת שלא מצליחה להשתלט על עצמה ומיד פורצת בבכי. בשבוע אחרון המצב החמיר: בגן טרום חובה שלה הנהיגו שיטה של חלוקת תעודות לפי התנהגות: תעודת כבוד, תעודת עידוד וכו' . בסוף כל יום ילד מקבל נקודה ( צהובה או אדומה לפי התנהגות) ובסוף שבוע נקבע סוג התעודה. ביום אחד היא קבלה נקודה אדומה ( התנהגות לא טובה) וכתוצאה מכך קבלה תעודת עידוד. ביום שישי מצאתי ילדה כמו "מומיה"- לא דיברה, לא שיתפה פעולה, לא אכלה. ניסיתי לברר עם הגננת מה היא עשתה שהגיע לה נקודה אדומה אבל התשובה היתה קצרה "דברה במפגש והיא מציקה". חזרתי הביתה אתה, נכנסתי לחדרי ובכיתי בלי סוף. איפה טעיתי? למה בתקופה כל כך קשה ( תאומים נולדו פגים, אני לבד מטפלת בשלושה, עייפה, ללא שום עזרה, ללא סבתות, בעלי חוזר מאוד מאוחר מהעבודה) לא מתחשבים במצב הרגשי שלה ומחמירים את המצב. אני כן צריכה לפנות אתה לפסיכולוג ילדים אבל לא מכירה אחד כזה. מה אפשר להמליץ לי? אם עכשיו בגיל שלה יש כזו תגובה לתעודות ( ובכלל למה בגיל כה צעיר כבר מדרגים ילדים ומצפים להתנהגות מושלמת. ואיפה בדיוק הם יוציאו את האגרסיות שלהם?) אז מה יהיה בבית הספר. מרוב לחץ שוקלת לקחת לה מורה פרטי ( הכנה לכיתה א').מסביבי אומרים שאני בעצמי אשמה כי לא מציבה לה גבולות. תעזרו לי וסליחה על האורך.
אני אמא לילדה בת 4.7 ולשני תאומים בני חודש וחצי. מדאיגה אותי מאוד התנהגותה של הילדה ויכולה להגיד בודאות שזה לא משהו חדש אבל החמיר עם הוולדות האחים שלה. ילדה חכמה, פקחית, שולטת בשתי שפות, הולכת לחוגים אבל יש איזה שהיא בעיה מבחינה רגשית: בוכה לעתים קרובות, מתעצבנת מהר, טוענת שהכל צריך להעשות לפי רצונה "אני מחליטה", מתקשה להענות מיד לבקשותנו ( להתלבש, להתארגן, לאכול),מאוד אוהבת להתארח ולארח ( כאשר באים אליה חברות לא פעם הפרידה נגמרת בבכי, הופכת להיות לחוצה, בכיינית, רוצה שכולם ישחקו במשחקים שהיא בוחרת בלבד). כאשר נמצאת במרכז תשומת לב ( להיות אמא שבת בגן, לחלק סוכריות לקבוצת ילדים, לספר על עצמה, סתם חיבוק בלעדי של הגננת) נהנית מאוד, מקבלת בטחון עצמי. בגן התחילו להעיר שבוכה אם לא נבחרה למשל להשתתף בהצגה או לא נשאלה לגבי איזה שהיא שאלה.גננת טוענת שלא מצליחה להשתלט על עצמה ומיד פורצת בבכי. בשבוע אחרון המצב החמיר: בגן טרום חובה שלה הנהיגו שיטה של חלוקת תעודות לפי התנהגות: תעודת כבוד, תעודת עידוד וכו' . בסוף כל יום ילד מקבל נקודה ( צהובה או אדומה לפי התנהגות) ובסוף שבוע נקבע סוג התעודה. ביום אחד היא קבלה נקודה אדומה ( התנהגות לא טובה) וכתוצאה מכך קבלה תעודת עידוד. ביום שישי מצאתי ילדה כמו "מומיה"- לא דיברה, לא שיתפה פעולה, לא אכלה. ניסיתי לברר עם הגננת מה היא עשתה שהגיע לה נקודה אדומה אבל התשובה היתה קצרה "דברה במפגש והיא מציקה". חזרתי הביתה אתה, נכנסתי לחדרי ובכיתי בלי סוף. איפה טעיתי? למה בתקופה כל כך קשה ( תאומים נולדו פגים, אני לבד מטפלת בשלושה, עייפה, ללא שום עזרה, ללא סבתות, בעלי חוזר מאוד מאוחר מהעבודה) לא מתחשבים במצב הרגשי שלה ומחמירים את המצב. אני כן צריכה לפנות אתה לפסיכולוג ילדים אבל לא מכירה אחד כזה. מה אפשר להמליץ לי? אם עכשיו בגיל שלה יש כזו תגובה לתעודות ( ובכלל למה בגיל כה צעיר כבר מדרגים ילדים ומצפים להתנהגות מושלמת. ואיפה בדיוק הם יוציאו את האגרסיות שלהם?) אז מה יהיה בבית הספר. מרוב לחץ שוקלת לקחת לה מורה פרטי ( הכנה לכיתה א').מסביבי אומרים שאני בעצמי אשמה כי לא מציבה לה גבולות. תעזרו לי וסליחה על האורך.