מחפשת אחר האמת85
New member
התנגדות לשינוי
רק כשנדמה היה שהנה התחלתי במסלול חיים חדש, הבנתי שזה לא מספיק רק לקבל את ההחלטה הנכונה לביצוע ולהאמין בה בכל הכוח, העיקר הוא להתנות על המוח לקבל את רעיון החידוש. הדבר הכי קשה להזזה בעולם הם הההרגלים. ברגע שהמוח מקובע על משהו, הוא לא יוותר עליו בשום פנים ואופן ויעשה הכל על מנת להחזיר את המצב לקדמותו. אני כשלעצמי כבר לקחתי את ההחלטה שככה אני לא מוכנה להמשיך לחשוב באותה הצורה בה הייתי מורגלת, ושאני רוצה להמשיך לצמוח ולהתפתח, אך מה לעשות שההחלטה אינה תלויה רק בי אלא גם בשרץ השרוי במוחי שדוחה כל החלטה שאני מקבלת ומחליט שזה לא מקובל עליו השינוי שאני מבצעת בעצמי. זה מין מאבק פנימי כזה, כשסוף סוף היה נדמה לי שעליתי על דרך המלך ודברים עומדים לקבל גוון אחר בחיי, כבר כתבתי לעצמי את כל אותם השינויים הצפויים שאני מאחלת שיקרו, כולי מלאת תקווה שיש סיכוי לדברים חיוביים בחיים ושהכל זה רק דרך ההסתכלות על המציאות. כבר חשבתי שהנה תבוא הגאולה ואני אשתחרר מאותה הפסימיות שמלווה אותי כל חיי, שמגיע לי כל הטוב בעולם ואני בכיוון הנכון להגשמה ומימוש הפונציאל. כעת אני נמצאת במלחמה יומיומית עם העצמי שמתנגד לשינוי. נכון שזה תהליך שאמור להיות מהנה ומלא ריגושים וחוויות, אלא שאצלי זו ממש מאבק בין העבר להווה, בין אותו החלק של המוח שמחזיק ולא מסוגל לשחרר את אותה האמונות, סטריאוטיפים והתפיסות לגבי דרך ההתנהלות של הרגש, חשיבה וההתנהגות. למרות שאני מתמידה כמה שיותר לא להכנע ולהתקדם עם הלב, איכשהו השכל מחזיר אותי אחורה להרגלים הישנים כי זה מה שנוח לו. הוא לא מוכן לשתף איתי פעולה, יש לו חיים עצמאיים משלו. חשבתי על הנושא, ונראה לי שהסיבה ההגיונית האפשרית היא שהחיבור של המודע לתת מודע אשר כל כך רפוי וחלש עד כי נוצר חוסר תיאום בין השניים, דבר שבא לידי ביטוי באי ודאות, קשיי החלטיות, קושי לגבש עמדה ברורה. אולי המוח אשר מנתח, בודק, מסיק מסקנות והסלקטור של מה שנכון, מקובל, הגיוני חיוני יכנס ואת מה שהוא לא מסוגל להבין את התכלית העומדת מאחורי ההחלטה הוא ידחה. אולי בגלל אי הרציונאליזציה של צורת החשיבה החדשה , כל כך קשה לו לעבור את גבולות האפשרי ולקבל את השינוי שלי...( אנחנו כל הזמן בקונפליקט) סיבה נוספת היא אולי בגלל שאני עוד לא ממש מחוברת לעצמי (אני מעלה כל מיני סיבות אפשריות) מה דעתכם?? נשמע הגיוני? איך אפשר בכל זאת לעקוף את גבולות המוח ולהתנות לו לקבל את ההשקפה החדשה של שינוי?
רק כשנדמה היה שהנה התחלתי במסלול חיים חדש, הבנתי שזה לא מספיק רק לקבל את ההחלטה הנכונה לביצוע ולהאמין בה בכל הכוח, העיקר הוא להתנות על המוח לקבל את רעיון החידוש. הדבר הכי קשה להזזה בעולם הם הההרגלים. ברגע שהמוח מקובע על משהו, הוא לא יוותר עליו בשום פנים ואופן ויעשה הכל על מנת להחזיר את המצב לקדמותו. אני כשלעצמי כבר לקחתי את ההחלטה שככה אני לא מוכנה להמשיך לחשוב באותה הצורה בה הייתי מורגלת, ושאני רוצה להמשיך לצמוח ולהתפתח, אך מה לעשות שההחלטה אינה תלויה רק בי אלא גם בשרץ השרוי במוחי שדוחה כל החלטה שאני מקבלת ומחליט שזה לא מקובל עליו השינוי שאני מבצעת בעצמי. זה מין מאבק פנימי כזה, כשסוף סוף היה נדמה לי שעליתי על דרך המלך ודברים עומדים לקבל גוון אחר בחיי, כבר כתבתי לעצמי את כל אותם השינויים הצפויים שאני מאחלת שיקרו, כולי מלאת תקווה שיש סיכוי לדברים חיוביים בחיים ושהכל זה רק דרך ההסתכלות על המציאות. כבר חשבתי שהנה תבוא הגאולה ואני אשתחרר מאותה הפסימיות שמלווה אותי כל חיי, שמגיע לי כל הטוב בעולם ואני בכיוון הנכון להגשמה ומימוש הפונציאל. כעת אני נמצאת במלחמה יומיומית עם העצמי שמתנגד לשינוי. נכון שזה תהליך שאמור להיות מהנה ומלא ריגושים וחוויות, אלא שאצלי זו ממש מאבק בין העבר להווה, בין אותו החלק של המוח שמחזיק ולא מסוגל לשחרר את אותה האמונות, סטריאוטיפים והתפיסות לגבי דרך ההתנהלות של הרגש, חשיבה וההתנהגות. למרות שאני מתמידה כמה שיותר לא להכנע ולהתקדם עם הלב, איכשהו השכל מחזיר אותי אחורה להרגלים הישנים כי זה מה שנוח לו. הוא לא מוכן לשתף איתי פעולה, יש לו חיים עצמאיים משלו. חשבתי על הנושא, ונראה לי שהסיבה ההגיונית האפשרית היא שהחיבור של המודע לתת מודע אשר כל כך רפוי וחלש עד כי נוצר חוסר תיאום בין השניים, דבר שבא לידי ביטוי באי ודאות, קשיי החלטיות, קושי לגבש עמדה ברורה. אולי המוח אשר מנתח, בודק, מסיק מסקנות והסלקטור של מה שנכון, מקובל, הגיוני חיוני יכנס ואת מה שהוא לא מסוגל להבין את התכלית העומדת מאחורי ההחלטה הוא ידחה. אולי בגלל אי הרציונאליזציה של צורת החשיבה החדשה , כל כך קשה לו לעבור את גבולות האפשרי ולקבל את השינוי שלי...( אנחנו כל הזמן בקונפליקט) סיבה נוספת היא אולי בגלל שאני עוד לא ממש מחוברת לעצמי (אני מעלה כל מיני סיבות אפשריות) מה דעתכם?? נשמע הגיוני? איך אפשר בכל זאת לעקוף את גבולות המוח ולהתנות לו לקבל את ההשקפה החדשה של שינוי?