התמונה המנחה היא מונח יסוד אצל לודויג קלאגס
שהיה אבי הגרפולוגיה הגרמנית, ואין לה קשר לשלושת תמונות הכתב שוורדה הזכירה (אגב מדובר בתנועה, צורה וארגון - ולא מהירות, שהיא רק חלק מתמונת התנועה).
זה קצת מורכב מכדי להסביר כאן בפורום, אבל בקצרה תורת ההבעה של קלאגס מחלקת את המבע בכתב היד למבע לא מודע, שהוא ספונטני ואותנטי יותר, ולמבע שיש לו מידה של מודעות ושמכוון על ידי הרצון. הדימוי המנחה הוא רצוני יותר ופחות ואותנטי, למשל, מי שיש לו שאיפות להתבלט, יבטא שאיפה זו באמצעות הבלטות שונות בכתב היד, שנובעות מן מן הדימוי שמנחה אותו.
אודם שאל את המונח הזה, ומשתמש בו באופן שונה. בעיניו התמונה המנחה היא האפיוניים הגרפיים המיוחדים של כל כתב (במקרה של אודם - תשעת הטיפוסים), שמנחים את הגרפולוג כיצד לפרש את הסימנים הגרפיים של הכתב (כי כידוע יש הרבה אפשרויות פרשנות לכל סימן) באופן שיצור אישיות קוהרנטית.