התמודדות קשה
אני לא יודעת אם זה מקובל לשפוך פה את הלב. אבל לצערי הגעתי לפורום הזה כי אמא שלי נפטרה לפני חצי שנה כבר(??). אני בת 28, התחתנתי לפני חודשיים. ההתמודדות שלי עכשיו מאוד קשה. אני סובלת בל גדול. הנקודה הזו הגיעה אחרי מספר חודשים של הדחקה, ועשכיו אני מתעסקת בזה כל היום. זה לא מרפה. ברגעים ביום שאני קולטת שאמא שלי לא כאן, שאני לא יכולה לדבר, לחבק, לנשק, להתקשר...זה מכה בי ואני פשוט מרגישה את החור השחר הזה, שאין לו שום מרפא. פשוט חוסר אונים. אני כל כך רוצה אותה פה-איך מתרגלים לזה? איך משלימים עם זה? איך חוזרים אחר כך להיות מאושרים? היום אין בי שום כוח לתת, לא לבעלי, לא לעצמי-קשה לי להנות, אין לי אנרגיות. אני בעיקר שרויה בעצב עמוק, גם אם לא כל הזמן רואים. אני חולמת על אמא הרבה, אתמול חלמתי שאני מחבקת אותה חיבוק חזק ומספרת לה שחלמתי לילה לפני שאני מראה לה את התמונות מהחתונה וממסיבת הרווקות...הינו כל כך קרובות, כל כך אוהבות, אני בתה היחידה. אני ככ מתגעגעת אליה, קשה לי לקבל את זה שהא לא כאן!! איך יכול להיות שהחיים שלי במצב הזה? שאני צריכה להתמודד עם זה? הסתכלתי על תמונות שלה וכל כך רציתי עוד מפגש, עוד קצת מהפנים הככ מוכרות האלו. איך ממשיכים?
אני לא יודעת אם זה מקובל לשפוך פה את הלב. אבל לצערי הגעתי לפורום הזה כי אמא שלי נפטרה לפני חצי שנה כבר(??). אני בת 28, התחתנתי לפני חודשיים. ההתמודדות שלי עכשיו מאוד קשה. אני סובלת בל גדול. הנקודה הזו הגיעה אחרי מספר חודשים של הדחקה, ועשכיו אני מתעסקת בזה כל היום. זה לא מרפה. ברגעים ביום שאני קולטת שאמא שלי לא כאן, שאני לא יכולה לדבר, לחבק, לנשק, להתקשר...זה מכה בי ואני פשוט מרגישה את החור השחר הזה, שאין לו שום מרפא. פשוט חוסר אונים. אני כל כך רוצה אותה פה-איך מתרגלים לזה? איך משלימים עם זה? איך חוזרים אחר כך להיות מאושרים? היום אין בי שום כוח לתת, לא לבעלי, לא לעצמי-קשה לי להנות, אין לי אנרגיות. אני בעיקר שרויה בעצב עמוק, גם אם לא כל הזמן רואים. אני חולמת על אמא הרבה, אתמול חלמתי שאני מחבקת אותה חיבוק חזק ומספרת לה שחלמתי לילה לפני שאני מראה לה את התמונות מהחתונה וממסיבת הרווקות...הינו כל כך קרובות, כל כך אוהבות, אני בתה היחידה. אני ככ מתגעגעת אליה, קשה לי לקבל את זה שהא לא כאן!! איך יכול להיות שהחיים שלי במצב הזה? שאני צריכה להתמודד עם זה? הסתכלתי על תמונות שלה וכל כך רציתי עוד מפגש, עוד קצת מהפנים הככ מוכרות האלו. איך ממשיכים?
