הלילות שלנו
New member
התמודדות עם משפחה
קודם כל: שנה טובה ובריאה לכולם! אני חולה בסכיזופרניה (סכיזו-אפקטיב). בזמן האחרון אני שמה לב שיותר ויותר מתעכבים על קשיי המשפחות. אני יודעת שהמשפחות עוברות גיהנום אבל בתור בת למשפחה אני יודעת גם שאת רוב האשמה הפילו עליי, כאילו שאני (בזמן שמחלתי הייתה פעילה) אשמה במה שקורה למשפחה שלי. ווללא, לא היה בי כח לדאוג לעצמי. הדבר האחרון שהייתי צריכה הוא עוד כעסים והאשמות כי מהמקום הנמוך שהייתי בו לא יכולתי לעזור לאף אחד, גם לא לעצמי. יש למש]חות נטייה להרגיש שמגיעה להן מחיאת כף על ההתמודדות שלהן. אני חושבת שהמשפחות צריכות לעצור ולמחוא כפיים לבניהן/אחיהן על ההתמודדות שלהם. אני חושבת שאם, להבדיל, היה בן המשפחה חולה במחלה שלא צריך להתבייש בה או להסתיר אותה, היה למשפחה קל יותר להתמודד. זה עצוב. אבל די עם הבעסה. ש נ ה ט ו ב ה ! (גם לאחינו במחלקות הסגורות, שדפקו למשפחות שלהם את החג).
קודם כל: שנה טובה ובריאה לכולם! אני חולה בסכיזופרניה (סכיזו-אפקטיב). בזמן האחרון אני שמה לב שיותר ויותר מתעכבים על קשיי המשפחות. אני יודעת שהמשפחות עוברות גיהנום אבל בתור בת למשפחה אני יודעת גם שאת רוב האשמה הפילו עליי, כאילו שאני (בזמן שמחלתי הייתה פעילה) אשמה במה שקורה למשפחה שלי. ווללא, לא היה בי כח לדאוג לעצמי. הדבר האחרון שהייתי צריכה הוא עוד כעסים והאשמות כי מהמקום הנמוך שהייתי בו לא יכולתי לעזור לאף אחד, גם לא לעצמי. יש למש]חות נטייה להרגיש שמגיעה להן מחיאת כף על ההתמודדות שלהן. אני חושבת שהמשפחות צריכות לעצור ולמחוא כפיים לבניהן/אחיהן על ההתמודדות שלהם. אני חושבת שאם, להבדיל, היה בן המשפחה חולה במחלה שלא צריך להתבייש בה או להסתיר אותה, היה למשפחה קל יותר להתמודד. זה עצוב. אבל די עם הבעסה. ש נ ה ט ו ב ה ! (גם לאחינו במחלקות הסגורות, שדפקו למשפחות שלהם את החג).
