התמודדות עם הלבד
הפסח הזה זהו החג הראשון של הלבד. להשאר בבית, בלי הילדים, בלי בן זוג. אין חדק לחגוג, אין חשק לצאת אפילו להורים. הבית שקט, מהחלונות שומעים צהלות ילדים מתכוננים לארוחה משפחתית ואני לבד. אין חשק לאכול, אין חשק לראות כלום בטלויזיה. מנסה לשמור על אופטימיות ולא מצליחה, הדמעות עולות מדי פעם ומציפות אותי. איך אפשר לעבור חג כל כך משפחתי לבד?
הפסח הזה זהו החג הראשון של הלבד. להשאר בבית, בלי הילדים, בלי בן זוג. אין חדק לחגוג, אין חשק לצאת אפילו להורים. הבית שקט, מהחלונות שומעים צהלות ילדים מתכוננים לארוחה משפחתית ואני לבד. אין חשק לאכול, אין חשק לראות כלום בטלויזיה. מנסה לשמור על אופטימיות ולא מצליחה, הדמעות עולות מדי פעם ומציפות אותי. איך אפשר לעבור חג כל כך משפחתי לבד?