התמודדות, געגוע

SSnow

New member
התמודדות, געגוע

היי , רציתי לדעת את דעתכן על הנושא, מית ההתמודדות או הגעגוע הכי חזקים, זה נכון שתמיד מתגעגעים ותמיד כואבים וזה תמיד חסר , אבל אני חושבת שלכל אחת מאיתנו יש תקופות שבהן זה הכי קשה, בדר"כ זה חגים, ימיהולדת וכאלה... לי הכי קשה כשאני חולה (כמו היום) שאין מי שיטפל בי (הייתי חולה לפני שנתיים בדלקת ראות חריפה, הייתי חולה חודשיים וחשבתי שאני אמות, אז היא הייתה חסרה לי הכי הרבה...) ובזמני יומהולדת... אני תמיד מציינת את היומהולדת שלה (למרות שהיא כבר לא בחיים) ושבוע הבא יש לי יום הולדת וגם הגעגוע נורא מנשוא.... זה היום הולדת הרביעי שלי בלעדיה וזה עצוב
 

SSnow

New member
משהו משמח

יש לי משהו משמח לשתף אתבן... אתמול הייתי אצל הרופאה שלי ומסתבר שגם אחי חולה אז פגשתי אותו שם...(אנחנו לא תמיד כל כך מתקשרים אחד עם השני אז לא ידעתי את זה מראש, הפתעה הפתעה) בכל מצב בגלל ההמתנה הארוכה יצא לנו להיות לבד בחדר קרוב לשעתיים (הרופאה שלי עובדת בשיטה מאוד נחמדה אבל גם מאוד מוזרה) בכל מצב יצא לנו לדבר על המון דברים וסיפרתי לו שאני מתכננת להתחיל "מחקר" על אמא ואולי הוא רוצה להשתתף (כמובן שהוא סירב וניסה להעביר נושא, איך שכבר ציינתי הוא לא מוכן לעלות את הנושא או לציין אותו, ישירות הוא מעביר נושא או הולך, אם הוא יכול).... אבל פה הוא לא יכול היה ללכת , היינו סגורים בחדר... ולכן אני לא הסכמתי שיעביר נושא וגררתי אותו לשיחה..... השיחה הראשונה שלנו על אמא מזה כמעט 3-4 שנים.... אני מקווה שיצא לי יותר פעמיים לדובב אותו... כי הוא ממש ממש כמעט ולא זוכרת אותה ואם כן הוא אף פעם לא מדבר אליה או נזכר בה... בכל מצב זה נגמר בטוב, כי דיברנו והוא לא התעצבן או משהו כזה (דבר שקורה מתיד כשאני מעלה את הנושא, הוא מתעצבן או מאיים בללכת והולך...) הוא אפילו שיתף קצת פעולה זה לא היה קורה ללא הפורום הזה ! אני מודה לכן על הכול ...
 

hartuvim

New member
כל הכבוד!

כל הכבוד על האומץ לדבר על אמא עם אחיך וכל הכבוד שלא ויתרת. מניסיון אני יכולה לומר שהדרך להכיר את אמא ו"לחפש" אותה ארוכה ויש בה עליות ומורדות. אבל אף פעם אל תתיאשי. לפעמים אחיך יהיה איתך יותר ולפעמים פחות. לפעמים אולי גם לך יהיה פחות כוח למסע הזה, וגם זה בסדר גמור. בעצם כבר יצאת לדרך, אז שיהיה בהצלחה ואני אשמח לשמוע מה את לומדת על אמא עם הזמן. (לי יש ניסיון דומה- גם אני הרגשתי שאני לא זוכרת דברים ושלא הכרתי את אמא כאדם מבוגר. לאט לאט התחלתי לשאול חברות שלה, ולדבר עם האחים שלי, ובסוף אפילו נסענו בעקבותיה לעיר בה גדלה בחו"ל והיה נהדר! אז תמשיכי!)
 
למעלה