התמהמה נא
היא יושבת מולי.
- "ובכן על מה אנו מדברים?" - אני אומר - "שמא נמשיך מאתמול?"
- "כן אדוני"
- "פאוסט - האלכימאי שמכר את נשמתו לשטן - מה מציק לו?"
- "הוא הגיע לגיל מופלג, אבל מבין שכל הידע שצבר בכל לימודיו לא כולל בתוכו את האמת שאותה הוא חיפש, והוא על סף יאוש"
- "אמנם כך" - אני תוקע אצבע לתוך פיה, והיא מוצצת אותה.
- "לו רק יגיע הרגע, שבו פאוסט ירצה להישאר, כלומר הוא לא ירצה להגיע אל הרגע הבא, רק אז, מפיסטו יוכל להוסיף את נשמתו לאוסף שלו"
אני מוציא את אצבעי מפיה.
- "והאם מגיע רגע כזה?"
- "במחזה? כן. אך האם את היית רוצה שיגיע?"
- "אאא... הפתעת אותי קצת עם השאלה הזאת"
- "את יכולה לחשוב על זה קצת בזמן שאת חושפת את הפטמה השמאלית שלך"
היא מרימה את החולצה, מפשילה את השרוול השמאלי, ומקלפת את החלק השמאלי של החזיה, כך שהשד השמאלי שלה חשוף.
- "ילדה טובה, יש לך ציצי יפה"
- "תודה אדוני"
- "חשבי אם כך על רגע שתרצי שיתמשך"
- "יש הרבה רגעים, כשאדוני שולט בי"
- "למשל?"
- "כשאני מציגה לפניך, ואדוני מסתכל על הכוס שלי"
- "את אוהבת להיות דוגמנית כוס בשבילי"
- "כן אדוני"
- "אבל את נהנית מהציפיה שאתן לך עוד פקודה - את מקווה שזה יהיה משהו נעים, ואם זה לא נעים, את נהנית מהציפיה שאשחרר אותך"
- "כן אדוני"
- "אם כבר מדברים, תרימי את הרגליים, ותראי את הכוס - אבל בלי להוריד בגדים"
"כן אדוני" - היא מרימה את רגליה, מפשילה את החצאית, ומסיטה את התחתונים עם ידה כך שהכוס שלה גלוי בפני.
- "יופי, נקבה. את שפחה צייתנית ואם תתנהגי יפה תוכלי לשתות מהזין שלי אחר כך"
- "כן אדוני"
- "יפה, אז מה דעתך לגבי העסקה של פאוסט עם מפיסטופלס, האם היית חותמת על אותו חוזה בדמך?"
אני ניגש אליה, דוחף לה אצבע ומתחיל לחקור את התוך שלה.
- "תעני לי, שפחה"
- "זה פרדוקס. ברור שאני רוצה ..." - אני תוקע לה עוד אצבע אחת -".. לחוות רגע של אושר, אבל הרבה רגעים של אושר מובילים לעוד רגעים... אם הוא יתמהמה ... הוא יעכב את הבאים"
- "ולכן?"
- "ולכן ... אדוני" - אני מותח את הנרתיק שלה באצבעותי - "אולי .. העסקה משתלמת"
אני דוחף לה את היד השניה לפה, וממשיך לשחק בכוס שלה, לוחץ על הדגדגן שלה בבת אחת מבפנים ומבחוץ באצבעותיי
- "מממממממממממ"
- "שקט, אישה. אני נושא דברים"
היא משתתקת כמיטב יכולתה. אני ממשיך לבחוש בתוכה.
- "שתי נשמות שוכנות בליבו של פאוסט, נקבה. האחת לרעותה אויבות הן - משום שאחרת אחוזה בעולם החומר, והשניה נוסקת אל פסגות הרקיעים"
אני מוציא את שתי ידיי ממנה, מרחיק מעט את כסאי, ונותן בה מבט חודר.
- "תפתחי את הכוס, אני רוצה לראות"
- "כן אדוני" - רגליה מורמות, חצאיתה מופשלת, והפות שלה מפושק יפה לפני.
- "... כך פאוסט מציג את עצמו לראשונה בפני מפיסטו. וכך גם את, נקבה שלי - מנהלת איתי דיון בענייני שירה, בעוד החצי השני של נשמתך מתענה מרב ציפייה" - אני שולף את איברי לפתע - "לזה."
היא מתנשמת, המראה של איברי הזקור מגרה אותה.
- "אני חושב שיש פה נקבה שצריכה שיתקעו לה"
- "כן אדוני"
- "וכאשר אחדור אלייך, ותרגישי את עוצמתי, האם תרצי שרגע זה ישאר, או שיחלוף?"
- "גם וגם!"
- "אך אם ישאר, לא תגיעי לשיא"
- "שיחלוף!"
- "וכאשר תגיעי לאורגזמה, שישאר או יחלוף? הרי אם ישאר, לא תגיעי לתשישות שאחר כך"
- "שיחלוף"
- "וכשאני בדרך לתת לך זרע, את נהנית מההמתנה, נכון נקבה?"
- "כן אדוני"
- "את נהנית מהציפיה להרגשה שהאדון שלך מסופק, כשהזרע יגיע. הרגע הזה של ציפיה, שישאר או שיחלוף?"
- "שיחלוף! אני רוצה את הזרע של אדוני"
- "אם כך, נקבה, היית יכולה עקרונית לחתום על החוזה עם מפיסטו - אלא שיש לך חוזה איתי, ועכשיו את תקיימי אותו. תתקעי לעצמך את האביזר הרוטט ההוא, אני רוצה להסתכל עליך".
היא מביאה את הוויברטור עם החוט, מחדירה אותו, ומפעילה אותו. אני בינתיים נעמד בתצפית עליה, מאחורי כסא שמסתיר את איברי, כך שלא תראה באופן ברור מדי שאני מאונן תוך כדי צפייה.
- "לא לעצום עיניים! תסתכלי עלי."
היא מסתכלת עלי, תוך כדי שהרטט בתוכה מתחיל להעביר אותה על דעתה.
- "תפתחי את הפה, תוציאי לשון - אני רוצה לראות"
היא עושה כדברי, מה שמקשה עליה להתרכז באורגזמה, ומאריך את משך הסבל/עונג שלה. בסופו של דבר היא לא יכולה יותר, ומתמוטטת מולי.
אני כבר קרוב לסף הרבה זמן, מתאפק עד הרגע הנכון, שזה עתה הגיע.
- "פה גדול"
היא פותחת, והזרע שלי נשפך במנות גדושות לתוכה.
- "אנו נתמהמה קצת עם הרגע הזה, נקבה. תשחקי קצת עם השפיך שלי"
היא מניעה את לשונה בתוך פיה, מעבירה את השפיך ממקום למקום, ומגרגרת איתו.
- "ועכשיו שיחלוף. שתי!"
היא בולעת.
- "ילדה טובה" - אני מעניק לה פליק קטן.
היא יושבת מולי.
- "ובכן על מה אנו מדברים?" - אני אומר - "שמא נמשיך מאתמול?"
- "כן אדוני"
- "פאוסט - האלכימאי שמכר את נשמתו לשטן - מה מציק לו?"
- "הוא הגיע לגיל מופלג, אבל מבין שכל הידע שצבר בכל לימודיו לא כולל בתוכו את האמת שאותה הוא חיפש, והוא על סף יאוש"
- "אמנם כך" - אני תוקע אצבע לתוך פיה, והיא מוצצת אותה.
- "לו רק יגיע הרגע, שבו פאוסט ירצה להישאר, כלומר הוא לא ירצה להגיע אל הרגע הבא, רק אז, מפיסטו יוכל להוסיף את נשמתו לאוסף שלו"
אני מוציא את אצבעי מפיה.
- "והאם מגיע רגע כזה?"
- "במחזה? כן. אך האם את היית רוצה שיגיע?"
- "אאא... הפתעת אותי קצת עם השאלה הזאת"
- "את יכולה לחשוב על זה קצת בזמן שאת חושפת את הפטמה השמאלית שלך"
היא מרימה את החולצה, מפשילה את השרוול השמאלי, ומקלפת את החלק השמאלי של החזיה, כך שהשד השמאלי שלה חשוף.
- "ילדה טובה, יש לך ציצי יפה"
- "תודה אדוני"
- "חשבי אם כך על רגע שתרצי שיתמשך"
- "יש הרבה רגעים, כשאדוני שולט בי"
- "למשל?"
- "כשאני מציגה לפניך, ואדוני מסתכל על הכוס שלי"
- "את אוהבת להיות דוגמנית כוס בשבילי"
- "כן אדוני"
- "אבל את נהנית מהציפיה שאתן לך עוד פקודה - את מקווה שזה יהיה משהו נעים, ואם זה לא נעים, את נהנית מהציפיה שאשחרר אותך"
- "כן אדוני"
- "אם כבר מדברים, תרימי את הרגליים, ותראי את הכוס - אבל בלי להוריד בגדים"
"כן אדוני" - היא מרימה את רגליה, מפשילה את החצאית, ומסיטה את התחתונים עם ידה כך שהכוס שלה גלוי בפני.
- "יופי, נקבה. את שפחה צייתנית ואם תתנהגי יפה תוכלי לשתות מהזין שלי אחר כך"
- "כן אדוני"
- "יפה, אז מה דעתך לגבי העסקה של פאוסט עם מפיסטופלס, האם היית חותמת על אותו חוזה בדמך?"
אני ניגש אליה, דוחף לה אצבע ומתחיל לחקור את התוך שלה.
- "תעני לי, שפחה"
- "זה פרדוקס. ברור שאני רוצה ..." - אני תוקע לה עוד אצבע אחת -".. לחוות רגע של אושר, אבל הרבה רגעים של אושר מובילים לעוד רגעים... אם הוא יתמהמה ... הוא יעכב את הבאים"
- "ולכן?"
- "ולכן ... אדוני" - אני מותח את הנרתיק שלה באצבעותי - "אולי .. העסקה משתלמת"
אני דוחף לה את היד השניה לפה, וממשיך לשחק בכוס שלה, לוחץ על הדגדגן שלה בבת אחת מבפנים ומבחוץ באצבעותיי
- "מממממממממממ"
- "שקט, אישה. אני נושא דברים"
היא משתתקת כמיטב יכולתה. אני ממשיך לבחוש בתוכה.
- "שתי נשמות שוכנות בליבו של פאוסט, נקבה. האחת לרעותה אויבות הן - משום שאחרת אחוזה בעולם החומר, והשניה נוסקת אל פסגות הרקיעים"
אני מוציא את שתי ידיי ממנה, מרחיק מעט את כסאי, ונותן בה מבט חודר.
- "תפתחי את הכוס, אני רוצה לראות"
- "כן אדוני" - רגליה מורמות, חצאיתה מופשלת, והפות שלה מפושק יפה לפני.
- "... כך פאוסט מציג את עצמו לראשונה בפני מפיסטו. וכך גם את, נקבה שלי - מנהלת איתי דיון בענייני שירה, בעוד החצי השני של נשמתך מתענה מרב ציפייה" - אני שולף את איברי לפתע - "לזה."
היא מתנשמת, המראה של איברי הזקור מגרה אותה.
- "אני חושב שיש פה נקבה שצריכה שיתקעו לה"
- "כן אדוני"
- "וכאשר אחדור אלייך, ותרגישי את עוצמתי, האם תרצי שרגע זה ישאר, או שיחלוף?"
- "גם וגם!"
- "אך אם ישאר, לא תגיעי לשיא"
- "שיחלוף!"
- "וכאשר תגיעי לאורגזמה, שישאר או יחלוף? הרי אם ישאר, לא תגיעי לתשישות שאחר כך"
- "שיחלוף"
- "וכשאני בדרך לתת לך זרע, את נהנית מההמתנה, נכון נקבה?"
- "כן אדוני"
- "את נהנית מהציפיה להרגשה שהאדון שלך מסופק, כשהזרע יגיע. הרגע הזה של ציפיה, שישאר או שיחלוף?"
- "שיחלוף! אני רוצה את הזרע של אדוני"
- "אם כך, נקבה, היית יכולה עקרונית לחתום על החוזה עם מפיסטו - אלא שיש לך חוזה איתי, ועכשיו את תקיימי אותו. תתקעי לעצמך את האביזר הרוטט ההוא, אני רוצה להסתכל עליך".
היא מביאה את הוויברטור עם החוט, מחדירה אותו, ומפעילה אותו. אני בינתיים נעמד בתצפית עליה, מאחורי כסא שמסתיר את איברי, כך שלא תראה באופן ברור מדי שאני מאונן תוך כדי צפייה.
- "לא לעצום עיניים! תסתכלי עלי."
היא מסתכלת עלי, תוך כדי שהרטט בתוכה מתחיל להעביר אותה על דעתה.
- "תפתחי את הפה, תוציאי לשון - אני רוצה לראות"
היא עושה כדברי, מה שמקשה עליה להתרכז באורגזמה, ומאריך את משך הסבל/עונג שלה. בסופו של דבר היא לא יכולה יותר, ומתמוטטת מולי.
אני כבר קרוב לסף הרבה זמן, מתאפק עד הרגע הנכון, שזה עתה הגיע.
- "פה גדול"
היא פותחת, והזרע שלי נשפך במנות גדושות לתוכה.
- "אנו נתמהמה קצת עם הרגע הזה, נקבה. תשחקי קצת עם השפיך שלי"
היא מניעה את לשונה בתוך פיה, מעבירה את השפיך ממקום למקום, ומגרגרת איתו.
- "ועכשיו שיחלוף. שתי!"
היא בולעת.
- "ילדה טובה" - אני מעניק לה פליק קטן.
