התלבטות

[לורליי43]

היש פוליטיקאי שהמדינה שקטה

בתקופת שלטונו? בדרך כלל אפשר לזהות מדינאי שבתקופתו טוב באופן יחסי- על פי כמות המשקיעים מחו"ל, על פי הצמיחה הכלכלית- ובתקופת רבין היתה רגיעה שאפשרה את המצב הזה. רצח רבין, הכניס את המדינה לסחרור- כך שאי אפשר להתעלם מהתחושה הקשה שהיתה כאן אחרי הרצחו. מי שמאמין בדרכו של רבין- מוסיף בטח את תחושתו האישית, מי שלא- חייב להסביר שזו לא הדרך לנסות ולשנות מדיניות.

 

[נועה לביא]

הבעיה היא שיש תחושה

גם שלי, ואני מאמינה למדי בדרכו, שעל היום הזה "משתלטים" כאלה שבטח היו עולים לרבין ז"ל על העצבים די מהר... המשמעות של היום הזה לא צריכה להיות "די לכיבוש!", אלא בדיוק למה שקרה, ולזה העובדה שרבין ישב בראש המערך לא ממש רלוונטית.

 

[לורליי43]

בעיני יש משמעות לתחושה שהיתה

באותה תקופה. אני (וציבור גדול מלבדי) הרגשתי טוב לראשונה מזה הרבה שנים. כשהוא נרצח- התחושה היתה שנגדע משהו ושלא נתאושש ממנו כל כך מהר- מה שהסתבר כנכון. כך שהאבל מבחינתי, הוא לא רק עליו, אלא על התקופה שהוא סימל בעיני כל כך הרבה אנשים.

 

[noa128]

זה לא היה אז וזה גם לא היום - כל כך

פשטני. אני מניחה שהיית די צעירה בתקופה ההיא, אבל לורליי ואנוכי, שכבר היינו בגיל שמושפע באופן ישיר ממה שקורה במדינה (כלכלית בעיקר, מיסים, תעסוקה וכד'), בהחלט יכולות להעיד שהרצח גדע אופק לעתיד טוב יותר - כלכלית ובכלל, הייתה תקווה שיהיה יותר טוב. זו הייתה הפעם הראשונה שדיברו ברצינות על שלום ואת הקולות האלה שמעו גם משקיעי חוץ, מה שהביא כאן לצמיחה והורגש בהרבה תחומי חיים. אז לא אומר שהיה גן עדן - רחוק מכך, אבל הייתה תקווה. על גלי התקווה הזו נישא גם אהוד ברק שזכה בבחירות ברוב של 60 אחוזים, כמעט אך ורק בשל הרצון של חלק גדול מהעם לחזור לימי התקווה ההיא אחרי הימים החשוכים שבאו בעקבות הרצח.

 

[לורליי43]

ותקציב החינוך היה פי 2.5 מהיום

בימי רבין, עלתה הצמיחה ל7.6%. האבטלה ירדה בחצי. התיירות פרחה, הוקמו מחלפים וכבישים. ועיקר העיקרים, תקציב החינוך עלה משישה מיליארד שקלים, לשישה עשר מיליארד שקלים.

 

[אריאלה841]

קשה להאמין!!! איזה ירידה דרסטית

מדהים. ???????????????????

 

[אמא של שראנ]

הקושי האמיתי שלי ביום הזה-

הוא הפסטיבל שנהיה סביבו. במקום יום שפניו אל העתיד, הפך היום ליום שפניו אל העבר. (שלא לדבר על האירוניה שמי שאחראי לאמרת השפר "הפרופלורים" ו"הם לא מזיזים לי" הפך לסמל לסבלנות וסובלנות.) קשה לי הניכוס של האבל שדוחף בכח את מתנגדי דרכו הפוליטית החוצה מכל אבל או כאב.

 

[תיקי א]

רצח רבין הוא ארוע חמור ברמה הלאומית

לא יותר ולא פחות. ראש ממשלה מכהן במדינת ישראל, עלה על הבמה בעצרת פוליטית, נאם, שר, ירד, ונורה באכזריות ע"י אדם שלא הסכים עם פועלו (שאותו פעל כראש ממשלה נבחר). משנתו הפוליטית בכלל אינה מן העניין ולכן כל הדיבורים על "מורשת רבין" רק מרחיקים את הדו שיח מהפואנטה ומחשיבות הנושא ברמה הלאומית חברתית. הארוע עצמו הוא רב משמעות, ראשוני ויש להפיק ממנו לקחים בכל מיני רבדים. לא מבינה מה כ"כ קשה להסביר את זה, גם בלי להכנס לפאתוס של: הוא ויתר והם הגנו על המולדת, הוא רצה לתת והם רצו לשמר, הוא הלך לאבדון והם בגבורתם עצרו אותו... ומן הצד השני יאמרו אבות לבניהם: הוא רצה שלום והם חרחרו מלחמה, הוא היה טוב והם רעים, הוא נרצח והם רוצחים. אם כך אתה רוצה להציג את הנושא ולא מסוגל כלל להתעלות מעבר לויכוח הפוליטי הנצחי, הרי שלא הפקת לקחים כלל.

 

[נועה לביא]

../images/Emo45.gif

 

[Kalla]

../images/Emo45.gif

וחוץ מזה, בלי קשר, מה זה בכלל "מורשת רבין"? אם כבר, "מורשת פרס".

 

[נועה לביא]

המצאה ציניקנית

של מי שהחליט שהרצח יכול להוות אחלה סוס לרכיבה לאג'נדה הפוליטית שלו. קוראים לזה "קיבוצניקים".

 

[noa128]

לפעמים עדיף לשתוק.

 

[נועה לביא]

אבל קשה ליישם, הא?

 

[אביבקיץ]

../images/Emo45.gif

 

[מיכל שב]

../images/Emo45.gif