התלבטות???????????

[rivi4]

התלבטות???????????

שלום לכולם רציתי לשאול אתכן שאלה מאוד מורכבת והיא הולכת ככה: בזמן האחרון אני חושבת ומאוד מאוד רוצה לעשות שירות לאומי בדירת שרות בהרצליה הבעיה שלי היא כזאת שאני קווקזית (עדה שמאוד דומה בחוקים שלה לערבים) ואמי ואבי לא מסכימים לי היום רבתי עם אימי על זה ואמרתי לה שאני אלך בכול זאת למרות רצונה אז היא איימה עליי ואמרה לי שאני לא אעיז ללכת כי אבי אשבור לי את הרגליים ולא יתן לי בכלל לעשות שירות לאומי אני לא יודעת מה לעשות אני מאוד רוצה להיות עצמאית וסוף סוף להנוץ מהחיים כמו כול בחורה רגילה בגילי(אני לא יכולה להנות עכשיו כי אבי מגביל אותי באלף ואחד איסורים ) מה אתם מציעים לי לעשות 1. לעמוד במילה שלי וללכת בכול זאת ואז יש סיכוי שיום לפני השירות אבי יחסום בגופו את היציאה מהבית ויפתח ריב רציני ביותר ביני לבין אבי ואימי ? 2. לעשות שירות לאומי קרוב לבית כדי שההורים שלי לא יגעו בי פיזית ולא יפתח ריב ? 3. האם הרכזת תתן לי דירה גם אם ההורים שלי לא מרשיםלי בכלל לחשוב על דירת שירות ?

 

[גברת שרה השכנה]

אוי איזה שאלה קשה

אני יתחיל מהשאלה האחרונה שלך: ההחלטה היא כולה שלך!!! כשאת בשירות לאומי את לא צריכה אישור מאבא/אמא בשביל לקבל דירת שירות ולשרת מחוץ לבית. לגבי הסכסוך האישי עם ההורים - זה נורא תלוי בך. אני במקומך הייתי מתרחקת כמה שיותר ממקום שמאיימים עלייך באלימות פיזית. השאלה היא מה תעשי אחרי שתגמרי את השירות לאומי כי תהיי חייבת להיות עצמאית במידה וההורים באמת לא יקבלו את ההחלטה שלך. בהצלחה שיהיה לך!

 

[rivi4]

בבקשה תייעצו לי

הנושא הזה מעיק עלי וחשוב לי לדעת האם ללכת ראש בראש עם ההורים או להחליט להיות עצמאית?

 

[מותה של האפוקליפסה]

אז ככה:

יש לי חברה, שהיא אמנם לא מהעדה הקווקזית, אבל בלי וללא שום קשר - אמא שלה לחוצה. לחוצה, מאז ומתמיד. זה מגיע למצב שחברה שלי לא יוצאת אף פעם, לא נוסעת לשום מקום (כולל למיונים בצבא, וגם זה בלב קשה כי אמא שלה בוכה לה מול העיניים ומאבדת את העשתונות). אצל אמא שלה זה מתוך דאגה גרידא ולא מתוך מסורת כלשהי, אבל לא נראה לי שיש הבדל גדול כאן. חברה שלי צריכה ללמוד לעמוד על שלה. שאלתי אותה מה יהיה כשהיא באמת תתגייס, והיא אמרה שאמא שלה בטח תתאבד, או משהו כזה. האמת? זה לא בשמיים. אני חושבת שאת צריכה לעמוד על שלך, ולצאת לדירת שירות בהרצליה. חברה שלי הפסידה כבר חצי נעורים, את אל תפסידי את תקופת השירות (אני לא אומרת שמגורים בבית הם בהכרח הפסד תקופת שירות, אבל עבור מי שרוצה לחיות בדירת שירות - זה כן.). מה שכן, אל תחכי לדקה התשעים. תודיעי להם כבר עכשיו שאת מתכוונת לעזוב את הבית, ואין כל דרך בה הם יוכלו לעצור אותך, חוקית ועקרונית. חוקית: א. אם את מתחת לגיל 18 - החוק מגן עלייך, ואם הם אוסרים עלייך לצאת מהבית או להיות בשירות לאומי, יש להם כבר עסק עם הרשויות, והמועצה להגנת הילד יכולה להכנס לתמונה, על סמך עילות שונות, שאינני בקיאה בהן כל-כך, אבל אני יודעת שיש. בין השאר, אגב, שהם חוסמים את הדלת בפנייך, אם את אכן מתכוונת לכך שזה קורה באופן מוחשי. יכול להיות שזו הייתה מטאפורה שלא הבנתי. ב. אם את מעל גיל 18 - החוק אמנם לא מגן עלייך, אבל בטח שלא עליהם. החוק איתך בכל המובנים - את יכולה לעשות מה שאת רוצה, והם לא יכולים לאסור עלייך כלום, גם מתוקף זכותך האזרחית. אם כי, אם את מעל גיל 18 זה באמת בעייתי יותר, כי אין לך כבר רשויות למקרים כאלו. ובאופן עקרוני: אין מהלעשות. כמו שאמא של חברה שלי צריכה להתעשת ולהבין שהיא לא יכולה להחזיק את הבת שלה בבית לנצח וכל ילד צריך דברים מסויימים, גם הורייך צריכים להבין שיש לך זכויות ושלא מהם למנוע ממך לעבור לגור בדירת שירות, או לעשות שירות לאומי. אני בעד שתעברי, אבל, כאמור - תודיעי להם לפני. כמו כן, אני מציעה לך לפנות ל"שלומית" (את דרכם, נכון?), ולבקש מהרכזת תמיכה סוציאלית. אם אני לא טועה, ואני בטח לא טועה, בשלומית יש גם רכזת סיעודית וסוציאלית, כמו בצבא (משקי"ות וכו'), שתפקידה לדאוג לבנות ובני שירות עם בעיות בדיוק כמו שלך. היות ואת במסגרת שהיא כמו מסגרת צבאית, את זכאית לקבל תמיכה מטעם עובדת סוציאלית, שיכולה אפילו להוציא אותך בכוח מהבית אל דירת שירות, אם זה מה שידרש. אשר להורים שלך - זו תהיה הבחירה שלהם אם לדבר איתך או לא. אני חושבת שהם יסלחו לך, בסופו של דבר. את צודקת, מדובר בצעד קשה וכבד ואני מבינה את ההיסוסים שלך. אני מקווה שעזרתי לך, אוליאפילו קצת. דברי עם הרכזת שלך, לכל מקרה שלא יהיה. - נעמה.