ועוד כמה נקודות.
מירית שלום. אכן, הרבה אנשים מגיעים לגישורים כדי "לסמן וי", ולא באמת מתכוונים להמשיך. הם עושים זאת כדי להרשים את השופט. אני מציעה שתגיעי לגישור, אולי תופתעי, אולי כאשר תשמעי את הצד השני תראי את הדברים אחרת. הגישור זוהי הזדמנות טובה לשמוע ולהשמע ויש הפתעות. ייתכן ובשיחה ביניכם (בינך לבין הצד השני) תשמעי דברים אחרים, שלא חשבת עליהם קודם. אני מציעה לך להגיע לגישור עם ראש פתוח ולתת צ'אנס אמיתי. אני מסכימה עם שילה שבתחילת הליך משפטי, בדר"כ כל צד בטוח שהוא צודק, בטח זה אשר הגיש את התביעה,ולמרות זאת, יש המסיימים את הסיפור בהליך גישור. יש אכן הבדל בין גישור לפשרה, כפי שציינה שילה, אולם בגישור יש דבר נוסף-בגישור קונים את הסיכון. כאשר נמצאים בהליך משפטי, התוצאה תלויה בסיפור עצמו, בראיות, בצדדים, כיצד הם עומדים בלחץ של חקירה נגדית, בעורכי הדין ובשופט. את יכולה להבין מזה, שיש כאן הרבה פרמטרים שמשפיעים. בגישור, הצדדים עצמם אחראים על פסק הדין, הם קובעים אותו ולא שופט חיצוני, אשר מושפע מכל מה שציינתי כאן. לעיתים אפילו כדאי לערוך חישוב ראלי, גם אם זה לא צודק - כמה עולה לי משפט, כמה יעלה לי שכר טרחת העורך דין. כמה משאבים זה מצריך ממני - משאבים כלכליים, משאבים נפשיים. כדאי לערוך חשבון נפש אישי - מה אני יכול להרויח בגישור, אם אגיע להסכמות היום ולא אמשיך בהליך משפטי אשר יכול להמשך שנים. ייתכן שבסופו של תהליך תנצחי במשפט, אולם יש לקחת בחשבון את כל המחירים שתשלמי בדרך, ראי אם זה מתאים לך. וכן, ייתכן ואת צודקת. ייתכן וכדאי לך להמשיך בהליך המשפטי. ייתכן ובסופו של דבר תנצחי בו. אולם אני סבורה, שבבואך להליך הגישור, ראשית עלייך לערוך חשבון נפש עם עצמך, על אותן נקודות שהעלתי כאן. חשוב לדבר עם העו"ד ולקבל ממנו הערכת סיכון סיכוי בתיק. וכדאי, אם כבר פונים לגישור, להגיע עם ראש פתוח, ולהקשיב לאחר. בהצלחה.
