התלבטות לגבי חינוך

[עמליה עמית]

החינוך הביתי הוא השקעה מטורפת...

אם את עובדת, לילד אוטיסט על מנת להבנות לו את היום, צריך ליצור סדר יום ברור. ולכן אם לא יהיה מישהו שמנהל את כל זה, תהיה לו בעיה להתמודד עם זמן פנוי והוא עלול לשקוב ואז החינוך הביתי יכול ללהית מזיק.

החינוך הביתי תלוי בהורים ואיך הם רוצים לקדם את הילד, מה היעדים.

לפעמים היעד הוא לימודי ושהילד יעשה בסופו של דבר את הבגרויות כמו כולם...

לפעמים היעד הוא דווקא תקשורתי. לתת לילד לנוח מהקשיים והטראומה מביה"ס, וליצר תקשורת חיובית לאט לאט עם ילדים בני גילו, כאשר ההחלטה בידי ההורים והם קובעים מה נכון ללמד את הילד, וכך ניתן לקבוע מה הדברים שנותנים לילד כוחות... החוזקות שלו, היכולת, הדברים שמעניינים אותו להתרכז בהם... וליצר עבורו תקשורת תומכת בד בבד.

מצד אחד החינוך הביתי מתאים לילד אוטיסט יותר מכל מסגרת אחרת, כיוון שכשהוא נמצא במסגרת בית ספרית, ישר זורקים אותו לתוך קבוצה שלא מתאימה ללקות שלו... אני מאמינה שילדים אוטיסטים צריך לעבוד איתם אחד לאחד, אם זה מבחינה לימודית ואם זה מסינה תקשורתית... הבן שלי פורח בבית.

זו הסיבה שהרבה ילדים אוטיסטים, כשהם עוזבים את ביה"ס ועוברים לחינוך ביתי שהוא בד"כ אחד על אחד, נרגעים מאוד ומתפקדים כמו שהם באמת. ללא לחץ ריגשי שבגיל ההתבגרות מביא אותם למצבים קשים מאוד.

ולכן, אני חושבת שמי שיכול להתמודד עם חינוך ביתי, ולא לשלוח את הילדים למוסדות החינוך הקיימים, שיעשה זאת.

 

[alonaken]

לדעתי בית ספר לא מכין את התלמידים להתמודדות

עם החיים.

הכנה לחיים ולעצמאות אפשר לעשות גם במסגרת חינוך ביתי והיא יכולה להיות הרבה יותר מוצלחת ואמיתית ועם הרבה פחות טראומות ולחצים מיותרים ממה שהוא עלול לעבור בבית הספר.
היתרונות של בית ספר הם שלומדים שם חומר עיוני - שאפשר ללמוד אותו גם במסגרת חינוך ביתי, ושנפגשים עם החברים - ואפשר להפגש עם חברים גם כשלומדים במסגרת חינוך ביתי.
טיפולים והכנה לעצמאות והתמודדות עם החיים עשויים להיות יותר טובים ומועילים דווקא במסגרת הביתית וזאת בקצב האישי שלו עם כמה שפחות לחצים מיותרים ומזיקים.

לחץ , מתח וחרדה שוחקים ופוגעים בילד, זה לא מחשל, זה רק עלול להרוס.

אבל אם תחליטו שאתם מסוגלים ורוצים - מאוד חשוב לתת לילד לבחור אם הוא בכלל רוצה חינוך ביתי.

 

[arana1]

בוודאי

לאדם מתוח ועצבני וחרד אין בכלל מרחב לשיקול דעת או ליכולת לקיים החלטות איכותיות
הוא עסוק כל הזמן בלשרוד את הרגע הבא
במצב כזה אי אפשר להתחיל בכלל לפתח עולם פנימי שיאפשר מימוש של ברירות מושכלות יותר
בית הספר פוגם אנושות ביכולתו של הילד לגבש עצמאות מהותית
אלא שהתפישה של עצמאות כמשהו שמחשלים לקראות נובעות מהזיהוי של עצמאות עם בריונות
והיא לא
ממש לא

 

[alphadelta]

תודה

מסכימה שחשוב לתת לו לבחור. ואכן נשתף כשנדע יותר בעצמינו.

 

[1אילת2]

לא בדיוק. חינוך ביתי זה מצוין, ובית ספר זה

לעיתים רעיון גרוע, אבל אין כמו בית הספר להכנה לחיים.
ההתמודדות הבית ספרית מלמדת. הין התקשורת עם מורים וילדים, הן משחק משותף לא מונחה, בו מעברים רבים, הן למידה מילדים אחרים, הן צפיה בהתנהגויות מקובלות ולא מקובלות של אחרים, הן התמודדות עם הצלחות וכשלונות- כל אלו מאוד מכינים.
אם עוברים לחינוך ביתי צריך להקפיד על כמה דברים: אם רוצים שהילד ילך לבית הספר בשלב מסוים, או שיעשה בגרויות, צריך ללמד גם את הדברים הלא חשובים. תנך, ספרות, מולדת, הבעה. ללמוד לכתוב תשובה מלאה. לעבור בין ספר, לחוברת, למחברת. מפגש עם ילדים יותר מפעם בשבוע. מפגשים מונחים ולא מונחים, במקומות שונים.
חינוך ביתי יכול להוריד לחצים ומתחים וחרדות אולם עלול ליצור הסתגרות שלא מאפשרת חשיפה לאחרים. אני מתכוונת לילדים שמלכתחילה מתקשים בתקשורת.

 

[arana1]

מכינים את מי ? ולמה ?

והיה אם נניח שמישהו מתישהו באמת יקבל את העובדה שאין שום אפשרות להסתירה שלאוטיסטים צרכים ויכולות והעדפות תקשורתיות שונות מהמקובל
איך כפייה של תבניות תקשורת שמזעזעות ומפריעות ומשבשות את היכולת התקשורתית היחודית לאוטיסט תכין אותו לחיים ?
אם כבר זה רק ישבש את יכולת האבחנה שלו בין מה שמתאים לו ומה שלא מתאים לו
מה זה מקובל ? מקובל על דעת מי ?

ההתמודדות עם הצלחה וכשלון היא הרבה יותר טובה והרבה יותר יעילה בסביבה שלא מענישה על כשלון בזלזול או פגיעה בתדמיתך
אנשים יצירתיים הם אנשים שמעיזים להיכשל
בבית ספר אין זמן להיכשל,זה אסור

יש סיבה לכך אצל אוטיסטים אין את הנטייה הנורמטיבית ללמוד בעיקר דרך חיקוי,והסיבה הזאת היא חלק מהותי מהגרעין היצירתי והמקורי שלהם,וגם מכתיבה צורך בסביבה שונה לגיבוש זהות,סביבה שלא מושתתת על חיקוי עיוור אלא על הפנמה מקורית ויצירתית וביקורתית של המציאות

מי שלא מעוניין במשחק משותף אין לכפות את זה עליו
המגע עם אדם אחר,יצירת גבולות השיתוף וההדדיות חייבת להתברר בצורה הדדית,תוך התחשבות באנשים שלא רוצים ולא יכולים לשתף כמו שכולם משתפים
וגם כאן
לדברים יש סיבות עמוקות בגרעין הזהות
יחס עיוור ונוקשה ללגיטימיות של האחר לחוות את המציאות ואת המפגש הבין אישי בדרך שתתאים לכיווני התפתחותו כמו שהוא חווה אותם לא יכין את האוטיסט לחיים וגם לא יכין את החיים לאוטיסט
זה סתם בזבוז שמחירו כאב וסבל וביזוי זכותו של היחיד להגשים את עצמו

 

[abashel13]

חינוך ביתי

הוא בחירה ולא מטרה ואי אפשר לבחור "בכאילו"... בחירה מאפשרת שינויים

ואם המודל של בי"ס שלחץ ומתח הם חישול לעתיד המודל של חינוך ביתי הוא שונה והוא עובד הרבה יותר על מרחב בטוח,

לימוד מתוך בחירה והתאמה מירבית ליחודיות האישית.... מה מהדגם הזה טוב לעתיד הוא שאלה היפוטתית ומיותרת...

הבחירה היא מה עושים בהווה ומה אפשרי בהווה ומאחר והמודל הבית ספרי כבר מוכר וידוע הבחירה במודל של חינוך ביתי

תחולל שינויים בהווה הקונקרטי ובהתאם תוכלו להמשיך בהם או להפסיק אותם בהמשך. בית ספר לא יברח ויהיה שם עם המודל של לחץ מתח

וכל שאר מגרעותיו ויתרונותיו גם בעוד כמה שנים.

 

[alphadelta]

תודה

לא חשבתי על זה כך. אכן בית הספר לא בורח. . .

 

[אמא אוהבת מאוד1]

לדעתי לנסות קודם פתרונות במסגרת הקיימת

הי. צריך לבדוק מה בדיוק מלחיץ את הילד. בית הספר כיום, לדעתי , הוא מסגרת מלחיצה. יש המון מטלות, וילדים צעירים נדרשים ללמוד שעות רבות, כאשר לפעמים יש צורך להתאים את הלמידה לילד ספציפי.
לדעתי בית הספר צריך לתת את הפתרונות כך שהילד לא ירגיש לחוץ, ויוכל ללמוד בקצב המתאים לו יותר.
למשל: ניתן לבקש מן המורה להפחית את כמות שיעורי בית שהילד מחוייב בה.
הסייעת תצא איתו להפוגות/ הפסקות כשהוא זקוק לכך , אם זקוק. וכדומה.
ניתן להיעזר בסייעת הצמודה ובמורה כדי לעשות כל מיני התאמות שיקלו על הילד.
לנסות לתת לו פתרונות שיגרמו לו להרגיש טוב יותר במסגרת הקיימת.
הייתי עושה שינוי כה קיצוני כחינוך ביתי- רק אם אין ברירה.

 

[alphadelta]

תודה

תודה על נקודת המבט שלך.

אכן אנחנו מנסים לראות מה מלחיץ.

 

[נועה לביא]

מסגרת בית ספר מכינה לחיים הבוגרים.

לחיים הבוגרים של עידן המהפיכה התעשייתית. נדמה לי שאנחנו כבר לא ממש שם. כל ילד, בשביל לגדול ולהתפתח בצורה בריאה צריך שחוויית ההתבגרות תהיה בסופו של דבר חיובית. כן, גם קשיים, גם תסכולים, גם לחץ - אבל בשקלול, חוויה חיובית. האם חווית בית הספר עבורו היא בסה"כ חיובית או שלילית? חוויה חיובית בונה, חוויה שלישית הורסת, מצלקת, מותירה משקעים, ובטח לא מאפשרת התבגרות בריאה.

אמרו לך דברים נכונים - את צריכה לברר האם המתח והחרדה וההתפרקות נובעים ממשהו נקודתי שניתן לפתור, או מכך שזה פשוט לא עובד, עם כל הרצון וכל ההכלה. מסגרת בית הספר לא מתאימה עבור כולם. "יש ילדים זיגזג". בהתחשב בכך שהמסגרת הבית ספרית הרגילה לא באמת מתאימה לעידן שלנו, לא ברור על מה כ"כ שווה להתעקש כאן. למה את רוצה להכין אותו? לאולמי הרצאות מפוצצים בהם אמורים ללמוד חומר של שנה א' באוניברסיטה? ממש גרוייסע מצייע.

אני לא אוטיסטית. בכ"ז, המסגרת הבית ספרית חנקה אותי. הטוב ביותר אליו היה ניתן להגיע, כשהייתה הכלה יחסית, היה "כמעט נסבל". עזבתי בגיל 15, לאחר שנה שבה מרדתי בכל הכוח והפסקתי להראות נוכחות. חבל שלא קודם.

 

[arana1]

לגמרי

יש דברים שאמורים להיות כבר מובנים מאליהם מזמן אבל אנשים והמערכות שאותם הם מקיימים ממש לא ממהרים להתעדכן

למשל
למה אוטיסט מרגיש מוצף בסביבה צפופה ואדם נורמטיבי לא מרגיש כך ?
כי בניגוד מוחלט לכל מה שהסמכויות מפליצות לרשות הכלל דווקא האוטיסט הוא זה שמודע בכל מאודו וגופו לקיום האינדוודואלי והיחודי של כל אחד מאתנו
הנ"ט,הפסיכולוג,המאבחן,המורה,הרופא... כל אלה כופים על המיעוט שאין לו ברירה אלא להתפתח תבניות שהיו מיושנות ומדכאות כבר לפני מאתיים שנה
מבחינת האדם הנורמטיבי היחיד הוא ישות חסרת פנים ואין לו קיום אלא כחלק מתנועה המונית אחידה
האוטיסט חווה כל אדם כסיפור מיוחד
מבחינתו בית הספר מהווה חלל הדחוס במספר לא סביר של סיפורים יחודיים ואישיים המתנגשים אחד בשני באלימות שמועכת מהם את הזהות והפנים
החלל האישי שלו מחולל ללא האף
האינטימיות שלו נאנסת כשיגרה לפי תקנים וצווים שנכפים בחומרה צדקנית על ידי סמכויות שמעולם לא ראו ולא הרגישו את המהות המדהימה של היחוד האנושי
וכל זה נעשה בשם החינוך ובשם הרפואה ובשם הרווחה
מסגרת בית הספר לא מכינה לחיים
היא מכינה למוות

גם אני הפסקתי לספור את בית הספר בגיל המדובר
בית הספר מהווה מקום בלתי נסבל
מקום שלא מתאים לבני אדם בכלל