התלבטות לגבי הגן
שלום,
בני בן שנתיים, התחיל ללכת לגן בגיל שנה ו-10 חודשים, עד אז היה איתי בבית. הוא נמצא בגן עד שעה 13:00. (גן "רגיל" מבחינת הגישה, 17 ילדים, 3 מטפלות)
מסיבות שונות (שקשורות אליו ואלי) אני חושבת כעת להוציא אותו מהגן ולהישאר איתו בבית.
הקליטה בגן היתה מאוד קשה, וכעת התחושה שלי היא שהוא הולך לגן לא בשמחה, כאילו "משלים" עם העובדה. בבוקר כשאני אומרת לו שהולכים לגן הוא אומר שהוא לא רוצה, הוא יוצר בגן אינטרקציות עם ילדים אבל הגננת מספרת שהוא גם הרבה משחק עם עצמו ומעסיק את עצמו, גם בבית, עם חברים או בגינה אני רואה שהוא לא "נגרר" ולא כ"כ מעתיק ילדים אחרים אלא יותר הולך עם הרצון שלו, הוא מאוד אינטיליגנטי ויודע מה הוא רוצה.
הקשר ביננו מאוד חזק (אני מודעת היטב לכך שזה דו צדדי)
המחשבה שלי כעת היא שהוא עדיין זקוק לתשומת לב אישית ושזה היה מוקדם מדי להכניס אותו לגן, אני מחוברת יותר לגישה האנתרופוסופית בעניין הקשר של הילד והאם, וחושבת שאנחנו בתרבות המודרנית ממהרים לשלוח את הילדים לגן, מאיצים תהליכים, ולא נותנים מקום לשלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים.
השאלות שלי:
1- מה את חושבת על הוצאה של ילד בן שנתיים מהגן? אני לא רוצה לגרום לו טראומה בעצם ה"הוצאה" מהגן, בעיקר אחרי שכבר הסתגל. מצד שני, לאורך זמן אני חושבת שיהיה לו טוב יותר איתי.
2- אשמח גם לשמוע את דעתך בכלל על חינוך ביתי בגיל כזה (2-3)
הרבה תודה
שלום,
בני בן שנתיים, התחיל ללכת לגן בגיל שנה ו-10 חודשים, עד אז היה איתי בבית. הוא נמצא בגן עד שעה 13:00. (גן "רגיל" מבחינת הגישה, 17 ילדים, 3 מטפלות)
מסיבות שונות (שקשורות אליו ואלי) אני חושבת כעת להוציא אותו מהגן ולהישאר איתו בבית.
הקליטה בגן היתה מאוד קשה, וכעת התחושה שלי היא שהוא הולך לגן לא בשמחה, כאילו "משלים" עם העובדה. בבוקר כשאני אומרת לו שהולכים לגן הוא אומר שהוא לא רוצה, הוא יוצר בגן אינטרקציות עם ילדים אבל הגננת מספרת שהוא גם הרבה משחק עם עצמו ומעסיק את עצמו, גם בבית, עם חברים או בגינה אני רואה שהוא לא "נגרר" ולא כ"כ מעתיק ילדים אחרים אלא יותר הולך עם הרצון שלו, הוא מאוד אינטיליגנטי ויודע מה הוא רוצה.
הקשר ביננו מאוד חזק (אני מודעת היטב לכך שזה דו צדדי)
המחשבה שלי כעת היא שהוא עדיין זקוק לתשומת לב אישית ושזה היה מוקדם מדי להכניס אותו לגן, אני מחוברת יותר לגישה האנתרופוסופית בעניין הקשר של הילד והאם, וחושבת שאנחנו בתרבות המודרנית ממהרים לשלוח את הילדים לגן, מאיצים תהליכים, ולא נותנים מקום לשלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים.
השאלות שלי:
1- מה את חושבת על הוצאה של ילד בן שנתיים מהגן? אני לא רוצה לגרום לו טראומה בעצם ה"הוצאה" מהגן, בעיקר אחרי שכבר הסתגל. מצד שני, לאורך זמן אני חושבת שיהיה לו טוב יותר איתי.
2- אשמח גם לשמוע את דעתך בכלל על חינוך ביתי בגיל כזה (2-3)
הרבה תודה