התלבטות כיתה א'
שלום לכולם
נרשמנו, או בשפת הקטנה "התרשמנו" לכיתה א'.
ואני קצת עם חששות, למרות שזו כבר הקטנה שלי.
מצד אחד הילדה בוגרת מאוד מאוד לגילה, מדברת כמו אישה מבוגרת עם תובנות וראיית מציאות מדהימה.
מצד שני ברור שהצד הלימודי לא משהו אצלה, יותר מסתדרת עם מספרים, ופחות מבינה את האותיות.
הרבה פעמים פשוט לא בא לה ללמוד.
הגננת מספרת שכאשר היא לא יודעת את התשובה, היא יוצאת מזה בכל מני תחמונים מתוחכמים.
קלינאית התקשורת שביקרנו אצלה, אמרה שמיותר לזרוק כסף, והילדה בסדר לגילה, באחד על אחד.
סיכוי גבוה לכך שהילדה היא ADHD, מנסיון עם הגדולה, ודברים שרואים בשטח.
היא ילידית תחילת אוקטובר.
אז בזמנו, כשהגדולה עלתה , בלי ידע בכלל, קצת חששתי, אבל היא מהר מאוד התגברה על המצב.
אבל הבנתי שבשנים האחרונות, הם עושים צרות להעלות ילדים שלא יודעים אותיות, ומכיוון שגם לא ממש עובדים על זה בכיתה א', ילד כזה יכול מהר מאוד ללכת לאיבוד בכיתה, ולהזדנב מאחור.
ניסיתי לדבר איתה על האופציה של אולי נשאר עוד שנה בגן, או מצד שני, שאם היא רוצה לעלות אז היא חייבת יותר להשקיע ב"לימודים", אבל היא החליטה שהיא עולה לכיתה א', ואין עם מי לדבר.
אנחנו כן עובדים בבית (כמה שמצליחים בשעות הבודדות שנשארות לנו),
ואני מתלבטת, מה עושים.
בתחושת הבטן שלי אני רוצה להעלות אותה, כי היא מאוד בוגרת, וגם מבחינה חברתית, אנחנו גרים ביישוב קטן, וכל הילדים שליוו אותה מגיל אפס עולים איתה יחד- יש לה שכבה נהדרת,עם חברות ממש טובות.
מצד שני, אני חוששת שכל הבטחון העצמי שלה יהרס אם היא תעלה לא מוכנה מבחינה לימודית.
הילדה מבחינתה כבר מחפשת לקנות חולצות בה"ס ותיק של קיטי.
שלום לכולם
נרשמנו, או בשפת הקטנה "התרשמנו" לכיתה א'.
ואני קצת עם חששות, למרות שזו כבר הקטנה שלי.
מצד אחד הילדה בוגרת מאוד מאוד לגילה, מדברת כמו אישה מבוגרת עם תובנות וראיית מציאות מדהימה.
מצד שני ברור שהצד הלימודי לא משהו אצלה, יותר מסתדרת עם מספרים, ופחות מבינה את האותיות.
הרבה פעמים פשוט לא בא לה ללמוד.
הגננת מספרת שכאשר היא לא יודעת את התשובה, היא יוצאת מזה בכל מני תחמונים מתוחכמים.
קלינאית התקשורת שביקרנו אצלה, אמרה שמיותר לזרוק כסף, והילדה בסדר לגילה, באחד על אחד.
סיכוי גבוה לכך שהילדה היא ADHD, מנסיון עם הגדולה, ודברים שרואים בשטח.
היא ילידית תחילת אוקטובר.
אז בזמנו, כשהגדולה עלתה , בלי ידע בכלל, קצת חששתי, אבל היא מהר מאוד התגברה על המצב.
אבל הבנתי שבשנים האחרונות, הם עושים צרות להעלות ילדים שלא יודעים אותיות, ומכיוון שגם לא ממש עובדים על זה בכיתה א', ילד כזה יכול מהר מאוד ללכת לאיבוד בכיתה, ולהזדנב מאחור.
ניסיתי לדבר איתה על האופציה של אולי נשאר עוד שנה בגן, או מצד שני, שאם היא רוצה לעלות אז היא חייבת יותר להשקיע ב"לימודים", אבל היא החליטה שהיא עולה לכיתה א', ואין עם מי לדבר.
אנחנו כן עובדים בבית (כמה שמצליחים בשעות הבודדות שנשארות לנו),
ואני מתלבטת, מה עושים.
בתחושת הבטן שלי אני רוצה להעלות אותה, כי היא מאוד בוגרת, וגם מבחינה חברתית, אנחנו גרים ביישוב קטן, וכל הילדים שליוו אותה מגיל אפס עולים איתה יחד- יש לה שכבה נהדרת,עם חברות ממש טובות.
מצד שני, אני חוששת שכל הבטחון העצמי שלה יהרס אם היא תעלה לא מוכנה מבחינה לימודית.
הילדה מבחינתה כבר מחפשת לקנות חולצות בה"ס ותיק של קיטי.
