התלבטות, חרטה....
ז ככה התגייסתי עם פרופיל 45 בגלל OCD אחרי כמה חודשי שירות הרגשתי שזה הולך ומחמיר וכל רגע בצבא הוא אסון בשבילי. ביקשתי מהקב"ן לצאת וזה באמת היה קל, שבוע אחרי זה היה פסיכיאטר ועמה ימים אחרי כבר בבקו"ם. עכשיו, שנה אחרי השחרור, אני מרגיש מעולה, הבעיה כלל לא מפריעה לי, התחלתי גם שירות לאומי במד"א והכל טוב ויפה. אבל... התחלתי לדאוג לגבי העתיד שלי, העבודות, החיים. תמיד הייתי בטוח שאף אחד לא יוכל לדעת את הרטים המדויקים מהתיקים הצבאיים שלי. אבל הבנתי שטעיתי, אני רואה שלמשרדי ממשלה או כל עבודהאחרת, יש את הזכות לבקש ממני לחתום על ויתור סודיות של תיקים רפואיים צבאיים. החלומות שלי התנפצו, תמיד רציתי לעבוד בכנסת או משרדי ממשלה גדולים, הקב"ן והפסיכיאטר תמיד אמרו לי שזה רק בעבודות ביטחוניות ומסווגות ימנע ממני, אבל אני מתחיל חשוש שבכל דבר אחר זה יפגע. מה אתם אומרים? כבר התחלתי לכתוב מכתב למפקד מיטב כדי לחזור לצבא(בגיל 21), איזה אסון. נהרסו לי החיים? או שאני סתם לחוץ והמעסיקים יבינו שהבעיה כבר לא קיימת ויקבלו אותי? או שאני לא אסכים לחתום על הויתור סודיות? תודה על התמיכה ומחכה לעצות
ז ככה התגייסתי עם פרופיל 45 בגלל OCD אחרי כמה חודשי שירות הרגשתי שזה הולך ומחמיר וכל רגע בצבא הוא אסון בשבילי. ביקשתי מהקב"ן לצאת וזה באמת היה קל, שבוע אחרי זה היה פסיכיאטר ועמה ימים אחרי כבר בבקו"ם. עכשיו, שנה אחרי השחרור, אני מרגיש מעולה, הבעיה כלל לא מפריעה לי, התחלתי גם שירות לאומי במד"א והכל טוב ויפה. אבל... התחלתי לדאוג לגבי העתיד שלי, העבודות, החיים. תמיד הייתי בטוח שאף אחד לא יוכל לדעת את הרטים המדויקים מהתיקים הצבאיים שלי. אבל הבנתי שטעיתי, אני רואה שלמשרדי ממשלה או כל עבודהאחרת, יש את הזכות לבקש ממני לחתום על ויתור סודיות של תיקים רפואיים צבאיים. החלומות שלי התנפצו, תמיד רציתי לעבוד בכנסת או משרדי ממשלה גדולים, הקב"ן והפסיכיאטר תמיד אמרו לי שזה רק בעבודות ביטחוניות ומסווגות ימנע ממני, אבל אני מתחיל חשוש שבכל דבר אחר זה יפגע. מה אתם אומרים? כבר התחלתי לכתוב מכתב למפקד מיטב כדי לחזור לצבא(בגיל 21), איזה אסון. נהרסו לי החיים? או שאני סתם לחוץ והמעסיקים יבינו שהבעיה כבר לא קיימת ויקבלו אותי? או שאני לא אסכים לחתום על הויתור סודיות? תודה על התמיכה ומחכה לעצות