התלבטות בחינוך....

[ג י ל ג ו ל י ת]

התלבטות בחינוך....

אז קודם כל לפני ההתלבטות חייבת לומר שאני משתתפת פסיבית כבר די הרבה זמן, סוף כל סוף אזרתי אומץ והנה השאלה הראשונה. קצת רקע לעניינים ,יש לי שני בנים בני כמעט 5 וכמעט 3 שניהם ילדים סקרנים, פעילים ונהדרים. שונים מאד באופיים הקטן הוא ילד שמסתובב כל היום עם חיוך ,ילד רגוע מאד ולצורך העניין גם ממושמע מאד. הגדול הוא קצת יותר "בעייתי" הוא ילד רגזן כועס ומתעצבן מכל דבר, הוא מאד פעיל פיזית, ומאד לא ממושמע . ניסינו לעבוד איתו על הדברים שחשובים לנו בעניין בכל מיני דרכים, מהדרכים העדינות של שיחות ודיבורים(בהמצלתכם קניתי את הספר "איך לדבר עם ילדים....")ועד לדרכים הפחות עדינות של איומים והפחדות(שלא יקבל את זה ואת זה או שלא ילך לחבר וכו...)ואני מדברת על תקופה ארוכה מאד של בערך 3 שנים. השבוע ביליתי אצל הורי ושוב היתתה התנהגות לא נעימה שלו, ואז אבי העלה רעיון של תגמולים. למשל אם שבוע הוא יתנהג "יפה"(זה במרכאות מכיוון שזה יפה על פי הקריטריונים שלנו) אז בסוף השבוע הוא יקבל מתנה, אבי גם הציע לממן את העניין כיוון שלפי דעתו זו הדרך שצריך לנהוג איתו,וזה הדבר היחדי שיפתה אותו. ועכשיו להתלבטות אחרי שחשבתי רבות על העניין אני יודעת שזה יעבוד. השאלה היא האם זה "חינוכי" שיטת התגמולים הזו? מה זה ילמד אותו להמשך? ואיזה השלכות יכולות להיות לו בשלב מאוחר יותר? תודה גילגולית

 

[גלי של הבנות]

אישית אני נגד רעיון של לתגמל חומרית

גם שחר שלי פעילה ואקטיבית עם פה שיכול להפיל ראשי ממשלה. הילדים של היום מתוחכמים יותר אין ספק. אבל יחד עם זאת לעיתים אני מרגישה שאנחנו נותנים להם יותר גם חומרית אולי יותר מהורינו. יש איזה לחץ סביבתי, חוגים, מתנות וכו´ אני גדלתי בבית שלא היה חסר אבל אני לא זוכרת את עצמי מקבלת כל כך הרבה דברים כמו בנותי, בקיצור, את יכולה לתגמל אותו בדברים שהוא אוהב, להזמין חברים, ללכת לחברים, ללכת לים, להצגה. לא מתנות, ולא תגמול מהסוג שאביך מציע. כי איזה מסר את בעצם מעבירה , התנהגות טובה שווה מתנות=כסף אני יודעת שאתם במצב לעשות הכל רק שיהיה איזה שיפור אבל, תנסו באמת לחשוב על ההשלכות שלא לדבר על הילד השני שיבין שכך משיגים דברים אצל ההורים וכו´, למה שהוא יתנהג אחרת? או יותר טוב? והכל לנסות לעשות באיזי, בלי לצאת מהכלים גם אם ממש רוצים, ואולי קצת תקופת ריתוק לבית, מה לעשות? יש בטח דברים שהוא אוהב לעשות אז בזה להשתמש לא במתנות. מקווה שתצליחו, אני יודעת עד כמה זה קשה, וכמה בתאוריה הכל נשמע אפשרי וקל וכשמגיעים למעשים זה לעיתים נראה בלתי אפשרי אבל, עקביות מצדכם וקשיחות בענין בצורה נינוחה ובלי לצאת מהכלים תביא לדעתי לשינוי ולתוצאות. בהצלחה גלי

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gifעל האומץ (אנחנו כל כך מפחידים?)

וברוכה הבאה לפורום

אני אישית לא אוהבת את שיטת התגמולים. אין ספק שהשיטה עובדת. השאלה היא - עד מתי נתגמל? מה יקרה אחרי שנפסיק? האם היא גורמת לשינוי אמיתי, או רק לשינוי שמטרתו להרוויח את הפרס המובטח? האם זה מה שאנחנו רוצים עבור ילדינו? שירצו אותנו רק כדי לקבל פרס? מה המסר שאנו מעבירים לילדנו? שהתנהגות היא תלוית תגמול? שזה מה שחשוב באמת - הפרס? אני לא יודעת אם קראת - סיפרתי כאן לפני כמה זמן, שבמהלך טיול משפחתי בחו"ל אבא שלי הציע לילדים יורו אחד ליום תמורת זה שלא יריבו אחד עם השני. היה באמת נעים מאד להיות איתם כל הטיול, אבל אני מאד לא אהבתי את המסר. אין ספק שזה עבד. למשך הטיול. אחר כך הם חזרו לריב. כמו אחים. אז אם זה לא יעיל אחרי שמפסיקים. אם זה מעביר מסר שבעצם חומרנות היא הדבר החשוב באמת. אם המסר שלנו הוא שהתנהגות אין לה משמעות בפני עצמה אלא רק כדי לקבל פרס. אז מה? אז מותר - למשל - לקלל את אמא, כי לא הבטיחו לנו פרס אם לא נקלל אותה, אבל לעומת זאת חייבים להוריד את הכלים מהשולחן, כי אם נוריד כל יום בסוף השבוע נקבל לגו??? לדעתי זו בריחה מהתמודדות עם הבעיה האמיתית, ויותר מזה - זה עלול ליצור בעיות חדשות.

 

[נורית מ.]

מה קרה לפני 3 שנים?

לדעתי עדיף לנסות לגלות את הגורם להתנהגות שלו ורק אז להחליט מה עושים. גם אם השיטה הזו תעבוד היא מקסימום תפתור את הבעיה שלכם ההורים אבל לא תשפיע על הבעיה שלו שגורמת לו להיות רגזן וכועס. בכל מקרה לדעתי אם משהוא מציק לו אז זכותו להביע את עצמו ואת הרגשות שלו. למה לתגמל אותו על הסתרת הרגשות שלו? למה לתגמל אותו על התנהגות שלא באה מבפנים?

 

[לאה_מ]

נולד לו אח קטן?!

אני לא יודעת אם אפשר לייחס את ההתנהגות שלו לארוע מסויים. כל כך הרבה דברים משתנים בשנים האלה. אבל אני מאד מסכימה עם המשפט שלך שהתגמול יבוא בעצם על הסתרת הרגשות, ועדיף להתמקד בשיטות להתמודדות עם כעס.

 

[חנה גונן]

לפי דעתי הליכה ליעוץ הרבה יותר טובה

מכל תגמו כלשהוא,מומחה יעזור לכם לקחת קצת רווח נשימה,לסדר את הבלגן ולהתחיל לחשוב על פיתרונות הדרגתים. שלך חנה גונן

 

[ליאת גננת מרעננה]

כל הכבוד, חנה

בדיוק חשבתי לי - אולי את המימון הנדיב שמציע הסבא, תנצלו לטיפול הרבה יותר יעיל, יסודי ומכבד. הטיפול ההתנהגותי יעיל בערבון מוגבל... וללא ספק מתעלם לחלוטין ממה שקורה בנשמה. הוא כלל לא מתחשב או מכיר בקיומם של רגשות, תסכולים וצרכים. היעילות שלו היא בערבון מוגבל, לא רק בגלל שהיא חיצונית, לא מפעילה שום למידה והנעה פנימית, אלא- יש בה סכנה! רגשות שהודחקו ולא יצאו בדרך אחת, סופם שייצאו בסוף בדרך קשה ובעייתית פי כמה. אלא שאז כבר חומות ההכחשה וההפנמה יהיו הרבה יותר עבות וקשות להבקעה. אתם סובלים כבר 3 שנים. כל הכבוד על ההשקעה שלך, על החיפושים והנסיונות, ועל כך שאת עדיין מנסה וממשיכה לחפש דרכים לסייע לילדך לשפר את התנהגותו. כנראה שההתנהגות שלו מבקשת עזרה יותר עמוקה, יותר מקצועית. אם תתגברי על ההתנגדויות הטבעיות, תוכלו להגיע למצב שהחיים שלכם יהיו הרבה יותר קלים ונעימים. מגיע לכם! מגיע גם לילדכם. בהצלחה, ליאת פורום הגיל הרך בבית ובגן BSH

 

[ג י ל ג ו ל י ת]

אוקיי, קצת הבהרות

קודם כל תודה לכולכן על העצות,רעיונות וכו... בכל מקרה גם אני לא הייתי שלמה לחלוטין עם השיטת וזו הסיבה שרציתי להתייעץ עמכן. מהכרות מעמיקה עם ילדי אני יודעת כמעט בוודאות שההתנהגות שלו לא נובעת מתוך מצוקה, תסכולים צרכים וכו, הוא ילד פיקח מאד שלמד לבטא את הרגשות שלו בצורה מדהימה(כמובן שיש לו "בעיות" של ילד בן 5 שהולך לגן עם עוד 30 ילדים), נראה לי שההתנהגות שלו נובעת בעיקר מתוך שובבות, יצר הרפתקני ואופי תורשתי(נו טוב חייבים להודות בזה מתישהו). אבל עדיין אלו דברים שמפריעים לנו לא נעימים לנו ולכן אנחנו מחפשים דרכים לפתור אותם. לגבי טיפול מקצועי זה לא בא בחשבון כרגע(מטעמים כלכליים בלבד)וסבא הציע לממן מתנה קטנה פעם בשבוע לא נראה לי שזה יכסה טיפול מקצועי. אז אם יש לכן רעיונות אחרים מנסיון או שלא אשמח מאד לשמוע. גילגולית

 

[חנה גונן]

אבל זה לא מוכרח להיות בהכרח יקר...

(אם כי הזול אינו תמיד הטוב)נסי לפנות לשירות הפסיכולוגי לילד במקום מגוריך אני בטוחה שהם גם מסיעים לאתר מקומות איכותים וזולים לטיפול. שלך חנה גונן

 

[ליאת +]

עוד רעיונות

טוב, גם אני חושבת שללכת לטיפול זה טוב ושאכן האופציה הציבורית יכולה להיות לעיתים מאוד יעילה. זה יכול מאוד לעזור לשבת ולדבר על איך אנחנו מתנהלים כמשפחה, ולפעמים עצם זה שמשמיעים את הדברים לצד שלישי, יחד עם המחויבות של "הליכה לטיפול" יכולה לשנות דברים שכבר חשבנו שלא ישתנו. אבל אם זו בכל אופן לא אופציה, אז אפשרות נוספת היא לבדוק מתי קורות השתוללויות או התנהגויות שלא רצויות לכם ו- א. לנסות לצמצם את השהות במקומות כאלה (אם כל ביקור בקניון מסתיים ילד "מרוח" על הרצפה, אז לא ללכת לקניונים. לא כעונש, אלא כמניעה). ב. יותר חשוב, לנסות לבדוק אם יש משהו במקומות/ארועים/זמנים האלה שדוחף אותו למשבצת של "הילד המשתולל". אני חושבת על זה בעיקר בגלל שכתבת ששוב הייתם אצל ההורים שלך והוא השתולל ואז עלה רעיון ה"פרסים". יכול להיות שסבא-סבתא ואתם,ההורים (ואולי עוד אנשים מהמשפחה) כבר מצפים ממנו להתנהגות מסויימת, אז הוא פשוט מספק אותה? יכול להיות שנוצרה חלוקה בינו לבין אחיו, של הילד הטוב והילד הרע? אני אתן דוגמה מהמשפחה (המורחבת)- אצלנו אביתר הוא בן יחיד בן שתי בנות דודות. ות-מיד בארועים משפחתיים יוצא שכולם "מעלים על נס" (בחצי חיבה וחצי תרעומת) את תכונותיו כ"בן" כלומר: את זה שהוא משתולל, שהוא שובר דברים, ואם הוא מרביץ אז בכלל... אני כל הזמן האשמתי אותו, וכעסתי למה הוא צריך להתנהג ככה (כשבהמון מצבים אחרים הוא פשוט מתוק להפליא). בימים האחרונים עלתה לי המחשבה שגם הציפיות של הסביבה ממנו להתנהגות הזו, וההתעסקות בשובבות שלו מתגברות את ההתנהגות. וכאן אני מדברת על ילד בן שנתיים- אני מניחה שעד גיל חמש כבר אפשר להתקבע על "דימוי משפחתי" די נוקשה לילד, שמקשה עליו ועל הסביבה להשתחרר ממנו.

 

[נעה גל]

אני צריכה עוד הבהרה קטנה -

האם חל שינוי בהתנהגות שלו מאז שנולד האח קטן? לא בהכרח עם לידת האח, אלא, האם יש באופן עקרוני הבדל בין ההתנהגות לפני שנולד האח הקטן ואחרי? אם כן, יתכן ויש בידי את תרופת הפלא לקנאה

. תנסי לשחזר אחורה אם איך שאתם תופסים אותו השתנה. כלומר, האם לפני הלידה חשבתם שהוא ילד רגוע, מרוצה מכל דבר ודברים מהסוג הזה... קנאה יכולה לבוא בכל מיני צורות ואחת מהן היא התנהגות פעילה (מדי

), חוסר משמעת וכו´.

 

[ג י ל ג ו ל י ת]

הוא אף פעם לא היה רגוע..

גם כתינוק (אני חייבת לציין שאולי זה ישמע מוזר אבל הוא נולד פג בשבוע 32 בלידה אגרסיבית וקשה ואני משייכת הרבה מאד מדפוסי ההתנהגות שלו כתינוק ובהמשך חייו לעובדות אלו)וגם כיום. אין לי ספק שקיימת קנאה בין האחים אבל לא נראה לי שפה זו הבעיה. נראה לי שה"בעיה" הרבה יותר פשוטה והיא בעצם אופיו(כבר אמרתי שזה תורשתי) אבל אולי אני טועה...?

 

[ציפי ג]

אם אפשר לקבל דוגמאות ספציפיות?

כי אם הילד שובב, בעיני זו לא מגרעת, וגם אם אדם הוא כעסן זו מגרעת ברת התמודדות. אבל אם הוא מושווה לילד מאוד שקט וחסר אנרגיות, אז הוא תמיד יצא מופסד. ו

 

[ליאת גננת מרעננה]

מצטערת, אבל עדיין חושבת כמו קודם

להבנתי, טיפול קצר מועד מיועד בדיוק לתיאור שנתת לנו. כואב לי שאנשים כל כך שבויים בסטיגמה המשייכת הדרכה הורית לאנשים/ילדים חריגים, "דפוקים", לא-בסדר. בוודאי שהילד שלך בסדר. אבל ליבון השאלות, הבנה אמיתית והיענות לצרכים של הילד ושל המשפחה כולה, מצריכים הרבה פעמים אדם שלישי, מקצועי. ככל שאת מספרת יותר, כך יותר נראה לי שיש כאן מקרה קלאסי של משפחה נורמלית, שנמצאת בפלונטר, וצריכה מעט עזרה כדי לחיות טוב יותר. חבל שאת כל כך נעולה על ההתנגדות. להסתפק בטיפים הטובים שתקבלי כאן, זה כמו לבחור בפירורים יבשים, במקום בעוגה כולה. כל טוב,

 

[גלי של מאור ואופק]

../images/Emo65.gifגם אני בדעה שטיפול מקצועי

יכול לעזור לכם. לי היתה בעית התנהגות עם מאור שהוא היה בן 2.6 ( כיום בן 3.7 ), בדיוק הייתי בהריון , בשבוע 26 והעצבים שלי היו רופפים מרוב השתוללות ההורמונים בגוף. אנחנו חברים בקופ"ח מכבי, בררתי על פסיכולוגית לילדים, והלכתי אליה לייעוץ, העניין לא יקר זה עולה 50 ש"ח בביקור הראשון, ואח"כ עד הטיפול ה-14 זה עולה 100 ש"ח לכל טיפול. אני חייבת לציין שההתיעצות שלי איתה חוללה פלאים אצלנו בבית, ההתנהגות של מאור השתנתה מקצה לקצה, והבנתי דברים שחשבתי שאני יודעת אבל היא האירה לי אותם בצורה שונה לגמרי, כביכול דרך העיניים שלו . אז , אני באופן אישי מאוד ממליצה. דרך אגב, הביקור השני שלנו אצל הפסיכולוגית, נעשה בשבוע שעבר, וגם אז היא עזרה לנו מאוד. בהצלחה - ושווה לנסות.

 

[ג י ל ג ו ל י ת]

טוב אז החלטתי

לרדת מהעניין של תגמולים על התנהגות, נראה לי שזה יכול לעשות רק נזק לתפיסה שלו לגבי התנהגותו, נמשיך עם השיטות הישנות ובמקביל אנסה לברר לגבי יעוץ בקופת חולים (אנחנו שייכים לכללית אז אם מישהו יודע איך זה עובד שם ...). וליאת אין לי שום בעיה ללכת לטיפול מקצועי בלבד הבעיה הכלכלית של העניין. תודה גילגולית

 

[לאה_מ]

בהצלחה.

ומאד נשמח לשמוע תובנות ועדכונים.

 

[דסי אשר]

צר לי לאכזב אותך- בקופת חולים

הכללית, ישנן רק מרפאות לבריאות הנפש. אין פסיכולוג או פסיכולוגית שאת יכולה לבחור. ויש גם תור... אבל, אולי במסגרת התחרות עם קופות החולים האחרות הם פיתחו שירות להורים לגיל הרך- שירות ייעוץ? דסי

 

[מירי,]

אני לא ממש יודעת איך זה עובד

אבל אם יש לך כללית מושלם יש השתתפות , אבל צריך קודם למצות את הטיפולים של הקופה...(מה זה אומר?)

 

[חנה גונן]

כן אבל הם מפנים למומחה לגיל הרך...

עד כמה שידוע לי.נכון מרפאות לבריאות הנפש זה נשמע קצת מפחיד אני ודעת אבל זה שירות לציבור כמו כל שירות ואחרי הכל מה לא עושים בשביל הילד. שלך חנה גונן