התלבטויות

[ללי26]

התלבטויות../images/Emo4.gif

כמו רבים אחרים בפורום הזה גם אני מרגישה חוסר מיצוי עצמי היכן שאני נמצאת. זה לא מקום רע,מתייחסים אליי יפה אבל אני לא מוצאת עניין וסיפוק אמיתיים במה שאני עושה. יש לי תפקיד ניהולי (מעניין לכאורה) ,בחברה קטנה שנמצאת בצמיחה עם אנשים נחמדים והכל בסדר ,אבל לא יותר מזה. תחושת בטן שלי היא שזה לא המקום בשבילי. אני לא מוצאת מספיק אתגר ומשמעות במה שאני עושה וחסר לי משהו שאני לא יודעת לגמרי להגדיר. מכאן אני לא יודעת לאן ללכת. יש לי אפשרות לחזור לתפקיד הקודם שלי כדיילת אויר ולקחת את הזמן לחשוב ולהחליט. העניין הוא שאני מרגישה שאין הרבה מקומות טובים ופחד אדיר לעזוב את המקום הזה כיון שהוא בהחלט סביר ביחס לסיפורים שאני שומעת מסביבי של מקומות עבודה אחרים. בקיצור,לא מצליחה לקבל החלטות...

 

[אמירדרור]

התמקדות

שלום, יש לי תחושה שאת מעמיסה על עצמך הרבה הכללות ובכך מונעת מעצמך מלבדוק ולהכיר באופן מדויק מה הן הרצונות, התחושות והרגשות שלך. עזבי אחרים, תניחי בצד מה קורה בעולם, מה את יכולה לספר על המטרות והקשיים שלך. נסי לדייק כמה שאת רק יכולה אמיר דרור

 

[hilabarak]

שלום לך, זו התלבטות שרבים מאיתנו

עוברים. אני חושב שהדרך הנכונה ביותר היא להתעלם לרגע מהעבודה והמקצוע ולשאול עצמך "מה הייתי רוצה לעשות עם חיי ? ". נניח שהיו נותנים לי להיות מורה לנוער (בשכר סביר) האם הייתי רוצה ? נניח שהייתי יכולה להיות דוגמנית על, האם זה מה שהייתי רוצה ? האם הייתי רוצה להיות חוקרת ? האם הייתי רוצה לעבוד עם ילדים מוגבלים ? האם הייתי רוצה עמדת ניהול בכירה יותר ? וכך הלאה והלאה. ככל שהחקירה הפנימית יותר רצינית, ויותר לעומק עם אופציות יותר ויותר מגוונות. אז תדעי מה את רוצה בדיוק (לפחות כרגע). מרגע שיודעים מה רוצים, אז בוחנים, מה קיים כרגע ? ואז השאלה היא, האם לעשות מעבר חד ממה שיש למה שרוצים או מעבר מדורג. ניקח אותי לדוגמא - למדתי כלכלה ויש לי ניסיון בזה, אך גיליתי בגיל 31 (משהו שתמיד ידעתי) שאני מורה בנשמה. אז מצאתי פשרה בתור כלכלן, אני עוסק בחונכות עיסקית. אני מלמד מנהלים לבחון את התנונים ולשפר את ביצועי העסק. זה נובע מניתוח של מה שרציתי ומה שהייתי מוכן לתפשר. אינני מוכן להיות מורה ולקבל 5,000 ש"ח לחודש. אך גם אינני צריך להתפשר לחלוטין ולהיות כלכלן. לקחת צוותי ניהול זוטרים ולחנוך אותם ולעבוד איתם זו פשרה נהדרת בשבילי. גם הכנסה בהתאם להשכלה שלי וגם הוראה.

 

[ללי26]

מאיפה מוצאים את האומץ?

להתעלם מקולות שמחלישים אותנו,מאמירות של אנשים מסביבי שגורמות לי להרגיש שאני עושה שטות. אומץ להקשיב לעצמי באמת ולא לפחד. אני כל הזמן על הסף של כמעט ו... אני עושה את זה ובסוף מתחרטת. אני מתישה את עצמי במחשבות,ניתוח לעומק של המצב מכל כיווניו ועדיין לא מסוגלת לעשות את זה.

 

[תמונהיפה]

לאט.

מאיפה מוצאים את האומץ לעשות מה שאחרים אומרים? האם הם יודעים? האם הם ידעו לעזור לך בלימודים ובמציאת עבודה? למה מה שהם אומרים זה נכון ומה שאת אומרת זו שטות? שנית, אם את חושבת על זה ומותשת מהמחשבה אין לך ממילא כוחות לעשות שלישית, תכתבי לעצמך את מסלול ההתרחשויות, בצעדים קטנים: לחפש מקום ללימודים...לחפש מקום עבודה....ותראי שתגיעי לשם. כשאת מתארת את זה כמשהו גדול וגם כמלחמה (נגד ההורים וכו') אז זה באמת קשה. אני מציעה לך את עזרתי בתכנון ובליווי.

 

[הגיבור מנוטרדם]

לדעתי, טעת לספר לאחרים

יש כמה צעדים שצריך לבצע כשמחליטים לעבור לעבודה אחרת, ולספר לקרובים\חברים לא אחד מהם.

 

[לילוש וניבוש]

ללי שלום

מצחיק שאת מספרת על סיפורים רעים שאת שומעת... בנוגע למקומות עבודה... חשבת כי קיימים המון!!! סיפורים טובים רק שפשוט את לא שומעת עליהם. אנשים נוטים בדר"כ לדבר רק על הרע ולהתלונן כי מי שטוב לו בדר"כ שותק ומדבר על דברים אחרים. את בחורה צעירה... אל תפחדי משינויים, זה הזמן (לפני הבית, הבעל והילדים). איני יכולה לומר לך מה לעשות אך אני יכולה להמליץ לך לסמוך על עצמך ועל התחושות שלך ו... רק לצעוד קדימה. זכרי: אין דבר כזה ש"אין עבודות טובות" יש "אנשים שלא רוצים באמת" (וזו דעתי הפרטית) בהצלחה!

 

[0 אור 0]

אולי בצעדים קטנים

אכן מפחיד מאד לקפוץ ראש למים הקרים, ולפעמים הפחד גם מוצדק - לעזוב עבודה טובה ואז לגלות שאין לך משהו אחר ביד ואת מובטלת או נאלצת להסתפק במשהו אף נחות יותר מאילוצי הפרנסה. לכן, את יכולה לבחור להתחיל לקדם את עצמך למקום שאת רוצה בו בלי לוותר בינתיים על העוגן שמספקת לך הפרנסה הבטוחה: אם זה על ידי לימודים שיתנו לך את הבטחון והיכולת להצליח בכיוון חדש שאת בוחרת בו, אם זה על ידי התחלה של חיפוש עבודה שונה כפי שאת בוחרת בה - אבל בלי להתפטר קודם, אלא מתוך המקום הנוכחי. זה יאפשר לך לקחת את הזמן ולחפש את המקום שבאמת מתאים לך ובאמת מקדם אותך למקום שאת רוצה להיות בו.