התכוונות ופעולה

יופיאל

New member
התכוונות ופעולה

בהמשך למה שבן טל שחר אמר - מה קורה כשאנחנו מרימים את היד? הרצון הוא למשל להדליק את האור בחדר. האם אנחנו חושבים בכלל על איזה שריר להפעיל ביד בשביל להרים אותה ואחר כך ללחוץ על המתג? האם יש צורך להיות מודע לכל פעולה קטנה בתוכנו? הרבה זה יכול להיות עומס לא נורמלי על המח אם נחשוב על כל הדברים שאנחנו עושים באותו הזמן - נושמים , מפעילים את הלב , הולכים ,מרימים ידיים , מפעילים כל כך הרבה שרירים... פעולות מסויימות נלמדות בהתחלה במודע , ואחר כך הן עוברות לשליטת התת מודע - וליתר דיוק הרצועה הקדם מוטורית מהי הרצועה הקדם מוטורית? זהו החלק במח האחראי על למידת רצף תנועות והכנסתו לפעולה אוטומתית על ידי פקודה. למשל - להרים את היד - הרצועה הקדם מוטורית מפענחת את הפקודה הזאת לכל פעולות השרירים שצריך לבצע כדי להרים את היד. כשתינוק לומד ללכת הוא צריך ללמוד איך להפעיל את כל השרירים בצורה מודעת , עד שהכל מתחבר לתהליך אחד שנקרא הליכה. ברגע שלמדנו ללכת כבר לא היינו צריכים לזכור באיזה שילוב אנו מפעילים כל שריר בנפרד , כי כל הפעולה והסדר והעוצמה של כל שריר ושריר נכתבו בסדר המדוייק ברצועה הקדם מוטורית. כל פעולה מתוחכמת שאנחנו לומדים - בין אם זה ריקוד , אומנות לחימה , נהיגה , כדורגל וכו - אנחנו לומדים לקצר תהליכים במח על ידי יצירת "תוכנה" לכל פקודה , ואת אותה תוכנה נותנים לרצועה הקדם מוטורית לבצע. כך שחקן כדורגל לא צריך להתחיל לחשוב איך הוא הולך לעבור את השחקן ולבעוט , הוא פשוט נותן פקודה ומבצע את התכנות שהוא "הכין מבעוד מועד"
כמובן שכשאנחנו מודעים לפעולות האלו אנחנו גם יכולים לשפר את התכנות כל פעם. וככל שאני מתאמן יותר אני יכול ליצור פעולות יותר ויותר מתוחכמות ולהכניס גם אותם לתוך התכנות שלי. כך כל פעולה נראית מאוד קשה בהתחלה , אך כשלומדים אותה זה פשוט כל כך , שלא צריך אפילו לחשוב בשביל לבצע אותה... "זה כמו לרכב על אופניים , אתה אף פעם לא שוכח.."
 
תעלי עליהם... תרכבי קצת...

תפלי כמה פעמים ותראי שאת תזכרי:) ברגע שרכבת נוצרים עצבים במוחך את רק צריכה להפעיל אותם מחדש וואלה:) גם החבטות שמקבלים עוזרים קצת להתפכח..:) באהבה.
 

IC4

New member
מזכיר לי משהו דומה

אני פעם תמיד הייתי מהורהר והגעתי למסקנה שלפעמים כשאני מגיע למסקנה שאני שלם ושליו איתה אני לא זוכר איך הגעתי אליה זה כאילו המוח מוחק את כל הדרך הלא קלבנטית כבר ואת נתקע עם המסקנה הנכונה בשבילך זה היה מצד אחד נחמד לדעת שכבר גמרת לחשוב על נושא מסוים מצד שני מאד מטריד כי אם רציתי לשתף את ההגיון שלי עם אדם אחר , לא יכלתי, כי לא ידעתי איך להסביר את המסקנה מהתחלה ואיך הגעתי אליה זה עדיין קיים בערך, צריך לחפור עמוק בזכרון ולהוציא משם את העבר עוד משהו שחשבתי עליו בזמן קריאת ההודעה שפעם הלכתי לחבר ופשוט זה מתאים למה שאתה אמרת כי אני לא חשבתי על ללכת עליו אני רק עשיתי את זה... ותוך כדי הליכה המוח שלי היה פנוי לחשוב על דברים אחרים, בזמן שאני הולך ומתקרב לבית של החבר , כמובן מאליו. פעם אחרת זכורה לי שרציתי ללכת לחבר אחד ובאמצע הדרך אני קולט שאני בכלל מטייל לחבר אחר
נעצרתי במקום ושאלתי את עצמי - "רגע,מה?!" לדעתי זה משעשע לנסות להפוך את עצמך ללא צפוי נגיד אם תמיד אתה משתין ומוריד את המים באסלה עם יד ימין תגיד לעצמך פעם באה תעשה פלאש ביד שמאל. רק כדי לראות איך זה מרגיש
זה נותן הרגשה כאילו אתה עושה משהו חדש...
 

גיל ל

New member
יש הרבה הגיון בפעולות מתוכנתות מראש

אבל, אולי יש פעולות שאנו עושים לא נכון (בעצם אין "לא נכון" הרי אם הצלחנו את הפעולה אז היא נכונה - אבל אולי יש דרך טובה יותר לבצע אותה) אני כרגע לא מדבר על אומנות לחימה, כדורגל - או כל מיני פעולות שהן לא מנת חלקם של כל האנשים. אני מדבר על פעולות הכרחיות שכולם עושים כמו לקום בבוקר לצחצח שיניים ללכת לשבת לאכול וכו´. נגיד שאנו לא עושים את הפעולה על הצד הטוב ביותר, אולי כדאי לנו לנסות לאמץ לנו "דפוס" חדש של פעולה - כלומר לשנות את הזיכרון של הפעולה השמור לנו מראש. אם חושבים על פעולה פשוטה (לקום מהמיטה) שאנו עושים רק פעם אחת ביום כמה שניות אבל עושים אותה כל יום במשך עשרות שנים - אחרי זמן מה, יכול להיות שהאנרגיה שנחסוך לעצמנו תיהיה גדולה מאוד ותועיל לנו בחיי ביום יום - הרי האנרגיה הזו אמורה להצטבר (או שאני טועה??). על מנת לחדד את כוונתי אביא דוגמא: אם אדם עושה כל יום חמש דקות תרגיל מדיטציה כלשהו או אפילו דוגמא פחות מעורפלת, משהו שכל אחד יכול להרגיש על עצמו - 20 כפיפות מרפקים כל יום - אותו אדם מצפה שאחרי שנים של עשייה יומיומית שריריו יתחזקו (למרות שהוא עשה "רק" 20 כפיפות ולא 50 100 או 21). אותו הדבר לגביי אדם שהולך כל יום "רק" 20 דקות צעדת בוקר במשך 20 שנה יום יום. כמו שעל ידי עשייה קטנה אבל קבועה אנו מתחזקים, אולי על ידי עשייה נכונה שתחסוך טיפ טיפת אנרגייה נתחזק באותו האופן. לסיכום, אני מסכים שהפעולות שמתוכנתות מראש חיוניות כי הן מקילות על חיי היום יום אבל אולי כדאי לנו מדיי פעם כשפעולה בסיסית מסוימת מעיקה עלינו, לא לחכות לפעם הבאה שהיא תעיק אלא פשוט לשנות את דפוס הפעולה הקבוע הספציפי הזה. בוודאי שאנו גם צריכים להזהר שדפוס קבוע של פעולות לא ימנע מאיתנו להפתח לתנועות חדשות (ובמקרה זה אני לא מדבר על פעולות יומיומיות הכרחיות כגון קימה ישיבה ואכילה כי אם על פעולות מיוחדות לכל אחד בפני עצמו דוגמת אומנויות לחימה וכדורגל). אם משהו לא ברור (וכשאני קורא את ההודעה עוד פעם אני חושש שהיא לא כל כך ברורה) אני אשמח לענות על שאלות. גיל - פעם ראשונה בפורום הזה
 

L i z a r d

New member
מסכים

זה חלק מהיופי שבחקירה העצמית, ובדר הלוחמים בכלל, האפשרות לברור מחדש גם את הפעולות הבסיסיות ביותר שלנו.... ברוך הבא
 

יופיאל

New member
בשביל זה צריך מודעות

ובעזרת המודעות אתה יכול לשפר את מה שתכנתת למוח...
 
הליכה....

לפני כמה זמן ניסיתי למצוא דרך טובה יותר ללכת ולרוץ.... תארו לכפ בן-אדם הולך ברחוב ומשנה את ההליכה שלו בצורות מוזרות מאוד... הליכה מאוד נמוכה, מאוד רפויה.... זה נחמד ואם אתה מוצא דרך טובה לרוץ אז זה בכלל נחמד... מצאתי דרך לרוץ שבה אתה לא "קופץ" לפחות רגל אחת על הרצפה.... אז הינה עוד אחד שמציא לנסות למצוא דרך טובה יותר..... (לאכול?,לישון?,לראות טלוויזיה?,"לשחק" במחשב?, לכתוב לקרוא?...)
 

IC4

New member
דרך טובה יותר לישון?! ../images/Emo2.gif

דרך טובה יותר לאכול - לאכול בזמן שאתה רואה טלויזיה דרך טובה יותר לראות טלויזיה - לא לראות לחיי האהבה... זה פעולות שגם ככה אתה מודע אליהן מאד שאתה עושה אותן, לא ? (למרות שאני מתכנת עצמי לאכול כדי שזה לא יפגע במודעות של מה שאני באמת עושה - מחשב)
 
אם כך...

דבר ראשון: חחח... דבר שני: "כשאתה אוכל, אכול.... וכשאתה הולך, תלך...." כשאתה עושה משהו ההיה מודע בכול מועדכה רק בדבר הזה.... כשאתה אוכל, בזמן שאתה נוגס, תהרהר מאופן שהאוכל הזה הגיע לצלחת... תהרהר במה שקרה לאוכל עד שהגיע לצלחת.... (בידי הפילוסוף הזיכוסי לגרום למקשיב להרהר בדברים אשר מרחיקם את המקשיב מעיקר הדברים... ובכך להסית את המקשיב מהסקנה... " לקת דברי מואד´דיב.... משיח חולית.)
 
למעלה