התיעצות

[מורטון תומפסון]

התיעצות

התיעצות
ושוב לגבי בתי שהפעם כנראה רוצה להפסיק לנגן . אחרי מספר שנים שהיא מנגנת ואחרי שהגיעה להשגים יפים , הילדה מתחילה לזלזל בלמודי הנגינה . אני רואה זאת בשעורים וביחס שלה . לא מוכנה להתאמן לא מקשיבה בשעורים אבל אומרת שהיא רוצה להמשיך. חשבתי שמדובר בעייפות אז עשינו הפסקה די גדולה והמצב חוזר על עצמו . חוסר השקעה וזלזול מצד אחד ורצון שלה להמשיך מצד שני . רציתי לשאול לדעתכם האם להחליט במקומה ולהפסיק את השיעורים באופן חד משמעי ? כאשר אני אומרת לה היא מבטיחה שתתחיל להתאמן אבל היא לא מתאמנת וכידוע לכם מבלי להתאמן אין שום ערך ללימודים אלו . מה אתם מציעים ?

 

[ציפי ג]

להציע לה להפסיק לתקופה

התיעצות
ושוב לגבי בתי שהפעם כנראה רוצה להפסיק לנגן . אחרי מספר שנים שהיא מנגנת ואחרי שהגיעה להשגים יפים , הילדה מתחילה לזלזל בלמודי הנגינה . אני רואה זאת בשעורים וביחס שלה . לא מוכנה להתאמן לא מקשיבה בשעורים אבל אומרת שהיא רוצה להמשיך. חשבתי שמדובר בעייפות אז עשינו הפסקה די גדולה והמצב חוזר על עצמו . חוסר השקעה וזלזול מצד אחד ורצון שלה להמשיך מצד שני . רציתי לשאול לדעתכם האם להחליט במקומה ולהפסיק את השיעורים באופן חד משמעי ? כאשר אני אומרת לה היא מבטיחה שתתחיל להתאמן אבל היא לא מתאמנת וכידוע לכם מבלי להתאמן אין שום ערך ללימודים אלו . מה אתם מציעים ?

להציע לה להפסיק לתקופה
כבר ניסיתם. השאלה מה הערך שאת רוצה להפיק מהלימודים הללו. אם הנאה והיא נהנית, אז מה אכפת לך מכך שהיא לא מתאמנת? ואם ידע, האם היא גם רוצה לדעת לנגן? יכול להיות שהיא בכלל לא רוצה לדעת לנגן, אלא רק להנות ואז ללמוד אלתור יהיה יותר יעיל. או ללמוד לנגן לפי שמיעה, ולא לפי תווים.

 

[בזזזזזזז]

מצטרפת ומוסיפה

להציע לה להפסיק לתקופה
כבר ניסיתם. השאלה מה הערך שאת רוצה להפיק מהלימודים הללו. אם הנאה והיא נהנית, אז מה אכפת לך מכך שהיא לא מתאמנת? ואם ידע, האם היא גם רוצה לדעת לנגן? יכול להיות שהיא בכלל לא רוצה לדעת לנגן, אלא רק להנות ואז ללמוד אלתור יהיה יותר יעיל. או ללמוד לנגן לפי שמיעה, ולא לפי תווים.

מצטרפת ומוסיפה
מנסיוננו - אני לא הסכמתי לשלם על שיעורי נגינה כשלא התאמנו. זה דבר אחד לנגן בשביל הכיף בלבד, או מתוך שמיעה, וזה דבר אחר כשהכיף הזה עולה הרבה מאד כסף שצריך לקחת בחשבון. אמרתי להן שאימונים קבועים הם תנאי להמשך השיעורים. אם זה רק בשביל הכיף - לא אכפת לי שינגנו מתי שבא להן אבל אני לא משלמת על השיעורים.

 

[מורטון תומפסון]

הבעיה היא

מצטרפת ומוסיפה
מנסיוננו - אני לא הסכמתי לשלם על שיעורי נגינה כשלא התאמנו. זה דבר אחד לנגן בשביל הכיף בלבד, או מתוך שמיעה, וזה דבר אחר כשהכיף הזה עולה הרבה מאד כסף שצריך לקחת בחשבון. אמרתי להן שאימונים קבועים הם תנאי להמשך השיעורים. אם זה רק בשביל הכיף - לא אכפת לי שינגנו מתי שבא להן אבל אני לא משלמת על השיעורים.

הבעיה היא
שכבר הושקע הרבה כסף והושקעה הרבה עבודה מצידה ונראה לי שברגע שנפסיק היא תשכח הכל ...

 

[מורטון תומפסון]

הערך שאני רוצה להפיק מהלימודים

להציע לה להפסיק לתקופה
כבר ניסיתם. השאלה מה הערך שאת רוצה להפיק מהלימודים הללו. אם הנאה והיא נהנית, אז מה אכפת לך מכך שהיא לא מתאמנת? ואם ידע, האם היא גם רוצה לדעת לנגן? יכול להיות שהיא בכלל לא רוצה לדעת לנגן, אלא רק להנות ואז ללמוד אלתור יהיה יותר יעיל. או ללמוד לנגן לפי שמיעה, ולא לפי תווים.

הערך שאני רוצה להפיק מהלימודים
זו הנאה והיא בפירוש לא מראה שהיא נהנת . לעומת זאת יש כשרון ויכולת מעולה אבל כנראה שיחד עם חוסר רצון . הרבה פעמים חשבתי שהיא לא מסוגלת להגיד שהיא רוצה להפסיק בגלל שאנחנו כל כך מתלהבים מהיכולת ומהכישרון והיא לא רוצה לאכזב אותנו .

 

[נועה לביא]

אבל כשכן יוצא שהיא יושבת על הפסנתר

הערך שאני רוצה להפיק מהלימודים
זו הנאה והיא בפירוש לא מראה שהיא נהנת . לעומת זאת יש כשרון ויכולת מעולה אבל כנראה שיחד עם חוסר רצון . הרבה פעמים חשבתי שהיא לא מסוגלת להגיד שהיא רוצה להפסיק בגלל שאנחנו כל כך מתלהבים מהיכולת ומהכישרון והיא לא רוצה לאכזב אותנו .

אבל כשכן יוצא שהיא יושבת על הפסנתר
(זה היה פסנתר, לא?) היא נהנית וזורמת עם הנגינה או שרק רוצה לסיים עם זה?

 

[מורטון תומפסון]

לפעמים זה נהדר

אבל כשכן יוצא שהיא יושבת על הפסנתר
(זה היה פסנתר, לא?) היא נהנית וזורמת עם הנגינה או שרק רוצה לסיים עם זה?

לפעמים זה נהדר
היא יושבת לנגן ביוזמתה , יש לה קטעים שהיא מנגנת עם אח שלה וזה ממש מרגש לראות איך הם מתאמים עצמם אחד לשני . לפני כחודשיים הם נגנו בקונצרט (של תלמידים) יחד וזה נשמע מאוד יפה . בזמן האחרון היא רק רוצה לסיים את זה , לא מתאמנת ביוזמתה . מפריע לי כי המורה אומר שחבל מאוד להפסיק בגלל שהיא יכולה להגיע להשגים מאוד מרשימים . לצערי , יש בננו הרבה מתחים עוד מעט מתחילים הלימודים ואז יהיו יותר ואני לא רוצה שיהיה עוד גורם מחלוקת ביננו שהוא הפסנתר . בגלל זה אני חושבת שצריך להפסיק . מצד שני היא לא מוכנה לשמוע על להפסיק ללמוד לנגן .

 

[ציפי ג]

כשהייתי בבית ספר

לפעמים זה נהדר
היא יושבת לנגן ביוזמתה , יש לה קטעים שהיא מנגנת עם אח שלה וזה ממש מרגש לראות איך הם מתאמים עצמם אחד לשני . לפני כחודשיים הם נגנו בקונצרט (של תלמידים) יחד וזה נשמע מאוד יפה . בזמן האחרון היא רק רוצה לסיים את זה , לא מתאמנת ביוזמתה . מפריע לי כי המורה אומר שחבל מאוד להפסיק בגלל שהיא יכולה להגיע להשגים מאוד מרשימים . לצערי , יש בננו הרבה מתחים עוד מעט מתחילים הלימודים ואז יהיו יותר ואני לא רוצה שיהיה עוד גורם מחלוקת ביננו שהוא הפסנתר . בגלל זה אני חושבת שצריך להפסיק . מצד שני היא לא מוכנה לשמוע על להפסיק ללמוד לנגן .

כשהייתי בבית ספר
למדו איתי כמה בנות שלמדו נגינה 10 ואפילו 15 שנה. הן ניגנו כל כך יפה. אני מאוד קינאתי ביכולת המופלאה שלהן לנגן וביכולת היותר מופלאה בעיני - להתאמן. לא מזמן היתה לנו פגישת מחזור. ואין אחת ולו אחת שמנגנת בבגרותה. והן באמת ידעו את מלאכתן. לפעמים לילד יש כשרון. הכשרון שלו דורש התמדה. יש לו תחומי ענין אחרים. וההתמדה הנדרשת גובה ממנו יותר מידי. אבל הוא מכיר בכשרונו נמצא במצב של בלבול. מחד הוא אוהב לעסוק בכשרון שלו. מאידך זה מאוס עליו. קשה מאוד להחליט מה לעשות במצב כזה. הדבר היחיד שאני יכולה להגיד הוא, שנגינה אצל מרבית האנשים היא תחביב. ואם זה תחביב לעסוק בו מתוך כורח מאיין את המטרה. אם היא כל כך מוכשרת וכל כך מוצלחת, וכל כך שונאת להתאמן, מקצועית היא לא תהיה. אפשר לתת לה פרק זמן של הפסקה ולהגיד לה שרק כאשר היא מיוזמתה תעלה את הבקשה לחזור וללמוד, תעשו זאת.

 

[מורטון תומפסון]

מאוד הגיוני

כשהייתי בבית ספר
למדו איתי כמה בנות שלמדו נגינה 10 ואפילו 15 שנה. הן ניגנו כל כך יפה. אני מאוד קינאתי ביכולת המופלאה שלהן לנגן וביכולת היותר מופלאה בעיני - להתאמן. לא מזמן היתה לנו פגישת מחזור. ואין אחת ולו אחת שמנגנת בבגרותה. והן באמת ידעו את מלאכתן. לפעמים לילד יש כשרון. הכשרון שלו דורש התמדה. יש לו תחומי ענין אחרים. וההתמדה הנדרשת גובה ממנו יותר מידי. אבל הוא מכיר בכשרונו נמצא במצב של בלבול. מחד הוא אוהב לעסוק בכשרון שלו. מאידך זה מאוס עליו. קשה מאוד להחליט מה לעשות במצב כזה. הדבר היחיד שאני יכולה להגיד הוא, שנגינה אצל מרבית האנשים היא תחביב. ואם זה תחביב לעסוק בו מתוך כורח מאיין את המטרה. אם היא כל כך מוכשרת וכל כך מוצלחת, וכל כך שונאת להתאמן, מקצועית היא לא תהיה. אפשר לתת לה פרק זמן של הפסקה ולהגיד לה שרק כאשר היא מיוזמתה תעלה את הבקשה לחזור וללמוד, תעשו זאת.

מאוד הגיוני
אבל מה עם האפקט החינוכי של הסיפור הזה ? נניח שהיא רוצה להפסיק (למרות שהיא לא אומרת , אני בטוחה שזה ככה) אנחנו בתוך תוכנו כמובן רוצים שהיא לא תפסיק (למרות שכל הזמן "מאיימים" שנפסיק את השיעורים) נניח שהפסקנו , האם זו הדרך שאנחנו מחנכים אותה להתמודד עם דבר הדורש השקעה ? האם ילדה בגיל שמונה וחצי אינה מסוגלת לתרום עשר דקות מזמנה ? שגם ככה רוב הזמן היא משתעממת ? הפסקת הלימודים לא תעביר לילדה את המסר שהיא אינה חייבת להתאמץ הרי היא אינה אוהבת את בית הספר ואם תהיה בעיה בעתיד אז הנסיון עם הפסקת למודי הנגינה לא יכול לגרום לה להפסיק כל דבר שהיא לא אוהבת? גם אני לא אוהבת תמיד ללכת לעבודה , לא תמיד אהבתי ללמוד ולהתכונן לבחינות . בטוח אני .לא תמיד נהנת להשאר ימים שלמים בבית עם שלושה ילדים ולהעסיק אותם . כמבוגרים אנחנו לא תמיד נוהגים "לברוח" מדבר שאנחנו לא אוהבים , באופן כללי משתדלים לאהוב ולהנות ממה שעושים אבל לא תמיד זה ככה . האם אני מעבירה לה מסר לא נכון , שכל מה שקשה ודורש השקעה אז עדיף לעזוב ? או שאני הולכת רחוק מידי ?

 

[ציפי ג]

אבל זה ההבדל בין תחביב ובין חובה

מאוד הגיוני
אבל מה עם האפקט החינוכי של הסיפור הזה ? נניח שהיא רוצה להפסיק (למרות שהיא לא אומרת , אני בטוחה שזה ככה) אנחנו בתוך תוכנו כמובן רוצים שהיא לא תפסיק (למרות שכל הזמן "מאיימים" שנפסיק את השיעורים) נניח שהפסקנו , האם זו הדרך שאנחנו מחנכים אותה להתמודד עם דבר הדורש השקעה ? האם ילדה בגיל שמונה וחצי אינה מסוגלת לתרום עשר דקות מזמנה ? שגם ככה רוב הזמן היא משתעממת ? הפסקת הלימודים לא תעביר לילדה את המסר שהיא אינה חייבת להתאמץ הרי היא אינה אוהבת את בית הספר ואם תהיה בעיה בעתיד אז הנסיון עם הפסקת למודי הנגינה לא יכול לגרום לה להפסיק כל דבר שהיא לא אוהבת? גם אני לא אוהבת תמיד ללכת לעבודה , לא תמיד אהבתי ללמוד ולהתכונן לבחינות . בטוח אני .לא תמיד נהנת להשאר ימים שלמים בבית עם שלושה ילדים ולהעסיק אותם . כמבוגרים אנחנו לא תמיד נוהגים "לברוח" מדבר שאנחנו לא אוהבים , באופן כללי משתדלים לאהוב ולהנות ממה שעושים אבל לא תמיד זה ככה . האם אני מעבירה לה מסר לא נכון , שכל מה שקשה ודורש השקעה אז עדיף לעזוב ? או שאני הולכת רחוק מידי ?

אבל זה ההבדל בין תחביב ובין חובה
נניח שהיא היתה אוהבת מקרמה. ומאסה בזה. אז מאסה. זה תחביב. זה לא חובה כמו ללכת לבי"ס. להפך. המסר הוא שיש דברים שחייבים לעשות ויש דברים שאפשר לוותר עליהם. ולא הכל בעולם חובה באותה מידה. וזה מסר חשוב מאוד של סדר עדיפויות.

 

[בזזזזזזז]

../images/Emo45.gif

אבל זה ההבדל בין תחביב ובין חובה
נניח שהיא היתה אוהבת מקרמה. ומאסה בזה. אז מאסה. זה תחביב. זה לא חובה כמו ללכת לבי"ס. להפך. המסר הוא שיש דברים שחייבים לעשות ויש דברים שאפשר לוותר עליהם. ולא הכל בעולם חובה באותה מידה. וזה מסר חשוב מאוד של סדר עדיפויות.

 

[נועה לביא]

את בטוחה שהיא רוצה להפסיק?

מאוד הגיוני
אבל מה עם האפקט החינוכי של הסיפור הזה ? נניח שהיא רוצה להפסיק (למרות שהיא לא אומרת , אני בטוחה שזה ככה) אנחנו בתוך תוכנו כמובן רוצים שהיא לא תפסיק (למרות שכל הזמן "מאיימים" שנפסיק את השיעורים) נניח שהפסקנו , האם זו הדרך שאנחנו מחנכים אותה להתמודד עם דבר הדורש השקעה ? האם ילדה בגיל שמונה וחצי אינה מסוגלת לתרום עשר דקות מזמנה ? שגם ככה רוב הזמן היא משתעממת ? הפסקת הלימודים לא תעביר לילדה את המסר שהיא אינה חייבת להתאמץ הרי היא אינה אוהבת את בית הספר ואם תהיה בעיה בעתיד אז הנסיון עם הפסקת למודי הנגינה לא יכול לגרום לה להפסיק כל דבר שהיא לא אוהבת? גם אני לא אוהבת תמיד ללכת לעבודה , לא תמיד אהבתי ללמוד ולהתכונן לבחינות . בטוח אני .לא תמיד נהנת להשאר ימים שלמים בבית עם שלושה ילדים ולהעסיק אותם . כמבוגרים אנחנו לא תמיד נוהגים "לברוח" מדבר שאנחנו לא אוהבים , באופן כללי משתדלים לאהוב ולהנות ממה שעושים אבל לא תמיד זה ככה . האם אני מעבירה לה מסר לא נכון , שכל מה שקשה ודורש השקעה אז עדיף לעזוב ? או שאני הולכת רחוק מידי ?

את בטוחה שהיא רוצה להפסיק?
אם כן, למה היא לא מבקשת בעצמה להפסיק? למה היא אומרת שהיא רוצה להמשיך כשאת מאיימת בהפסקת החוג? הרי ממה שאת מספרת, היא בהחלט יודעת כיצד להשתמש בצמד המילים "לא רוצה". בגילה אני התחלתי את השנה השניה בנגינה על כלי (לפניכן היו שנתיים של טרום כלי), ולעומת השנה הראשונה מלאת ההתלהבות את השנה השניה התחלתי בחוסר מוטיבציה מוחלט להתאמן. גם לי הייתה אמא שנדנדה שאתאמן ואיימה להפסיק, גם היא, כמוך, לא באמת התכוונה לכך, והתוצאה הייתה שהמצב שימר את עצמו (וכאשר באמת רציתי להפסיק, פשוט עשיתי זאת, וזאת למרות שידעתי על כל האכזבה במשפחתי על כך, בין אם חשתי ובין אם הוטחה בפני). מה ששינה את המצב היה שהמורה שלי אמרה לי שאלה שבשנה שעברה הקדמתי אותם בהרבה עכשיו או שמגיעים אלי או שמשיגים אותי. אצלי זה בדיור מה שהיה צריך על מנת למלא את המנוע, יכול להיות שאל הבת שלך יש דרך אחרת שהמורה, שאינו חלק מהדינמיקה המשפחתית, יוכל להגיע דרכה.

 

[מורטון תומפסון]

לגבי אלו שנגנו והפסיקו

כשהייתי בבית ספר
למדו איתי כמה בנות שלמדו נגינה 10 ואפילו 15 שנה. הן ניגנו כל כך יפה. אני מאוד קינאתי ביכולת המופלאה שלהן לנגן וביכולת היותר מופלאה בעיני - להתאמן. לא מזמן היתה לנו פגישת מחזור. ואין אחת ולו אחת שמנגנת בבגרותה. והן באמת ידעו את מלאכתן. לפעמים לילד יש כשרון. הכשרון שלו דורש התמדה. יש לו תחומי ענין אחרים. וההתמדה הנדרשת גובה ממנו יותר מידי. אבל הוא מכיר בכשרונו נמצא במצב של בלבול. מחד הוא אוהב לעסוק בכשרון שלו. מאידך זה מאוס עליו. קשה מאוד להחליט מה לעשות במצב כזה. הדבר היחיד שאני יכולה להגיד הוא, שנגינה אצל מרבית האנשים היא תחביב. ואם זה תחביב לעסוק בו מתוך כורח מאיין את המטרה. אם היא כל כך מוכשרת וכל כך מוצלחת, וכל כך שונאת להתאמן, מקצועית היא לא תהיה. אפשר לתת לה פרק זמן של הפסקה ולהגיד לה שרק כאשר היא מיוזמתה תעלה את הבקשה לחזור וללמוד, תעשו זאת.

לגבי אלו שנגנו והפסיקו
גם אני מכירה הרבה חברות שנגנו במשך שנים רבות וכאשר התאפשר להם להפסיק הן הפסיקו לתמיד .... חבר אחד סיפר לי שהוא לא יכול להסתכל על הפסנתר שלהם בבית אז כנראה ששלחץ של ההורים יש הרבה השפעות שליליות . מצד שני יש לי חברה שתחום עיסוקה הוא מתמטיקה והיא סיפרה לי שהדבר הטוב ביותר שהוריה עשו עבורה זה שהם התמידו בלמודי הנגינה וזה מה שלימד אותה משמעת והתמדה ועכשיו שהיא בוגרת והיא אם לשלושה ילדים הם יושבים לפעמים בערב והם מנגנים יחד ושרים והיא כל הזמן מודה להורים שלה שבילדותה הם התעקשו על המשך למודי הנגינה . היא טוענת שזה עזר לה בהרבה תחומים

 

[ציפי ג]

יש לי שתי גיסות שחוייבו ללמוד נגינה

לגבי אלו שנגנו והפסיקו
גם אני מכירה הרבה חברות שנגנו במשך שנים רבות וכאשר התאפשר להם להפסיק הן הפסיקו לתמיד .... חבר אחד סיפר לי שהוא לא יכול להסתכל על הפסנתר שלהם בבית אז כנראה ששלחץ של ההורים יש הרבה השפעות שליליות . מצד שני יש לי חברה שתחום עיסוקה הוא מתמטיקה והיא סיפרה לי שהדבר הטוב ביותר שהוריה עשו עבורה זה שהם התמידו בלמודי הנגינה וזה מה שלימד אותה משמעת והתמדה ועכשיו שהיא בוגרת והיא אם לשלושה ילדים הם יושבים לפעמים בערב והם מנגנים יחד ושרים והיא כל הזמן מודה להורים שלה שבילדותה הם התעקשו על המשך למודי הנגינה . היא טוענת שזה עזר לה בהרבה תחומים

יש לי שתי גיסות שחוייבו ללמוד נגינה
האחת מודה להוריה והשניה ממש ממש לא. זה כל כך תלוי באופי של הילד. באופן אישי לי נראה שהתמדה אפשר ללמוד בהרבה דרכים, ואם ילד לא רוצה להתמיד בתחביב שלו, אז הוא לא רוצה. אבל זו אני. ואם את חשה אחרת, אולי את צריכה ללבן את הדברים עד תום עם הבת שלך.

 

[נועה לביא]

"לא מוכנה להתאמן"

התיעצות
ושוב לגבי בתי שהפעם כנראה רוצה להפסיק לנגן . אחרי מספר שנים שהיא מנגנת ואחרי שהגיעה להשגים יפים , הילדה מתחילה לזלזל בלמודי הנגינה . אני רואה זאת בשעורים וביחס שלה . לא מוכנה להתאמן לא מקשיבה בשעורים אבל אומרת שהיא רוצה להמשיך. חשבתי שמדובר בעייפות אז עשינו הפסקה די גדולה והמצב חוזר על עצמו . חוסר השקעה וזלזול מצד אחד ורצון שלה להמשיך מצד שני . רציתי לשאול לדעתכם האם להחליט במקומה ולהפסיק את השיעורים באופן חד משמעי ? כאשר אני אומרת לה היא מבטיחה שתתחיל להתאמן אבל היא לא מתאמנת וכידוע לכם מבלי להתאמן אין שום ערך ללימודים אלו . מה אתם מציעים ?

"לא מוכנה להתאמן"
מסרבת להתאמן בכל פעם שאת אומרת לה לעשות זאת או שפשוט לא עושה זאת ביוזמתה?

 

[נטשה הרציונלית]

משהו מנסיון אישי:

התיעצות
ושוב לגבי בתי שהפעם כנראה רוצה להפסיק לנגן . אחרי מספר שנים שהיא מנגנת ואחרי שהגיעה להשגים יפים , הילדה מתחילה לזלזל בלמודי הנגינה . אני רואה זאת בשעורים וביחס שלה . לא מוכנה להתאמן לא מקשיבה בשעורים אבל אומרת שהיא רוצה להמשיך. חשבתי שמדובר בעייפות אז עשינו הפסקה די גדולה והמצב חוזר על עצמו . חוסר השקעה וזלזול מצד אחד ורצון שלה להמשיך מצד שני . רציתי לשאול לדעתכם האם להחליט במקומה ולהפסיק את השיעורים באופן חד משמעי ? כאשר אני אומרת לה היא מבטיחה שתתחיל להתאמן אבל היא לא מתאמנת וכידוע לכם מבלי להתאמן אין שום ערך ללימודים אלו . מה אתם מציעים ?

משהו מנסיון אישי:
כשהייתי ילדה קטנה מאוד, התברר שאני מחוננת במוסיקה. היתה לי שמיעה אבסולוטית, ויכולתי מאז שאני זוכרת את עצמי לנגן בפסנתר כמעט כל שיר שאני מכירה (בהתחלה רק את המנגינה, ואחר כך גם עם ליווי) "לפי שמיעה", בלי להכיר את התווים. רשמו אותי כמובן לקונסבטוריון (זה היה ברוסיה) עם לימודים ברמה די גבוהה. אבל מה - המסגרת לא התאימה לי. אני לא יכולה להגיד אף מילה רעה על המורה לפסנתר שהיתה לי, אבל בכל זאת היה משהו בשיטת הלימוד שגרם לי לחוסר מוטיבציה מוחלט להתאמן. כמה שאני זוכרת את עצמי - כל השנים, היו צריכים ממש להכריח אותי בכוח להתאמן, ואף פעם אני לא הייתי בין הטובים במחזור שלי בנגינה, אפילו שהייתי בין המוכשרים. ולמרות זאת - לא היה בי את הדחף להגיד: די, אני לא רוצה יותר, הנגינה זה לא בשבילי. להיפך. אהבתי את המוסיקה, רק היה לי משעמם להתאמן כל הזמן על הפסנתר. אחרי שבע שנים של תסכול של כולם, עזבנו את רוסיה ואז עזבתי גם את מוסיקה - לתמיד. אמא שלי עד היום חושבת שזה בזבוז נוראי, שהייתי יכולה להיות מוסיקאית (כמוה וכמו רוב משפחתה). אני לא יודעת. ייתכן, שאילו הלימודים היו בנויים אחרת - פחות דגש על ביצועים מושלמים, יותר דגש על יצירתיות, גיוון וכו' - אולי הייתי נהנית יותר ומפיקה יותר מכל העסק. ולעניינך - בעיית "רוצה לנגן אבל לא רוצה להתאמן" מוכרת לי מאוד. אולי מה שיכול לעזור זה: להחליף מורה, להחליף מסגרת, ואולי אפילו להחליף כלי. לגוון, לעודד יצירתיות יותר מאשר את האימונים. עוד משהו מנסיוני: היתה שנה אחת שהמורה שלי יצאה לחופשת לידה והוחלפה על ידי מורה אחרת לתקופה קצרה. בתקופה הזו הרגשתי מוטיבציה גדולה להתאמן. פשוט המורה המחליפה הצליחה איכשהו לגרום לי לרצות להתאמן. היא דיברה ב"שפה שלי", שמה לב לדברים שנראו לי חשובים. אצל מי הבת שלך לומדת ? האם המורה היא אכן אישיות שיכולה לגרום מוטיבציה ? עם הילדה "לא מקשיבה בשיעורים" - עושה רושם שלא. בנגינה חשוב ביותר שהמורה היה דמות סוחפת, מעוררת ומעודדת - אחרת קשה מאוד להתמיד.

 

[מורטון תומפסון]

תודה על תגובתך

משהו מנסיון אישי:
כשהייתי ילדה קטנה מאוד, התברר שאני מחוננת במוסיקה. היתה לי שמיעה אבסולוטית, ויכולתי מאז שאני זוכרת את עצמי לנגן בפסנתר כמעט כל שיר שאני מכירה (בהתחלה רק את המנגינה, ואחר כך גם עם ליווי) "לפי שמיעה", בלי להכיר את התווים. רשמו אותי כמובן לקונסבטוריון (זה היה ברוסיה) עם לימודים ברמה די גבוהה. אבל מה - המסגרת לא התאימה לי. אני לא יכולה להגיד אף מילה רעה על המורה לפסנתר שהיתה לי, אבל בכל זאת היה משהו בשיטת הלימוד שגרם לי לחוסר מוטיבציה מוחלט להתאמן. כמה שאני זוכרת את עצמי - כל השנים, היו צריכים ממש להכריח אותי בכוח להתאמן, ואף פעם אני לא הייתי בין הטובים במחזור שלי בנגינה, אפילו שהייתי בין המוכשרים. ולמרות זאת - לא היה בי את הדחף להגיד: די, אני לא רוצה יותר, הנגינה זה לא בשבילי. להיפך. אהבתי את המוסיקה, רק היה לי משעמם להתאמן כל הזמן על הפסנתר. אחרי שבע שנים של תסכול של כולם, עזבנו את רוסיה ואז עזבתי גם את מוסיקה - לתמיד. אמא שלי עד היום חושבת שזה בזבוז נוראי, שהייתי יכולה להיות מוסיקאית (כמוה וכמו רוב משפחתה). אני לא יודעת. ייתכן, שאילו הלימודים היו בנויים אחרת - פחות דגש על ביצועים מושלמים, יותר דגש על יצירתיות, גיוון וכו' - אולי הייתי נהנית יותר ומפיקה יותר מכל העסק. ולעניינך - בעיית "רוצה לנגן אבל לא רוצה להתאמן" מוכרת לי מאוד. אולי מה שיכול לעזור זה: להחליף מורה, להחליף מסגרת, ואולי אפילו להחליף כלי. לגוון, לעודד יצירתיות יותר מאשר את האימונים. עוד משהו מנסיוני: היתה שנה אחת שהמורה שלי יצאה לחופשת לידה והוחלפה על ידי מורה אחרת לתקופה קצרה. בתקופה הזו הרגשתי מוטיבציה גדולה להתאמן. פשוט המורה המחליפה הצליחה איכשהו לגרום לי לרצות להתאמן. היא דיברה ב"שפה שלי", שמה לב לדברים שנראו לי חשובים. אצל מי הבת שלך לומדת ? האם המורה היא אכן אישיות שיכולה לגרום מוטיבציה ? עם הילדה "לא מקשיבה בשיעורים" - עושה רושם שלא. בנגינה חשוב ביותר שהמורה היה דמות סוחפת, מעוררת ומעודדת - אחרת קשה מאוד להתמיד.

תודה על תגובתך
שבפרוש אני מבינה ומסכימה איתה. בתי ובני לומדים אצל אותו מורה ,בדיוק כפי שאת מספרת גיליתי את כשרונה במוסיקה כאשר היתה מאוד קטנה , הבן הגדול יותר למד לנגן והיא ידעה את כל המנגינות שהוא מנגן רק משמיעה וללא ידיעת תוים . באופן טבעי התחלנו ללמד אותה אצל אותו המורה שמאוד מאוד התלהב מהכשרון שלה . המורה אמר שאם הילדה היתה ברוסיה היו מצרפים אותה לתכנית מיוחדת שבה מלמדים לנגן בצורה מוגברת . הילדה כל הזמן התלוננה על דברים שונים ומשונים אצל המורה שלא מוצאים חן בעיניה . היות והמורה הינו אדם מאוד מוכשר , מוסיקאי בעצמו המנגן הרבה בקונצרטים בארץ ובחו"ל , בני הבכור מאוד מרוצה ממנו פרשתי את כל התלונות של הילדה לאופיה היא בדרך כלל מאוד בקורתית כלפי אנשים בכלל שלא לדבר על מורים . האם את חושבת שבכל זאת כדאי להמשיך אצל מורה אחר ? אנחנו בנתיים הפסקנו והילדה לא כל כך עצובה בגלל זה , לפני שלמדה לנגן היתה יושבת לנגן בצורה טבעית . כנראה השעורים גרמו לה לא לאהוב יותר לנגן כי היא כבר לא יושבת ומנסה יותר. האם את חושבת שאם בילדותך היו מחליפים לך מורה , היית ממשיכה לנגן ? בכל מקרה תודה רבה על התשובה , אני אחשוב מה לעשות