התיעצות...

[אחדמיוחד]

L?

OL !

 

[רוניתE]

התיעצות...

זאת פעם ראשונה שאני כותבת כאן, למרות שאני קוראת די הרבה מה שאתם כותבים, פשוט עד עכשיו לא הרגשתי שאני יכולה לכתוב על מה שמטריד אותי, אבל עכשיו ברור לי שאני צריכה להתיעץ ואני לא יכולה לדבר על זה עם חברה או משהו כזה. אני סטודנטית שנה שנייה (מעדיפה לא לפרסם איפה אני לומדת ומה, נדמה לי שהפרטים עלולים לחשוף יותר ממה שאני מתכוונת), ויש לי חבר שאוהב אותי מאוד, וגם אני אותו. אבל בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי איכשהו מפנטזת כל הזמן על אחד המרצים שלי (גבר מאוד מושך בעיני, מבוגר ממני בערך בחמש-עשרה שנים ונשוי). לא שיש לי כוונה לנסות לממש את הפנטזיות, אבל הוא מעסיק את מחשבותיי כמעט כל היום, גם כשאני עם החבר. אני לא יודעת אם הוא בכלל שם לב אליי או שאני רק מדמיינת את זה, אבל נדמה לי שהמבטים שלו מאוד משמעותיים, וכבר חשבתי לנסות למצוא תירוץ לגשת לחדר שלו כאילו להתיעץ או לבקש משהו, אבל אני מפחדת מעצמי, שהקול שלי ירעד או משהו, או הכי גרוע - שהוא גם מעוניין ושאז לא אוכל להשתלט על התגובות שלי. כאילו, אני רוצה את זה, אבל זה גם מפחיד אותי. חושבת על זה כל הזמן. אני רוצה להדגיש שאני לא מספיק מכירה אותו בשביל להתאהב בו ממש לעומק, מדובר בעיקר בפנטזיות מיניות, הוא מושך אותי באופן שמוציא אותי מריכוז. זה לא פוגע ביחסים שלי עם החבר שלי, זה אפילו מוסיף מין פלפל, כי אני נדלקת כשאני מפנטזת עליו, אבל אני לא יכולה לחשוב על שום דבר אחר, וזה מפריע לריכוז בלימודים. מה לעשות? לדבר איתו? לתת לעצמי ללכת עם זה עד הסוף? (ואל תגידו לי לעזוב את החבר!)

 

[freedom rider]

דעתי

לדעתי, אם אפילו תנסי לממש חלק מזה, התוצאה תהיה רעה מאוד לשלושתכם: למרצה, לחבר שלך, ובעיקר לך - את בסופו של דבר תאכלי את רוב הג'יפה. ראיתי כבר את התסריט הזה מתרחש מספיק פעמים, גם באוניברסיטה, גם במקומות עבודה, טוב לא יצא מזה אף פעם - גם אם כביכול תתפתח בינך ובין המרצה אהבה גדולה ונפלאה, או אפילו "רק" סקס נפלא. והסיבה: לא הבדלי הגיל, לא היותו נשוי, לא הבדלי ההשכלה בינכם ולא העובדה שיש לך חבר שאת אוהבת. הסיבה היא אחרת לגמרי: אל תשכחי שמראש את והמרצה לא נמצאים באותו מעמד - שניכם נמצאים במערכת היררכית, ובתוך המערכת הזאת הוא למעשה אחראי עלייך ישירות. זה כמו מפקד וחיילת בצבא, כמו שר ומזכירה, כמו ראש צוות ומתכנת. זה משחק באש. תתרחקי מזה.

 

[זיו25]

שלום רונית

פנטזיה. את יודעת מה כיף בפנטזיה? שהיא נשארת שם תמיד ולא מתממשת לעולם - אבל תמיד אפשר לחלום אותה ועל עצם המימוש שלה. ברגע שתממשי את הפנטזיה הזו, היא עלולה להפוך להרבה פחות ממה שדמיינת בהתחלה. את לא צריכה לעזוב את החבר בגלל שמחשבות על מישהו אחר מדליק אותך מינית. כמה גברים נשואים ישנם שנדלקים ממבט על פמלה אנדרסון? יותר מאחד, אני מבטיח לך. עצתי לך, שמרי על הזוגיות שלך ואל תהרסי אותה. את עלולה לאבד את החבר שלך, להרוס למרצה את חיי המשפחה שלו, להכשל עקב כך בלימודים ובסופו של דבר... להשאר ללא פנטזיה... בברכה, זיו.

 

[nutmeg]

היי רונית

תסכימי איתי שיש הבדל בין פנטזיה בלבד - שיודעים שהיא בגדר פנטזיה ושם היא נשארת, לבין מחשבות טורדניות (שתוכנן לא משנה) המפריעות לך בתפקוד. מה שאת מתארת דומה שתי טיפות מים לתחילתה של הפרעה טורדנית כפייתית שלעת עתה היא "תופסת" לך מקום ואנרגיות רק בחשיבה. 'מחשבות טורדניות' הן מחשבות, רעיונות, דחפים או דימויים הפולשים למודעות באופן בלתי רצוני (טורדני). תוכנן של מחשבות אלה לפעמים קשור לפחדים חסרי בסיס מציאותי ולפחות בשלבים הראשונים הן גם נחוות ע"י האדם כבלתי הגיוניות. (למשל - יש לך חבר שאת אוהבת, מה פתאום המרצה הזה "נדחף" לך למודעות?) בדרך כלל, האדם מכיר בכך שמקור המחשבות מאיים עליו באיזה אופן וינסה להתעלם מהן, להדחיק אותן או לנטרל אותן בעזרת מחשבות או פעולות אחרות, כל זאת ללא הצלחה ולעתים אף במחיר הגברת אותן מחשבות. עד כאן הגדרה. הבעיה עם מחשבות טורדניות שאינן מאיימות ואולי אפילו נעימות היא הסכנה לגלוש למצב דלוזיונאלי בו מתפתחת אשלייה, לפעמים ללא בסיס במציאות ולפעמים עם בסיס מציאותי קלוש, שמה שאת מפרשת כמציאות מתוך האשלייה - היא היא המציאות וכי יש להתחיל לפעול לממשה. מכיון שאת רק בהתחלה, עדיין מצליחה ללמוד ולא הושבתת עוד לגמרי, אני ממליצה לך להתיעץ עם מישהו מקצועי ולברר בדיוק מה-פה-קורה-פה. יכול להיות שאני גם טועה - הרי בכל זאת מדובר באינטרנט, בדרך שבחרת להציג את הבעייה שלך, את חוסר היכולת שלי לשאול אותך הבהרות בזמן אמת - כלמיני! במקביל לא יזיק לקרוא קצת על הפרעות חרדה, מחשבות טורדניות, וכד'. יש המון ברשת. בהצלחה!!

 

[אפי היקרה]

אני מניחה, רונית

שלא היית שואלת אותנו את השאלה, אם זו לא היתה הפעם הראשונה שזה קורה לך. ואם זו הפעם הראשונה, סביר שתהיי מוטרדת מזה. בפעם השניה שזה יקרה (לא לדאוג, זה מגיע בסבבים של אחת לכמה שנים), כבר תדעי שזה חולף. לכל אחד מאיתנו (טוב, אני לא דוגמה, אבל) היו ומן הסתם יהיו כל מיני פנטזיות והתאהבויות קטנות שהיה ברור שאין מצב שהם יתקיימו, ואם הן בכלל היו מתקיימות, הן מן הסתם היו על הפנים בהשוואה לדמיון. אני הייתי מחכה קצת זמן, שבוע שבועיים חודש, ורואה איך אני מרגישה אחרי הכמה זמן הזה. אם זה לא נפסק, יש באמת מקום לברר מה הסיפור (בינך לבין עצמך, לא עם המרצה). אם זה נפסק - מה טוב. אני לא רוצה לזלזל במקרה, אבל אני מניחה שרוב הנשים בפורום היו שמחות לממש את הפנטזיה הידועה והיא לבלות לילה קצר אך משכר עם ריצ'רד גיר. חלקנו הגשימו את החלום. האחרות - מוזמנות למסרים שלי כדי לשמוע איך היה.