מאזניים שמתלבטת
New member
התיעצות...
בעלי האהוב עבר תאונת עבודה (בדרך לעבודה)ונאלץ לעבור למערכת שיקומית לתקופה ממושכת מאוד ואיננו יודעים מה יהיה בסופה ,מהפן המוטורי. כרגע הוא משותק ברגליו ובאיזור החלציים והרופא הסביר לנו שיש סיכוי שמערכת התחושה המינית נפגעה גם כן וכן אפשרויות השליטה על הסוגרים לצמיתות. יש לי תינקת בבית ,בת שנה וארבעה חודשים. אני אובדת עצות ,בעלי צלול ואינו מפסיק לבכות על מר גורלו (הוא עבד במערכת הביטחון והיה סוג של עמוד תווך עבורי). וגם אני לא מרגישה חזקה מספיק להכל ,לידו אני גיבורה ובבית בוכה המון וגם ליד ילדתי. אני לא יודעת מה לעשות?קרה לי שכבר לא היה אכפת לי "שמשאית תדרוס" אותי ואשים סוף לכל. אני פוחדת גם מעתידי ,אני בת 30 ויש סיכוי שלא יהיו לי יותר ילדים. אני אוהבת את בעלי ,אבל יהיה לי קשה לותר על הזכות לילדים נוספים,הנאה מינית וזוגיות שמלווה במתח מיני. אגב,כחצי שנה לפני המקרה הודעתי לבעלי שבכוונתי להתגרש ,הסיבות היו בעיקרן כלכליות ואכזבה מהתנהגותו וחוסר הערכה כלפיו,לאור מצבנו הכלכלי הרעוע (לדוגמה,יכולתו ללמוד לימודיים אקדמיים הרלבנטים לעבודתו ובכך להעלות את שכרו באופן ניכר ולעזור יותר בכלכלת המישפחה). זנחתי את עניין הגירושין ,בשל הליכתו ללימודים ועכשיו משפחתו מטיחה בי האשמות שלחצתי עליו ולכן הכל קרה לו.מה שממש לא הגיוני ,כי קרתה תאונה שלא היה בה אלמנט נפשי בכלל. מה לעשות? אני ממש מרגישה בדיכאון וחייבת להיות חזקה ,לפחות אני ,ליד הילדה שלי שלא אשמה במה שקרה ? תודה .
בעלי האהוב עבר תאונת עבודה (בדרך לעבודה)ונאלץ לעבור למערכת שיקומית לתקופה ממושכת מאוד ואיננו יודעים מה יהיה בסופה ,מהפן המוטורי. כרגע הוא משותק ברגליו ובאיזור החלציים והרופא הסביר לנו שיש סיכוי שמערכת התחושה המינית נפגעה גם כן וכן אפשרויות השליטה על הסוגרים לצמיתות. יש לי תינקת בבית ,בת שנה וארבעה חודשים. אני אובדת עצות ,בעלי צלול ואינו מפסיק לבכות על מר גורלו (הוא עבד במערכת הביטחון והיה סוג של עמוד תווך עבורי). וגם אני לא מרגישה חזקה מספיק להכל ,לידו אני גיבורה ובבית בוכה המון וגם ליד ילדתי. אני לא יודעת מה לעשות?קרה לי שכבר לא היה אכפת לי "שמשאית תדרוס" אותי ואשים סוף לכל. אני פוחדת גם מעתידי ,אני בת 30 ויש סיכוי שלא יהיו לי יותר ילדים. אני אוהבת את בעלי ,אבל יהיה לי קשה לותר על הזכות לילדים נוספים,הנאה מינית וזוגיות שמלווה במתח מיני. אגב,כחצי שנה לפני המקרה הודעתי לבעלי שבכוונתי להתגרש ,הסיבות היו בעיקרן כלכליות ואכזבה מהתנהגותו וחוסר הערכה כלפיו,לאור מצבנו הכלכלי הרעוע (לדוגמה,יכולתו ללמוד לימודיים אקדמיים הרלבנטים לעבודתו ובכך להעלות את שכרו באופן ניכר ולעזור יותר בכלכלת המישפחה). זנחתי את עניין הגירושין ,בשל הליכתו ללימודים ועכשיו משפחתו מטיחה בי האשמות שלחצתי עליו ולכן הכל קרה לו.מה שממש לא הגיוני ,כי קרתה תאונה שלא היה בה אלמנט נפשי בכלל. מה לעשות? אני ממש מרגישה בדיכאון וחייבת להיות חזקה ,לפחות אני ,ליד הילדה שלי שלא אשמה במה שקרה ? תודה .