התייעצות.

[yellow92]

התייעצות.

אני לא יודעת אם זה המקום הנכון או לא,כי אולי ההודעה שלי הולכת לעצבן אנשים,כי אחרי הכל זה פורום מתגייסים וכל מי שפה רוצה להתגייס. אבל אני מקווה שתבינו ושרק מי שבאמת יכול לתת עצה טובה שיגיב,אני נורא אודה. אני בת 17 וחצי,הייתי בסביבות פברואר-מרץ בצו ראשון,הייתי נורא לחוצה,אבל הכל היה בסדר. נתנו לי פרופיל 97. ועכשיו,יש לי בעיה,שהצבא לא יודע עליה,גם לא ראיתי טעם לספר עליה. כי..כן רציתי ואני כן רוצה להתגייס. פשוט..יש לי בעיות תקשורת.אני בנאדם נורא ביישן וחסר ביטחון וסגור. והצבא זו מסגרת שדורשת ממך להיות עם עוד אנשים ולתקשר..ואני פשוט לא יודעת אם אני אוכל לעמוד בזה. אני רוצה להתגייס,אבל אני לא רואה את עצמי מסתדרת בצבא. אפילו ההורים שלי ניסו לשכנע אותי כל הזמן לפני הצו ראשון לעשות שירות לאומי,הם אמרו שהם לא חושבים שאני אצליח להסתדר. וגם אחי הגדול,שלא מזמן השתחרר,תמיד כשאנחנו רבים אז הוא אומר שהצבא עצמו יוציא אותי אחרי כמה ימים על 21,כי יראו שאני לא מדברת ומתבודדת. וזה ידוע שמעצבים אומרים דברים אמיתים. אז זהו,אני לא יודעת מה לעשות. אני רוצה לתרום שנתיים למדינה,אבל אני בספק אם אעמוד בזה. ומצד שני אולי זה הדבר היחיד שיעזור לי לצאת מהאופי הזה ולהיות קצת יותר חברותית? אני לא יודעת..

 

[Amazing18]

בובה..

תגידי לאח שלך שיסתום ת'פה ולהורים שלך שיתחילו להאמין בילדה שלהם. זו המטרה של תקופת הצבא, אני היייתיה רבה יותר ביישנית לפני הצבא. הצבא משנה אותך פלאים. את נהיית בן אדם אחר, בוגר, אחראי, לא ביישן, מסוגלת לדבר מול קבוצה של אנשים. חוץ מזה - אם את כבר יודעת מה הבעיה שלך זה כבר טוב. את מתבודדת, לא מדברת.. אולי תעשי עם כצמך הסכם? ביום של הגיוס תהייה כי נחמדה בעולם, תעמידי קצת פנים אז מה.. כולם עושים את זה. ותראי כמה כיף זה להכיר בנות חדשות, בנות שאיתן את הולכת לבלות מינימום חודש באותו החדר. את לא תוכלי למצוא ת'צמך מתבודדת אין דבר כזה במסגרת צבאית, זה כולם ביחד. תעשי עם עצמך דיל שאת משתנה, זה יהיה רק לטובה. אל תפחדי לנסות..

 

[פושפוש האחת]

אם תצאי מהצבא

אז זה רק בגלל הגישה שלך...אם את רוצה באת להשתנות ולהיות פחות סגורה את צריכה לנסות להתגייס... חוצמזה, תמיד צריך לנסות...אחרת תחיי בתחושת החמצה שאולי היית יכולה לשנות דברים

 

[yellow92]

כן,זה נכון מאוד.

 

[סעמעמק]

תחשבי על זה ככה

את בחורה, הרבה יותר קל לך לצאת מהצבא מגבר עם פרופיל קרבי, הכי גרוע שיקרה - תשתחררי אם תראי אחרי כמה חודשים שאת לא יכולה יותר. אני מכיר כמה בנות ממש בישניות שהצבא דווקא הוציא מהן את הטוב שבהן. אני לא אומר שאת צריכה ישר ללכת להיות מ"כית ולצרוח על טירונים או שאת צריכה להיות מדריכה של משהו. את יכולה בקלות למצוא תפקיד שלא מחייב אותך לדבר ולהסביר כל הזמן. את יכולה לעשות תפקידים חשובים במודיעין וכאלה שממש לא חשוב בהם איך את מדברת או מתחברת עם אחרים. שווה לך לנסות...

 

[yossiguns]

אני מסכים עם מה שנאמר פה.

אני חושב שיש בטח עוד הרבה אנשים כמוך בצבא, שעושים צבא ולומדים להסתדר. את לא יכולה ככה סתם לוותר מראש-חבל. תהיי בצבא, יכול להיות שבסוף תסתדרי וזה יפתח לך המון דלתות ויהפוך אותך לאדם חברותי יותר ופחות ביישן. אני חושב שעל כל אדם הצבא משפיע בצורה מסוימת. אני ממליץ לך לנסות ולא לוותר מראש.

 

[yellow92]

אני גם חושבת

שצריך לנסות ולא לשלול לפני. אבל מפחיד אותי שזה לא יתאים ואז אני אצטרך לצאת נגד המערכת הצבאית וללכת לקבן ולנסות לצאת ואין לי את הכוחות הנפשיים לזה.

 

[גיא246890]

תיראי את זה לטובה..

זה בדיוק הזמן המתאים לפתוח דף חדש ולשנות הרגלים וליפתח מחדש... אף אחד לא מכיר אותך לא יודע עליך וגם את על אחרים זה הזמן להכיר בנות אחרות ולהפסיק עם הבישנות!! לדעתי זה רק יעזור לך תגידי לעצמך שבתאריך הגיוס שלך את פותחת דף חדש בחים מכירה חברים חדשים ומתחילה להשתלב יהיה טוב

 

[L i N o Y a]

*|שירות לאומי

זה לא ממש משנה אם תעשי ש"ל, כי שם את צריכה עוד יותר להיות מתוקשרת עם אנשים [לחיות יחד בדירה אחת עם עוד אנשים, להיות פתוחה למסגרת חדשה, מנהלים, רכזת והרשימה עוד ארוכה...] לדעתי, את צריכה לצאת מזה, עצם העובדה שמזכירים לך את זה בבית רק גורמת לך עוד יותר להסתגר בתוך עצמך. לא חסרות בנות ביישניות בצבא, את לא תהיי היחידה... אבל כשתחשבי על זה לעומק את תביני שאין לך ממני להתבייש, אחרי הכל הצבא זו חויה אחת גדולה, גם אם זה לא תמיד נראה ככה... אני בטוחה שאם תקחי את עצמך בידיים ותחליטי קצת יותר להשתחרר ולהיות פתוחה את תסתדרי ב100% ויהיה לך כיף

המון בהצלחה מתוקה! ^_^

 

[yellow92]

את לא יודעת

כמה פעמים אמרתי לעצמי שאני אקח את עצמי בידיים ואשתנה. אבל זה אף פעם לא הצליח.. וזה רק נהיה יותר גרוע. אני בקושי יוצאת מהבית,ברצינות. ואני יודעת שזו בעיה שמצריכה טיפול. אבל אני לא רואה את עצמי הולכת לפסיכולוג וגם לא רואה את זה עוזר לי.. ואני רוצה להתגייס,אבל פשוט זה נראה גדול עלי. ויש תפקידים שנראים לי כ"כ מעניינים..אבל כולם לא מתאימים לאופי שלי,נניח מדריכת חי"ר או שריון זה נראה לי ממש מדהים וכיפי,אבל אני יודעת שאני לא אתקבל כי אני פשוט חסרת ביטחון ומדברת חלש..

 

[L i N o Y a]

../images/Emo41.gifמתוקה,

שלחתי לך מסר

 

[yellow92]

תודה../images/Emo13.gif

 

[f1r3]

שמעי אני גם כמוך

אני ביישן וזה, ולא מתחבר בקלות עם אנשים אחרים אבל בצבא אני בטוח שזה יישתנה וככה אני יילמד , את מבינה . כדאי לך להתגייס אם לא בשביל המדינה אז בשביל עצמך.

 

[Tesseract]

קצת מעבר למה שכבר כתבו..

אני לא תומך נלהב של הרעיון, לפיו "תגיעי לצבא, ותראי איך הוא ישנה אותך פלאים. פתאום את תתחילי לדבר עם כולם" וכו'. דברים כאלה לא קורים כל כך מהר, וחבל שתהיי בשוק רציני כשתגיעי. עצתי לך - תתחילי ליישם חלק מהעצות שניתנו פה כבר עכשיו. תתחילי לדבר בפחות ביישנות, עם יותר בטחון, תקשרי עם אנשים. הצבא רק יעלה את זה מדרגה, אבל לדעתי, כדאי להתחיל כבר עכשיו. בהצלחה

 

[שיק פריזאי]

גם אני הייתי קצת כזאת לפני הגיוס

כשהיו לי מיונים והייתי לבד מהשכבה נגיד, התביישתי לדבר עם מי שהיו איתי, בקטע של סתם להעביר את הזמן וקצת להוריד את הלחץ..היה לי קשה סתם לדבר ולהכיר אנשים חדשים, היו לי קשרים וחברים זה ברור, אבל לא הרגשתי שזה משהו שבא כ"כ בקלות ושנוח לי איתו ושאני סתם ככה אדבר עם משהו זר וחדש.. אבל!@!!! כשאני מסתכלת על הדברים שאני עושה היום, אחרי תקופת שירות לא קצרה, כמה מהר פתאום אני יכולה להתיידד ולדבר עם אנשים ולהריץ איתם צחוקים- זה מדהים. באמת שהצבא עושה אותך לדעתי (לפחות אותי), לאדם הרבה יותר פתוח וחברותי - כי אין לך ברירה אחרת (מה תשב בחדר אוכל ולא תדבר עם מי שלידך? תלך לישון ולא תדע איך קוראים לי שישן מיטה מעליך? וכו'), נכון שלכל אחד יש את הקטעים שהוא רוצה קצת שקט ולבד, אבל אני מרגישה שבגלל שזה נהיה ממש צורך ומשהו שחשוב לי להכיר את הסובבים אותי ואני גם אדם דברן, אני תמיד מוצאת איך להתחבר ולהכיר את האנשים שחדשים בבסיס ואני לא מכירה, תוך כמה דקות ובלי להתבייש. בקיצור זה אחד הדברים שלדעתי הצבא נותן לך- להיות יותר פתוח וחברותי, כי זה לא כיף להיות בודד ושתקן.. דווקא הצבא יכול להיות ההזדמנות שלך לפתוח דף חדש וחלק, למצוא המון חברים ולגלות על עצמך דברים שלא הכרת.. אין מה לעשות זה סוג של להתגבר ולא להתבייש, וזה יגיע עם הזמן, כמובן שעם נכונות ורצון ממך

 

[FIRE GODDESS]

גם לי יש בעיות תקשורת וגם לי אומרים

דברים כאלה-אז אין לי מושג איך לעזור לך חוץ מלהגיד לך שאני מבינה אותך ומשתתפת....אם זה מנחם...

 

[galhd]

גם אני ככה אבל זה עובר בצבא...

שמעי בתאכלס גם אני ככה.. כאילו יש לי הרבה חברים והכל, אבל יש לי פחד משינויים, כשאני לבד [בלי חברים] אין לי ממש ביטחון עצמי, והרבה מהחברים שלי אמרו לי שבטח יהיה לי קשה בצבא כי אני ביישנית וקשה לי להפתח בקלות לאנשים - אבל למזלי אמרו לי את זה אנשים שעדיין לא התגייסו! כי וואלה אני יודעת שכשאני אתגייס גם אם אני ארצה או לא אני אפתח ואכיר שם הרבה אנשים בקיצור אל תדאגי יהיה בסדר את תכירי המון אנשים ואני בטוחה שלא תהיה לך בעיה! ובמקרה הכיייי גרוע [מה שלא נראה לי שיקרה] נגיד ואת באמת ממש אבל ממש לא מסתדרת שם, את יכולה לצאת מהצבא על חוסר התאמה... שכאילו מבחינת אופי לא מתאים לך להתגייס....

 

[D T 2]

אני בדיוק כמוך...

ואף יותר גרוע... אני מחכה לגיוס בתקווה שאולי זה מה שיעזור לי... רק כדאי שתשני את הגישה...

 

[yellow92]

תודה לכולם!../images/Emo24.gif

כנראה שאין ברירה חוץ מלנסות,אני אנסה לשנות גם קצת את הגישה שלי למרות שזה בטח לא יהיה קל. עכשיו רק נותר לחכות למנילה ולראות אם יהיו תפקידים טובים שיתאימו לי. תודה רבה,שוב.