התייעצות

[my sTar]

התייעצות

אם אני אגיד לכם שבאופן היפוטתי הציעו לי להדריך שנה הבאה בכפר נוער בו אני משרתת, בשכר.. מה הייתם אומרים לי? כדאי לי להמשיך לעבוד בעבודה כזו שואבת אבל להנות ולהרוויח לא רע או לצאת משם ולעבוד במקום אחר אולי פחות מהנה וגם עם משכורת יותר נמוכה? מה אתם אומרים? שבוע טוב

 

[כ ת ו מ י ת]

מתוך הכרות....

איתך והכרות "מאוד" בסיסית עם המקום, הייתי אומרת למה לא? את מכירה את המקום. מכירים אותך. המון בעיות שיש לך בתור בת שרות יעלמו כשתהיי מדריכה מהשורה. בסך הכל טוב לך במקום. אני הייתי הולכת על זה. חוץ מזה שהמקום כרגע נמצא בצומת מאוד משמעותית ולראות עייני יכול להיות רק טוב יותר. אם את רוצה הסבר ופירוט, יעשה בע"פ. שבוע טוב.

 

[my sTar]

למה לא?

כי אחרי שנתיים שירות שם אני חושבת שאני צריכה לצאת כי אני רוצה קצת חיים.. ללכת ללמוד לבלות וכאלה דברים.. את מבינה? וגם כי עומדת הצעה אחרת על הפרק, אומנם פחות כסף אבל זה לא שאני נזרקת החוצה ואהיה מובטלת ומרוששת טוב, אני באמת רוצה הסבר ופירוט תזמיני אותי לכוס קפה וסיגריה אצלך

 

[מורי לנצח]

אמממ

הכל תלוי בכמה תהיה באמת שונה העבודה שלך. אני יודעת שיש פנימיות שרואים מאוד שונה את העבודה של בנות השירות והמורות החיילות לעומת המדריכים בשכר! לדעתי האישית אם העבודה היא שונה אז אל תשארי שם! רק כי זה יעשה לך רע!! יהיה לך קשה לעבור את השלב הזה של את לא בת שירות את עובדת בשכר! וגם לילדים בפםנימיה זה יהיה קשה. אבל זה באמת יותר תלוי בך ובמה שאת רוצה באמת

 

[צ י נ י כ א ן]

לעניות דעתי - לא להשאר

מצטרף לדיעה של מוריי - שינוי הסטטוס בבת אחת יכול ליצור אצלך, אצל הצוות ואצל הילדים בילבול גדול. ברור שתהיה תקופת מעבר שבסופה יתייצבו הדברים, אך ייתכן שגם יישארו תמיד אלו (מדריכים\חניכים) שיראו בך "רק" בת שירות (אני לא ממש מכיר את יחסיי העבודה אצלכם...) אולי כדאי לך לקחת שנה שנתיים חופש מהמקום, ללכת לעבוד במשהו שונה, לטוס לטיול בחו"ל (הכי טוב), לתת לעצמך מנוחה וזמן לעכל את החוויות של השנתיים האחרונות וכמו שהמצב נראה היום - לא תחסר לך עבודה בפנימיות והנסיון שצברת כבת שירות יקנה לך מקום בהדרכה כזו או אחרת. אם הציעו לך תפקיד ממש שווה עם כסף ממש טוב (החל מ 23 לשעה) - אולי שווה לחשוב, אבל כדאי שיהיה בו איזה "טוויסט" מהעבודה שעשית עד כה. בכל מקרה תנסי להכניס את השנתיים שלך ל"וותק" מבחינת תנאי העסקה. בכל אופן - בהצלחה - הדבר הכי קשה זה ההחלטה (תמיד אפשר לעשות עץ או פלי...)

 

[אומרים שהיה פה שמח ל]

גם לדעתי, לא להישאר.

היי, קצת קשה לענות בלי להכיר אותך ואת המקום... אבל האמת שגם אני הייתי באותה סיטואציה. אם מדובר בעבודת הדרכה- לא להישאר! ללכת, לנשום, לראות את הדברים קצת מבחוץ, ללמוד על החיים (מזוויות חדשות) ועל עצמך, לפגוש אנשים חדשים... ואחרי שנתיים לחזור לתחום... לי היה מאד מאד קשה לעזוב את הפנימייה, עד היום אני מתגעגעת לעבודה האמיתית והסוחטת, להרגשת הסיפוק וכו'... היה לי קשה לעזוב וממש לא הבנתי את כל האנשים שאמרו לי "את צריכה זמן לעצמך, להשקיע בלא בלא בלא"... אבל היום כשאני מסתכלת אחורה- אני ממש שמחה שלקחתי את ההפסקה הזו מחיי הפנימיה. שיצא לי לראות עולם, ללמוד, להכיר ים של אנשים, להכיר את עצמי, לקרוא ספרים, לבלות, וכו', אני רואה את הכל בפרספקטיבה אחרת לגמרי... [אמנם לא התנתקתי מהפנימייה, המשכתי להיות בקשר צמוד עם החניכים אבל תוך כדי היתה לי שליטה על החיים שלי...] אני חושבת שהפסקה מהעבודה יכולה רק לשדרג לך את העבודה!! בהצלחה עם ההחלטות...

 

[my sTar]

תודה רבה על התגובות [ועוד..]

דבר ראשון תודה על התגובות, זה באמת חשוב לי כי אני בחיכוכי דעות קשים ביני לבין עצמי.. באופן כללי היום דיברתי עם הרכז פנימייה והוא אמר לי שמחפשים מדריכות בשכר וכמובן שהם מאוד מאוד ישמחו לקבל אותי, השכר עומד על כ4500 שקל. ויש לי הצעת עבודה אחרת שזה במועדונית, 4 ימים בשבוע, 6 שעות כל יום והשכר נע בין 2500 ל- 3000 שקל. העבודה של בת שירות ומדירכה בשכר דיי דומים פה, אולי חוץ מזה שלמדריך בשכר יש שעות עבודה ולבת שירות אין.. כמובן שישי עוד כל מיני הבדלים אבל שנובעים בעיקר משחיקה ומחוסר כוחות של המדריכים בהגדרת תפקיד זה בערך אותו תפקיד.. אולי לא אותה אחריות. לילדים בכלל לא יהיה קשה לעשות את ההפרדה אולי לצוות קצת. ובכל מקרה שנה באה אני מתכוונת לעסוק בעבודה של הדרכה וכדו' כך שבכל מקרה הרבה 'חיים' לא יהיה לי.. כי כזאת אני. מצד שני אני כן רוצה להתפתח לכיוונים אחרים בחיים ולנסות דברים אחרים ויש לי כבר הצעה על הפרק אבל השיקול הכללי מאוד משחק פה, כי זה מ-ל-א כסף יחסית לגילי ויחסית לנסיון שיש לי... תודה על ההקשבה!!

 

[צ י נ י כ א ן]

יש עוד דברים חוץ מהדרכה

זה לא מ-ל-א כסף. זה סביר ואפילו טוב, אבל לא מלא. אם את אוהבת את התחום, זה טוב להמשיך בו, אבל באמת שאין צורך למהר. אם תגבילי את עצמך לחינוך, לעולם לא תדעי אם זה באמת ה-דבר. קחי שנה שנתיים לראות עולם ולטעום דברים חדשים, זה אף פעם לא מזיק. אגב, לדעתי תרוויחי יותר (באופן יחסי) במועדונית וישאר לך יותר זמן פנוי (אולי עוד עבודה???). 4500 זה נטו? כולל שבתות? כמה ימים\שעות בשבוע? מהנסיון האישי שלי, אגב, חזרתי להדריך בפנימיות כמה שנים טובות לאחר שעשיתי ש"ש בפנימייה. זה חיכה לזמן הנכון ולבסוף חזרתי לתחום (ומה לא עשיתי בדרך...)

 

[מורי לנצח]

ממש מסכימה עם ציניכאן

 

[my sTar]

כשאתה מציג את זה ככה...

העבודה בפנימיה היא 7 ימים בשבוע כולל כל שבת שנייה, והעבודה במועדונית היא 4 ימים בשבוע 6 שעות כל יום (בגדול). וזה לא שאני ממקדת את עצמי עכשיו עד סוף חיי בנושא החינוך, עוד לא התחלתי ללמוד בכלל וסביר להניח שדווקא בלימודים האקדמאיים שלי אבחר בנושא טיפה שונה מחינוך. כך שאני יכולה להתפתח בתחומים נוספים אחרי הלימודים או בזמן הלימודים.. אבל הדברים שאני כותבת פה הם רק קונטרה לדברים שלך, כי כמובן אני חושבת שגם בהדרכה אני יכולה להתפתח אם לא "לגובה" אז "לרוחב" (לנסות הדרכה בעוד מקומות ובעוד סוגים..) וגם זה באמת חשוב להתפתח ולנסות דברים אחרים, ואולי סופסוף לחזור לגור עם ההורים ולהשקיע גם קצת בחיי הפרטיים... אני רק בת 20, תאמינו לי, שאלו יהיו הצרות שלי בחיים.. עכשיו אני הולכת להמשיך לעשות ת'צגת על יום ירושלים שעבדתי עליה אתמול עד 1 וחצי בלילה!

 

[my sTar]

*מצגת

 

[צ י נ י כ א ן]

7 ימים בשבוע?

נניח אפילו 5 + שישבת פעם בשבועיים - אפשר למצוא פנימיות שמשלמות יותר מ4500. זה בטח לא מ-ל-א כסף...

 

[my sTar]

שכחתי את עניין היום חופשי

וטוב.. זה לא מ-ל-א כסף ככה זה בגילי שומעים מעל אלף, מתלהבים

 

[אומרים שהיה פה שמח ל]

באמת התלבטות קשה ומעצבנת...

למרות מה שהוספת- אני עדיין חושבת שלא כדאי להישאר... (אבל האמת שאני לא מבינה הרבה...) א. חשוב לצאת ולשאוף אוויר, לא רק בשביל להשקיע בעצמך, אלא גם כי מבחוץ רואים את הדברים בצורה מאד שונה... אחרי כמה שבועות שיש לך שבת נורמלית ורגועה, אחרי כמה שבועות שאת לא צריכה להשכים עוד 20 ילדים ואחרי 20 לילות פנויים לע-צ-מ-ך, פתאום מצליחים לראות דברים מפרספקטיבה מאד שונה. אני אישית אחזור שנה הבאה לתחום הפנימיות (אחרי הפסקה בשביל תואר) ואין ספק שאני קוראת את הסיטואציות ואת הדילמות החינוכיות (ובכלל) בצורה שונה לגמרי מהצורה בה ראיתי את הדברים כשהייתי בתוך הפנימייה. ב. גם אני לא מהטיפוסים שילכו לעבוד בעבודות מלצרות/מזכירות/חנות וכו'... אבל כמו שאת כתבת- ממש חשוב להתפתח לרוחב. להכיר עוד מקומות, לראות עוד דברים... לא לנטוש לגמרי את התחום של הנוער וההדרכה, אלא לתפוס הזדמנויות מכיוונים נוספים. (נכון שזה שונה מאד ולא ממצה כמו בפנימייה שאתה האחראי האבסלוטי על 20 ילדים- אתה הראשון שרואה אותם על הבוקר ו(בתקווה)האחרון שרואה אותם כשהם הולכים לישון), אבל זה מאד מאד מוסיף. אני אישית במהלת התואר מצאתי כמה עבודות שהרגשתי שהם ממש גרמו לי להתמקצע, להבין יותר, להרחיב ולהתפתח. ג. כספית- נכון, זו משכורת קבועה ויפה (שלא לדבר על זה שאת לא מוציאה על שכר דירה). אבל אפשרי להגיע לשכר דומה בשילוב של עבודות אחרות. לא בטוח שבשלב הזה את חייבת משכורת גבוהה, אולי לא פחות חשוב מזה זה לנשום אוויר, לקחת איזה חוג שאת אוהבת, לפתח את עצמך, לפגוש אנשים, ללמוד, וכו'... [ולא, לא התכווונתי לחיים של בליינות, נראה לי שקלטתי את הראש שלך ושתינו לא מחפשות את הפאן וסה"כ באמת מחפשות להמשיך ולעבוד קשה בדברים החשובים באמת...]. בהצלחה עם יום ירושלים. מצגת זה אחלה רעיון