חוצפה
קל להגיד, קשה לעשות. ואם ההורה הוא ADHD. אז בעיית הגבולות היא משני הצדדים. מנסיוני, צריך קודם כל להגיד לילד בתקיפות, בלי רוגז ובשקט: "אני לא מסכימה שתדבר אלי ככה", או: "אצלנו בבית לא מדברים ככה", או "תכנס לחדר שלך, אתה לא תדבר ככה בסלון של הבית שלי". כלומר, להראות בתקיפות (לא בתוקפנות) שהילד עבר אל קו אדום, והוא לא יכול להמשיך בכך. אני לא נוקטת בעונשים על חוצפה, אבל אם הילד מתחצף אלי ואחר כך מבקש משהו, אני לא נותנת לו באותו הרגע. שידע שיש קשר בין אופן הדיבור שלו לבין הרצון הטוב שלי.
